רש"ש/מגילה/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית וטיפול בתבניות, פתיחת ר"ת נדיר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''גמרא בתחילה קבעוה בשושן ולבסוף בכה"ע כולו.''' לכאורה תמוה דהרי גם במכתב הראשון דמרדכי כתיב אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך כו' והרחוקים כו' וקבל היהודים כו' קיימו וקבלו כו' ונ"ל דאף שאחשורוש מלך בכיפה כדלקמן {{ממ|יא}} והם קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש מ"מ היו חלוקים בממשלתו עליהם על איזה מהם לא היה רק מלך הכולל. ומ"מ היה מלך פרטי זולתו לכאו"א ומתנהלים ע"פ דתו ועל איזה מהם היה הוא גם מלך הפרטי ובכ"מ שאומר מדינות המלך סתם הכוונה על מדינות שהיה הוא המלך הפרטי עליהם רק במקום שהוא אומר קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש כולל כל הכיפה וגזירת המן לא היתה רק על מדינות שהיה אחשורוש המלך הפרטי עליהם וזה משני טעמים. א' שחשש אולי לא ישמעו אליו המלכים הפרטים למעשה רצח כזה להרוג אומה שלימה על לא חמס בכפיהם. ב' כי ודאי ידרשו מאתו על מה יצא קצף כזה עליהם ואולי ימצאו מהם אשר ידברו עליהם טוב ויניאוהו מעשות זאת וינחם ויפרע עצתו בכלל לכן התחכם שלא לדרוש רק על היהודים אשר הוא שליט פרטי עליהם שאיש לא יעיז לשאלו על ככה ולהניא גזירתו ואולי חשב כשיבצע מחשבתו זאת יניף ידו גם על שאר היהודים ולכן לא נזכר בכל הספור דגזירת המן רק במדינות המלך סתם וכן כתיב ובכל מדינה כו' אשר דבר המלך ודתו מגיע כו'. | '''גמרא בתחילה קבעוה בשושן ולבסוף בכה"ע כולו.''' לכאורה תמוה דהרי גם במכתב הראשון דמרדכי כתיב אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך כו' והרחוקים כו' וקבל היהודים כו' קיימו וקבלו כו' ונ"ל דאף שאחשורוש מלך בכיפה כדלקמן {{ממ|יא}} והם קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש מ"מ היו חלוקים בממשלתו עליהם על איזה מהם לא היה רק מלך הכולל. ומ"מ היה מלך פרטי זולתו לכאו"א ומתנהלים ע"פ דתו ועל איזה מהם היה הוא גם מלך הפרטי ובכ"מ שאומר מדינות המלך סתם הכוונה על מדינות שהיה הוא המלך הפרטי עליהם רק במקום שהוא אומר קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש כולל כל הכיפה וגזירת המן לא היתה רק על מדינות שהיה אחשורוש המלך הפרטי עליהם וזה משני טעמים. א' שחשש אולי לא ישמעו אליו המלכים הפרטים למעשה רצח כזה להרוג אומה שלימה על לא חמס בכפיהם. ב' כי ודאי ידרשו מאתו על מה יצא קצף כזה עליהם ואולי ימצאו מהם אשר ידברו עליהם טוב ויניאוהו מעשות זאת וינחם ויפרע עצתו בכלל לכן התחכם שלא לדרוש רק על היהודים אשר הוא שליט פרטי עליהם שאיש לא יעיז לשאלו על ככה ולהניא גזירתו ואולי חשב כשיבצע מחשבתו זאת יניף ידו גם על שאר היהודים ולכן לא נזכר בכל הספור דגזירת המן רק במדינות המלך סתם וכן כתיב ובכל מדינה כו' אשר דבר המלך ודתו מגיע כו'. (ר"ל במדינות המתנהלות ע"פ דתותיו לבד דהם אשר היה הוא גם המלך הפרטי שם היה) אבל גדול כו' זולת באגרות אשר כתב מרדכי {{ממ|שם ח}} כתיב אשר מהודו ועד כוש קכ"ז מדינות אבל מה היה כתוב בהן אשר נתן המלך