ביאור הגר"א/אורח חיים/תקג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א או לבשל. ממש"ש באמת אמרו כו' וה"ה לכ"ד:

או לשחוט. ממ"ש כ"ה א' בהמה מסוכנת כו' מבע"י:

לצורך מחר. שם לגי' הרי"ף ורא"ש ורפ"ב כדי שיאמרו כו':

אפילו הוא שבת. כגי' הרי"ף ורא"ש שם ורפ"ב שם וריש י"ט אין י"ט מכין לשבת:

או י"ט. כגי' שלנו בגמ':

ואפי' בשני כו'. דמן התורה אינו אלא יום א' שהרי אמרינן דבמת אפי' בשני י"ט של ר"ה כחול שווינהו רבנן כו' ולא אמרינן שהן קדושה אחת אלא לחומרא דומיא דביצה משום דלפעמים היו נוהגין אותו היום קידש ולמחר קודש אם באו מן המנחה ולמעלה והיינו מן הספק אבל ברוב שנים שבאי קודם מנחה היה יום ראשון קודש לבד וכ"ש מתקנת ריב"ז ואילך שלעולם יום ראשון קודש וע' רש"י ריש י"ט ה' ב' ד"ה מי לא כו' וכ"כ הראב"ד בהשגות פ"ח מה"ע אבל דעת הרמב"ם שם דאפי' לקולא קדושה א' וכ' המ"מ שכ"ד הרשב"א והר"פ:

וכ"ש שיכול כו'. כמש"ש כ"ה א' אא"כ יש שהות כו' כנ"ל וערש"י בפסחים מ"ו ב' ד"ה משום הפסד ממונו כו' וכן בגמ' שם ע"ש:

וכן יכולה כו'. למדו ממ"ש י"א ב' מערים ומלח כו' ועתוס' שם ד"ה מערים כו' אבל כבר כתב הר"ן שם ובפ"ב דדוקא שם התירו הערמה משום דהפסד באה לו מחמת שמחת י"ט וכמש"ש התירו סופן משום תחילתן אבל בפ"ב אמרו ובלבד שלא יערים והרא"ש כ' שם טעם אחר ע"ש:

ודוקא כו'. כ"כ תוס' שם ורש"י בפ"ג דפסחים מ"ו ב' ד"ה האופה וע"כ צ"ל כן דאל"כ ל"ל למימר הואיל ומיקלעי ליה אורחים יאמר הואיל ואילו רוצה יאכל מעט או יתן מעט לתינוק וכן מי שלא הניח עירובי תבשילין לבשל קדירה גדולה וימלא פורני פת ויאכיל מעט היום לתינוק ואפי' בבהמה חציה של ישראל היה אסור אם לא שא"א לכזית בשר כו' ואע"ג דקי"ל הואיל היינו למלקות אבל איסורא איכא כמ"ש בפסחים שם לדידך היאך אופין מי"ט לשבת כו' ואם איתא לדידיה קשה ל"ל לערובי תבשילין ואע"ג שאמרו מערים ומלח כו' קודם אכילה משום שמחת י"ט דאל"כ אתי לאמנועי כו':

דהוי הערמה. ל' הגמרא א"ל הערמה גדולה מזו:

מיהו כו'. שם י"ז איבעיא להו עבר ואפה כו' ולא איפשיטא וספיקא דרבנן לקולא דמדאורייתא קי"ל דאמרי' הואיל כרבה. ועוד דרב אשי ור"נ בר יצחק דחאוה לפשיטות' ש"מ דס"ל דמותר:

או שחטה ריב"ש סי' רנ"ד:

ב[עריכה]

ס"ב אבל צרייר כו'. ערש"י שם ד"ה ממלאה כו'. אבל הרשב"א כ' דגבי בשר הטעם שיהא שמן הקדירה יותר ולפיכך שם אפי' אח"כ שרי וראיה מפת דקי"ל כרשב"א ואע"ג שצריך לכל פת רדיה ועריכ' ואפיה בפ"ע ומכאן מוכח ג"כ דבמים אסור דע"כ ל"פ רשב"א את"ק אלא משום שהפת כו' כמש"ש וע' מ"מ וב"י וז"ש כאן אבל כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.