ביאור הגר"א/אורח חיים/תקב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


== א ==
'''ס"א ונהגו כו'.''' כמו שפופרת דמותר משום שינוי אבל בלא שינוי אסור מדלא פליג במפוח עצמו. תוס' שם:
'''ומותר כו'.''' אגודה בשם סדר עולם:


{{ניווט כללי עליון}}
'''אם כו'.''' תוס' כ"ב א' ד"ה אין וצ"ל דהוי פסיק רישיה:
 
'''ודוקא כו'.''' משום הכנה:


{{עוגןמ|א}} '''ס"א אפי' אם. ''' עתוס' שם ב' ב' ד"ה אין. וא"ת כו' וי"ל כו' וע"ש בגמרא ל' ב' מי דמי כו':
'''וכן כו' אבל מותר כו'.''' דאוהל בלא דפנות ע"כ מותר דאל"כ אפי' ממעלה למטה יהא אסור:


'''אם אכו'. ''' כמהר"ן ומקשים הא מכשירין שאפשר לעשות מעי"ט הוא ותי' הראבדכיון דא"א לבשל ולאפות בלא עצים עשו אותו כדיכת מלח שמותר ע"י שינוי ה"ה כאן ואע"ג שהר"ן כ' תי' אחר סתר אותו מהרמ"א ועבב"י:
'''וידאפי'.''' ובזה מתורץ קושית תוס' מבספדשבת מניחין קדירה ע"ג קדירה כו' וש"מ מדקאמר וכן פוריא וכן כו' ל"ל למיחשב כולהו אלא דחשיב אותן שצריך לאויר שתחתיו וע' תוס' בשם ר"ח מ"ש על ביעתא:


'''חתיכות גדולות. ''' עמ"ש בס"ב:
== ב ==


'''ויש כו'. ''' וכ"כ התוס' שם אלא שכ' דוקא ביד ול"ד דה"ה בסכין כיון שמשנה:
'''ס"ב אגודה כו'.''' וכן פי' הרי"ף וכן פי' הרא"ש פי' שני בשם הערוך:


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב עצים גדולים כו'. ''' דדוקא לחתיכות גדולות שאינ' מלאכה רק עובדין דחול התירו אבל לחתיכות קטנות שאמרו בפ"ז דשבת מאן דסלית סילתי כו' לא התירו כיון שהוא מכשירין שאפשר לעשותה מעי"ט וע' במרדכי שם:
'''ומותר. כו'.''' אע"ג דפסיק רישיה הוא כיון שאינו כיבוי גמור רק דומה לכיבוי וע"ש במרדכי שמתיר אפי' ליקח להאיר רק שכ' שנכון ליזהר:


'''ואפי' כו'. ''' כן דייק הטור מלשון הרא"ש שאסר משום דהוה טרחא שלא לצורך ואב מלאכ' היא וז"ש בפ"ד אלותא אלותא כו' וע' באגו' וכ' ב"י ומיהו בתוספתא פ"ג מ' דשרי ביד דתניא לא יתן אדם אבן ע"ג בקעת כדי לשוברה אבל מכניסה בחור ושוברה:
'''הואיל ואינו כו'.''' הא מכוין אסור דלא כרמב"ם וש"ע שכ' דוקא אגודה וע' במרדכי:


{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג בשדה משלפניו. ''' מדקאמר אין מביאין הא במקומם מותר וס"ל דמ"ש שם במתני' ומגבב משלפניו ל"ד בחצר ול"ק אחצר כלל:
== ג ==


'''וכן כו'. ''' מתני' שם:
'''ס"ג אין סומכין כו'.''' דלא כסוגיא דפרק כל הכלים דאמר ב"ש היא אלא כמ"ש כאן משום דלא ניתנו עצים כו' ומוקצה הוא לכ"ד. ר"ן. ואסור אפי' ביבישתא דלא כתוס' ורא"ש בשם ר"ת ע"ש וז"ש אבל מותר כו' דלר"ת יבשתא מותר לכ"ד ולח אסור לכ"ד:


'''ואפי'. ''' דלה"ק קרפף:
'''אבל מותר.''' ביבשתא שם:


'''ובלבד כו'. ''' הרמב"ם ל"ג בגמ' תרתי לקולא אלא ש"מ דר' יוסי לקולא קאמר ובמילתא דר' יוסי לא איסתפקו כלל אלא בדר' יהודה וע' לח"מ וכתב הג"מ שכ"כ ג"כ ר"ח אבל כל הפוסקים חולקים ופ' דסגי בא' מהן:
'''וכ"ש כו' אע"ג.''' שם חזי להיסק גדול ול"ק אלא אלהסיק בו אבל לא אלצלות ועמ"א:


{{עוגןמ|ו}} '''ס"ו ואם הסיק בכלים כו'. ''' פ"ב דשבת:
== ד ==


{{עוגןמ|ז}} '''ס"ז שאכלם מעי"ט. ''' וכנבס' שקדם בשברי כלים:
'''ס"ד לדידן.''' אע"פ שאמרו ל"ד א' הכא בקדירה חדשה כו' מ"מ בשלנו מותר דכבר נגמר תיקונם. רי"ו:


'''גם אין כו'. ''' תוספתא אגוזים ושקדים עצמם אין מסיקין בהם בי"ט לפי שאינן מן המוכן ופי' ב"י או כשהן בלא קליפתן:
'''ויש אוסרין.''' הרא"ש שם וכנ"ל:


'''ולפידים. ''' כר' יוחנן בירושלמי פ"א והביאו הרא"ש וש"פ שם וז"ל הירוש' ספ"ג דעירובין ופ"א די"ט רב הונא בשם רב הלכה כארבעה זקנים רב חסדא בעי מיחלפ' שיטתיה דרב תמן הוא עבד לה ב' קדושות והכא עבד קדושה אחת דאתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ור' חנינא תרווייהון אמרי אסור ור' יוחנן אמר מותר א"ר מני קומי ר' יודן מה אכפן לה פתילה גבי ביצה ר"ל מאי ענין פתילה גבי ביצה שאמר שם למעלה דר' יוחנן מתי' בביצה שנולדה בשבת לאוכלה בי"ט וכן שנולדה בי"ט לאכול בשבת ור' חנינא אוסר ואמר שם א"ר בא אתא עובדא קומי ר' ייסא ובעא מיעבד כר' יוחנן כד שמע דרב ור' חנינא תרוויהון פליגן שרע מיניה דאיתפלגון שירי פתילה שירי כו' כנ"ל ופריך כאן מה אכפן כו' ואמר א"ל מן מה דאנן חמיין דרבנן מדמי להון הדא אמרה הוא הדא הוא הדא וא"כ אנן דקי"ל כרב בביצה ה"ה כאן אבל הרא"ש כתב משום דבירושלמי לא אסר משום הכנה אלא משום קדושה אחת ולפ"ד היה לנו לאסור מ"מ בשני י"ט של ר"ה אבל המרדכי כ' דודאי הירושלמי אוסר משום הכנה וכמ"ש בסה"ת דר"ח דאמר בירושלמי משום קדושה אחת לטעמיה דל"ל הכנה כמ"ש בעירובין ל"ח ב' כי נח כו' ותי' רבה משום הכנה וכן בפ"א די"ט ד' א' נימא קסבר כו' אלא הכא כו'. אלא דגמ' דידן אינו חושב זה הכנה כיון שגוף הפתילה ומדורה בעולם וכמ"ש התוס' בריש י"ט ב' ב' ד"ה והיה. אך תימא כו' ואפי' לדידן כו'. אבל אינו מוכרח דרבה ור"ח אזלי לשיטתייהו דר"ח (ל"ל) לית ליה הואיל ולכן לית ליה הכנה ורבה דאית ליה הואיל אית ליה הכנה וזבפ"ג דפסחים מ"ו ב' א"ל רבה לר"ח לדידך כו' א"ל מדאורייתא צורכי כו' ור"ל דל"ל הכנה ואף ע"ג דאנן קי"ל כהכנה דרבה ואעפ"כ מ' ברפ"ב דידעירוב תבשילי' מדרבנן י"ל משום דאמרינן הואיל:
'''ואם לא כו'.''' ירושלמי דמ"ק ר"י בר' ישמעאל אורי מדוחק כו'. והביאו הראבישם:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־00:06, 15 ביולי 2020

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א ונהגו כו'. כמו שפופרת דמותר משום שינוי אבל בלא שינוי אסור מדלא פליג במפוח עצמו. תוס' שם:

ומותר כו'. אגודה בשם סדר עולם:

אם כו'. תוס' כ"ב א' ד"ה אין וצ"ל דהוי פסיק רישיה:

ודוקא כו'. משום הכנה:

וכן כו' אבל מותר כו'. דאוהל בלא דפנות ע"כ מותר דאל"כ אפי' ממעלה למטה יהא אסור:

וי"א דאפי'. ובזה מתורץ קושית תוס' מ"ש בספ"ד דשבת מניחין קדירה ע"ג קדירה כו' וש"מ מדקאמר וכן פוריא וכן כו' ל"ל למיחשב כולהו אלא דחשיב אותן שצריך לאויר שתחתיו וע' תוס' בשם ר"ח מ"ש על ביעתא:

ב[עריכה]

ס"ב אגודה כו'. וכן פי' הרי"ף וכן פי' הרא"ש פי' שני בשם הערוך:

ומותר. כו'. אע"ג דפסיק רישיה הוא כיון שאינו כיבוי גמור רק דומה לכיבוי וע"ש במרדכי שמתיר אפי' ליקח להאיר רק שכ' שנכון ליזהר:

הואיל ואינו כו'. הא מכוין אסור דלא כרמב"ם וש"ע שכ' דוקא אגודה וע' במרדכי:

ג[עריכה]

ס"ג אין סומכין כו'. דלא כסוגיא דפרק כל הכלים דאמר ב"ש היא אלא כמ"ש כאן משום דלא ניתנו עצים כו' ומוקצה הוא לכ"ד. ר"ן. ואסור אפי' ביבישתא דלא כתוס' ורא"ש בשם ר"ת ע"ש וז"ש אבל מותר כו' דלר"ת יבשתא מותר לכ"ד ולח אסור לכ"ד:

אבל מותר. ביבשתא שם:

וכ"ש כו' אע"ג. שם חזי להיסק גדול ול"ק אלא אלהסיק בו אבל לא אלצלות ועמ"א:

ד[עריכה]

ס"ד לדידן. אע"פ שאמרו ל"ד א' הכא בקדירה חדשה כו' מ"מ בשלנו מותר דכבר נגמר תיקונם. רי"ו:

ויש אוסרין. הרא"ש שם וכנ"ל:

ואם לא כו'. ירושלמי דמ"ק ר"י בר' ישמעאל אורי מדוחק כו'. והביאו הרא"ש בי"ט שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.