כו' בכל מדינות המלך אחשורוש והכוונה שהודיע לכל הממלכות אשר נתן רשיון ליהודים אשר במדינותיו {{ממ|לבד}} להקהל כו' והוא בכדי שלא ידמו שהיהודים עושים זאת בלא רשיון וידונום כמורדים ויעלו עליהם לצבא וכן כתיב ובכ"מ כו' אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה כו' יען כי עליהם לבדם היתה מקודם הגזירה לרעה והיה להם לבדם אבל גדול עכשיו שנתהפך הגלגל היתה השמחה ג"כ להם לבדם ולכן גם מרדכי במכתבו הראשון לא כתב שיקבעו פורים רק להם לבדם. אמנם בשנה הב' נמלך לכתוב אל כל היהודים אל קכ"ז מדינה לקיים כו' ולכן הוצרך לכתוב להם את כל תוקף {{ממ|עי' לקמן יט מה שדרשו בו}} משא"כ בכתבו אל היהודים אשר במדינות המלך דהם כבר ידעו את הכל וזה שאמר כאן מתחילה קבעוה בשושן ור"ל מלוכת שושן ולבסוף בכל העולם כולו ובזה תראה שדברי רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/מגילה/ב/ב#מהודו|ב ב]]}} ד"ה מהודו ועד כוש כתיב אינם מדוייקים וכוונת הש"ס על פסוק דסוף המגילה: | ||
'''שם עד שמצאו לה מקרא כו'.''' כצ"ל: | '''שם עד שמצאו לה מקרא כו'.''' כצ"ל: | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''שם כתוב זאת.''' מש"כ כאן ובמ"ת עפרש"י ונ"ל דנפקא ליה זאת מן וזאת התורה שכוללת התורה כולה וכה"ג דרשו בויק"ר פכ"א בזאת יבא אהרן אה"ק בזכות התורה וזאת התורה ובריש ע"ז אין זאת אלא תורה כו': | '''שם כתוב זאת.''' מש"כ כאן ובמ"ת עפרש"י ונ"ל דנפקא ליה זאת מן וזאת התורה שכוללת התורה כולה וכה"ג דרשו בויק"ר פכ"א בזאת יבא אהרן אה"ק בזכות התורה וזאת התורה ובריש ע"ז אין זאת אלא תורה כו': | ||
'''שם אמר שמואל אסתר אינה מטמאה אה"י.''' מהרמב"ם משמע דל"פ כשמואל וכ"כ המ"א סי' קמ"ז סק"א וע"כ משום דמוקמינן ליה כיחידאי ויהיה מזה לכאורה סתירה למש"כ בחידושי לשו"ע או"ח סי' ק"ס ע"ש ואולי הך דמותיב עליה בריית' היא כי במשנ' לא תני אבל רות כו' ואיכא למימר אדרבה לאידך גיסא דאינך לכ"ע א"מ אה"י וכן מוכרח דזאת ברייתא לפי' מהר"ם שבתוי"ט שם וכ"מ קצת בתד"ה נאמרה ועי"ל ט"א דל"פ כוותיה משום דזוגא דלעיל משמע דפליגי עליה אבל לכאורה יש סתירה מהא דפסק בפ"ג מהל' מ"א הל"ג ובפ"ד ה"כ דלא כרב ששת מכח סתם מתניתין דמכשירין אך גם דא לא תברא אם תעיין בהה"מ שם | '''שם אמר שמואל אסתר אינה מטמאה אה"י.''' מהרמב"ם משמע דל"פ כשמואל וכ"כ המ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/קמז#א|סי' קמ"ז סק"א]] וע"כ משום דמוקמינן ליה כיחידאי ויהיה מזה לכאורה סתירה למש"כ בחידושי לשו"ע או"ח סי' ק"ס ע"ש ואולי הך דמותיב עליה בריית' היא כי במשנ' לא תני אבל רות כו' ואיכא למימר אדרבה לאידך גיסא דאינך לכ"ע א"מ אה"י וכן מוכרח דזאת ברייתא לפי' מהר"ם שבתוי"ט שם וכ"מ קצת בתד"ה נאמרה ועי"ל ט"א דל"פ כוותיה משום דזוגא דלעיל משמע דפליגי עליה אבל לכאורה יש סתירה מהא דפסק בפ"ג מהל' מ"א הל"ג ובפ"ד ה"כ דלא כרב ששת מכח סתם מתניתין דמכשירין אך גם דא לא תברא אם תעיין בהה"מ שם (ואגב ראיתי שם בפ"א בהמגיה למל"מ שדקדק במה דאיתא בברייתא דבש הגזין והצרעין טהור ומותר תרתי ל"ל ונעלם מכ"ת דטהור ר"ל דאינו מכשיר כפי' ה[[רע"ב/מכשירין/ו#|רע"ב]] במשנה מכשירין פ"ו ובגמרא בכורות {{ממ|ז ב}} משמע דטהור היינו שאינו מקבל טומאה אף ע"י הכשר דלא מיחשב אוכל בלתי מחשבה וצ"ע על פי' הרע"ב וע"ש בר"ש) ויש עוד ראיה למש"כ שם מהא דפסקו כרב בב"מ {{ממ|קיא}} אף שהוא נגד סתם משנה רק דק"ל איך שביק רב מתניתין כו' כמש"כ לעיל {{ממ|ד ב}} ועתוי"ט שם אך מצאתי סתירה בר"ן סוף קדושין במש"כ בטעם הרמב"ם שפסק דלא כשמואל דאוסר יחוד אפי' עם אמו ובתו ע"ש: | ||
'''רש"י ד"ה בכוליה ס' מועד. חלופי ריו"ח יש מחליפין ריו"ח ומכניסין ר' יונתן.''' כצ"ל: | '''רש"י ד"ה בכוליה ס' מועד. חלופי ריו"ח יש מחליפין ריו"ח ומכניסין ר' יונתן.''' כצ"ל: | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''תד"ה ור"נ.''' עי' ח"א וט"א דשניהם כוונו לד"א ואני ראיתי בירושלמי בר"מ וז"ל או אינו אלא י"ו וי"ז ר"א בשם ר"ל ולא יעבר ולא יעברו כ"ה גי' הק"ע ופי' ברישא כתי' ולא יעבר ובתריה ולא יעברו והא תו ל"ל אלא ללמד שאין לאחר יותר מט"ו והשתא י"ל דלהכי נד ר"נ מקרא דר"י דאיצטרך ליה להכי: | '''תד"ה ור"נ.''' עי' ח"א וט"א דשניהם כוונו לד"א ואני ראיתי בירושלמי בר"מ וז"ל או אינו אלא י"ו וי"ז ר"א בשם ר"ל ולא יעבר ולא יעברו כ"ה גי' הק"ע ופי' ברישא כתי' ולא יעבר ובתריה ולא יעברו והא תו ל"ל אלא ללמד שאין לאחר יותר מט"ו והשתא י"ל דלהכי נד ר"נ מקרא דר"י דאיצטרך ליה להכי: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:03, 21 בנובמבר 2021
גמרא בתחילה קבעוה בשושן ולבסוף בכה"ע כולו. לכאורה תמוה דהרי גם במכתב הראשון דמרדכי כתיב אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך כו' והרחוקים כו' וקבל היהודים כו' קיימו וקבלו כו' ונ"ל דאף שאחשורוש מלך בכיפה כדלקמן (יא) והם קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש מ"מ היו חלוקים בממשלתו עליהם על איזה מהם לא היה רק מלך הכולל. ומ"מ היה מלך פרטי זולתו לכאו"א ומתנהלים ע"פ דתו ועל איזה מהם היה הוא גם מלך הפרטי ובכ"מ שאומר מדינות המלך סתם הכוונה על מדינות שהיה הוא המלך הפרטי עליהם רק במקום שהוא אומר קכ"ז מדינות מהודו ועד כוש כולל כל הכיפה וגזירת המן לא היתה רק על מדינות שהיה אחשורוש המלך הפרטי עליהם וזה משני טעמים. א' שחשש אולי לא ישמעו אליו המלכים הפרטים למעשה רצח כזה להרוג אומה שלימה על לא חמס בכפיהם. ב' כי ודאי ידרשו מאתו על מה יצא קצף כזה עליהם ואולי ימצאו מהם אשר ידברו עליהם טוב ויניאוהו מעשות זאת וינחם ויפרע עצתו בכלל לכן התחכם שלא לדרוש רק על היהודים אשר הוא שליט פרטי עליהם שאיש לא יעיז לשאלו על ככה ולהניא גזירתו ואולי חשב כשיבצע מחשבתו זאת יניף ידו גם על שאר היהודים ולכן לא נזכר בכל הספור דגזירת המן רק במדינות המלך סתם וכן כתיב ובכל מדינה כו' אשר דבר המלך ודתו מגיע כו'. (ר"ל במדינות המתנהלות ע"פ דתותיו לבד דהם אשר היה הוא גם המלך הפרטי שם היה) אבל גדול כו' זולת באגרות אשר כתב מרדכי (שם ח) כתיב אשר מהודו ועד כוש קכ"ז מדינות אבל מה היה כתוב בהן אשר נתן המלך כו' בכל מדינות המלך אחשורוש והכוונה שהודיע לכל הממלכות אשר נתן רשיון ליהודים אשר במדינותיו (לבד) להקהל כו' והוא בכדי שלא ידמו שהיהודים עושים זאת בלא רשיון וידונום כמורדים ויעלו עליהם לצבא וכן כתיב ובכ"מ כו' אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה כו' יען כי עליהם לבדם היתה מקודם הגזירה לרעה והיה להם לבדם אבל גדול עכשיו שנתהפך הגלגל היתה השמחה ג"כ להם לבדם ולכן גם מרדכי במכתבו הראשון לא כתב שיקבעו פורים רק להם לבדם. אמנם בשנה הב' נמלך לכתוב אל כל היהודים אל קכ"ז מדינה לקיים כו' ולכן הוצרך לכתוב להם את כל תוקף (עי' לקמן יט מה שדרשו בו) משא"כ בכתבו אל היהודים אשר במדינות המלך דהם כבר ידעו את הכל וזה שאמר כאן מתחילה קבעוה בשושן ור"ל מלוכת שושן ולבסוף בכל העולם כולו ובזה תראה שדברי רש"י לעיל (ב ב) ד"ה מהודו ועד כוש כתיב אינם מדוייקים וכוונת הש"ס על פסוק דסוף המגילה:
שם עד שמצאו לה מקרא כו'. כצ"ל:
שם כתוב זאת. מש"כ כאן ובמ"ת עפרש"י ונ"ל דנפקא ליה זאת מן וזאת התורה שכוללת התורה כולה וכה"ג דרשו בויק"ר פכ"א בזאת יבא אהרן אה"ק בזכות התורה וזאת התורה ובריש ע"ז אין זאת אלא תורה כו':
שם אמר שמואל אסתר אינה מטמאה אה"י. מהרמב"ם משמע דל"פ כשמואל וכ"כ המ"א סי' קמ"ז סק"א וע"כ משום דמוקמינן ליה כיחידאי ויהיה מזה לכאורה סתירה למש"כ בחידושי לשו"ע או"ח סי' ק"ס ע"ש ואולי הך דמותיב עליה בריית' היא כי במשנ' לא תני אבל רות כו' ואיכא למימר אדרבה לאידך גיסא דאינך לכ"ע א"מ אה"י וכן מוכרח דזאת ברייתא לפי' מהר"ם שבתוי"ט שם וכ"מ קצת בתד"ה נאמרה ועי"ל ט"א דל"פ כוותיה משום דזוגא דלעיל משמע דפליגי עליה אבל לכאורה יש סתירה מהא דפסק בפ"ג מהל' מ"א הל"ג ובפ"ד ה"כ דלא כרב ששת מכח סתם מתניתין דמכשירין אך גם דא לא תברא אם תעיין בהה"מ שם (ואגב ראיתי שם בפ"א בהמגיה למל"מ שדקדק במה דאיתא בברייתא דבש הגזין והצרעין טהור ומותר תרתי ל"ל ונעלם מכ"ת דטהור ר"ל דאינו מכשיר כפי' הרע"ב במשנה מכשירין פ"ו ובגמרא בכורות (ז ב) משמע דטהור היינו שאינו מקבל טומאה אף ע"י הכשר דלא מיחשב אוכל בלתי מחשבה וצ"ע על פי' הרע"ב וע"ש בר"ש) ויש עוד ראיה למש"כ שם מהא דפסקו כרב בב"מ (קיא) אף שהוא נגד סתם משנה רק דק"ל איך שביק רב מתניתין כו' כמש"כ לעיל (ד ב) ועתוי"ט שם אך מצאתי סתירה בר"ן סוף קדושין במש"כ בטעם הרמב"ם שפסק דלא כשמואל דאוסר יחוד אפי' עם אמו ובתו ע"ש:
רש"י ד"ה בכוליה ס' מועד. חלופי ריו"ח יש מחליפין ריו"ח ומכניסין ר' יונתן. כצ"ל:
[רש"י ד"ה שלשים. להזכיר מחיית עמלק כו' בדבר ששילשתי כו'. כ"ה הגי' בע"י]:
רש"י ד"ה אינה מטמאה אה"י. ומחלוקת כו'. נ"ל דזהו דבור חדש:
רש"י ד"ה והלא כבר נאמר. וקהלת כבר נאמרה. תיבות אלו ליתא ברש"י שבע"י וכ"נ למחקם מכאן או דצ"ל לבד תחת כבר:
תד"ה נאמרה. וריו"ח נמי אמר דאם קראה בה"כ. ל"י לכאורה לפרש"י שם בטעמו י"ל דגרע מע"פ ועי' מהרש"א:
תד"ה ור"נ. עי' ח"א וט"א דשניהם כוונו לד"א ואני ראיתי בירושלמי בר"מ וז"ל או אינו אלא י"ו וי"ז ר"א בשם ר"ל ולא יעבר ולא יעברו כ"ה גי' הק"ע ופי' ברישא כתי' ולא יעבר ובתריה ולא יעברו והא תו ל"ל אלא ללמד שאין לאחר יותר מט"ו והשתא י"ל דלהכי נד ר"נ מקרא דר"י דאיצטרך ליה להכי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |