ערך/מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הועתק מדף משתמש:אוצר השו"ת/מפתח, קרדיט למשתמש:אוצר השו"ת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מגילה/א#יא|מגילה פ"א הי"א]]}} שקורין בי"ד וט"ו אך מברכים רק בי"ד שהוא זמן קריאתה לרוב העולם, וכן פסק השו"ע. | דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מגילה/א#יא|מגילה פ"א הי"א]]}} שקורין בי"ד וט"ו אך מברכים רק בי"ד שהוא זמן קריאתה לרוב העולם, וכן פסק השו"ע. | ||
דעת הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/מגילה/ב/א|ב. מדפה"ר]]}} שקורין בי"ד, כיון שרוב עיירות אין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ואפילו הוי ספק השקול - ספק דרבנן לקולא וא"כ נמצאת פוטרם מקריאה בי"ד וט"ו, ולכן קורא בראשון ופטור בשני. | דעת הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/מגילה/ב/א|מגילה ב. מדפה"ר]]}} שקורין בי"ד, כיון שרוב עיירות אין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ואפילו הוי ספק השקול - ספק דרבנן לקולא וא"כ נמצאת פוטרם מקריאה בי"ד וט"ו, ולכן קורא בראשון ופטור בשני. | ||
בשער המלך {{ממ|[[שער המלך/מגילה/א#יא|מגילה פ"א הי"א]]}} הקשה כיצד נלך אחר הרוב, והא הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה. והברוך טעם השיב שאין לדון כאן משום כל קבוע כיון שאין הנידון על הפרישה מהחנות, והשאלה היא על העיירות עצמם מה הם ולא שייך לדון בזה כל קבוע. ובהגהות מעשה חושב על השער המלך העיר שאף אם הוי קבוע ונידון כמחצה על מחצה, הא כתב הר"ן שאף אם זה ספק השקול מ"מ ספק דרבנן לקולא. | בשער המלך {{ממ|[[שער המלך/מגילה/א#יא|מגילה פ"א הי"א]]}} הקשה כיצד נלך אחר הרוב, והא הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה. והברוך טעם השיב שאין לדון כאן משום כל קבוע כיון שאין הנידון על הפרישה מהחנות, והשאלה היא על העיירות עצמם מה הם ולא שייך לדון בזה כל קבוע. ובהגהות מעשה חושב על השער המלך העיר שאף אם הוי קבוע ונידון כמחצה על מחצה, הא כתב הר"ן שאף אם זה ספק השקול מ"מ ספק דרבנן לקולא. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד == | == בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד == | ||
מחלוקת אמוראים בגמרא {{ממ|[[בבלי/מגילה/ה/א|מגילה ה.]]}}, ועי' שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/ח|סימן ח]]}} שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד. | מחלוקת אמוראים בגמרא {{ממ|[[בבלי/מגילה/ה/א|מגילה ה.]]}}, ועי' שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/ח|סימן ח]]}} שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד. | ||
== ברכת שהחיינו על המגילה בשחרית == | |||
שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/טו|סימן טו]]}} לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה. | |||
== קריאת עשרת בני המן על ידי הציבור == | == קריאת עשרת בני המן על ידי הציבור == | ||
בטעם הדבר כתב בצפנת פענח {{ממ|ח"ג השמטות להלכות גירושין}} שאף שיוצאים ידי חובת קריאת המגילה מדין שומע כעונה, אך אין זה מועיל אלא לעצם קריאת המגילה, אבל כאן שיש דין קריאה בנשימה אחת לזה לא מועיל שומע כעונה{{הערה|וכעי"ז כתב הבית הלוי {{עה"ת סוף בראשית}} לענין ברכת כהנים שאין יכול כהן אחד להוציא את חבריו, כיון שיש דין לברך בקול רם, ולא שייך שומע כעונה על 'קול רם'. אמנם החזו"א {{ממ|או"ח סימן כט אות ג}} חולק וסובר שיוצא משום שומע כעונה אף כשיש דינים נוספים באמירה. וע"ע אבי עזרי {{ממ|הל' נשיאת כפיים}} שהצדיק דברי הבית הלוי. ע"ע [[ערך/שומע כעונה|שומע כעונה]] בביאור פלוגתתם. ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/טז|מגילה טז]]}}.}}. | בטעם הדבר כתב בצפנת פענח {{ממ|ח"ג השמטות להלכות גירושין}} שאף שיוצאים ידי חובת קריאת המגילה מדין שומע כעונה, אך אין זה מועיל אלא לעצם קריאת המגילה, אבל כאן שיש דין קריאה בנשימה אחת לזה לא מועיל שומע כעונה{{הערה|וכעי"ז כתב הבית הלוי {{ממ|עה"ת סוף בראשית}} לענין ברכת כהנים שאין יכול כהן אחד להוציא את חבריו, כיון שיש דין לברך בקול רם, ולא שייך שומע כעונה על 'קול רם'. אמנם החזו"א {{ממ|או"ח סימן כט אות ג}} חולק וסובר שיוצא משום שומע כעונה אף כשיש דינים נוספים באמירה. וע"ע אבי עזרי {{ממ|הל' נשיאת כפיים}} שהצדיק דברי הבית הלוי. ע"ע [[ערך/שומע כעונה|שומע כעונה]] בביאור פלוגתתם. ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/טז|מגילה טז]]}}.}}. | ||
ובערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/תרצ#ג|סימן תרצ סק"ג]]}} כתב הטעם: "דבזה הוה עיקר הישועה". | ובערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/תרצ#ג|סימן תרצ סק"ג]]}} כתב הטעם: "דבזה הוה עיקר הישועה". | ||
גרסה אחרונה מ־20:51, 8 ביוני 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מגילת אסתר
זמן קריאתה[עריכה]
במקומות המסופקים[עריכה]
דעת הרמב"ם (מגילה פ"א הי"א) שקורין בי"ד וט"ו אך מברכים רק בי"ד שהוא זמן קריאתה לרוב העולם, וכן פסק השו"ע.
דעת הר"ן (מגילה ב. מדפה"ר) שקורין בי"ד, כיון שרוב עיירות אין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ואפילו הוי ספק השקול - ספק דרבנן לקולא וא"כ נמצאת פוטרם מקריאה בי"ד וט"ו, ולכן קורא בראשון ופטור בשני.
בשער המלך (מגילה פ"א הי"א) הקשה כיצד נלך אחר הרוב, והא הוי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה. והברוך טעם השיב שאין לדון כאן משום כל קבוע כיון שאין הנידון על הפרישה מהחנות, והשאלה היא על העיירות עצמם מה הם ולא שייך לדון בזה כל קבוע. ובהגהות מעשה חושב על השער המלך העיר שאף אם הוי קבוע ונידון כמחצה על מחצה, הא כתב הר"ן שאף אם זה ספק השקול מ"מ ספק דרבנן לקולא.
מש"כ הר"ן שאומרים בספיקות גבי פורים ספק דרבנן לקולא, עיין שו"ת תורת חסד (או"ח סימן לח ענפים ו-ח) שהאריך בזה, שיש הסוברים שפורים דהוי מדברי נביאים אין אומרים בו סד"ר.
- חברון
הרש"ש (מגילה ה:) מביא ששמע מחכם אחד איש ירושלים, שבחברון קורין בשני הימים דמספקא להו שמא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. על שמועה זו תמה הרש"ש שהרי חברון היתה עיר מקלט, ובגמרא במכות (י.) מבואר שלא היו מוקפות חומה. וכן העיר הרדב"ז (ח"ב סימן תרפא).
- חיפה
בדין חיפה נחלקו המנהגים, ויש שרצו לחייבה לקרות גם בט"ו, מהם התולים זאת בקרבתה לעכו, ומהם התולים זאת בהיות חיפה הישנה העיר שקמונה העתיקה שהיתה מוקפת חומה.
בזמנה, אי קריאתה בציבור או ביחיד[עריכה]
מחלוקת אמוראים בגמרא (מגילה ה.), ועי' שו"ת מן השמים (סימן ח) שנחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה, והשיבוהו שביחיד.
ברכת שהחיינו על המגילה בשחרית[עריכה]
שו"ת מן השמים (סימן טו) לברך, שמברך כשהגיע זמן משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולהמתין למשתה יש לחוש שמא יפשע מפני טרדת היום ותקנוהו בשחרית בעת מקרא מגילה.
קריאת עשרת בני המן על ידי הציבור[עריכה]
בטעם הדבר כתב בצפנת פענח (ח"ג השמטות להלכות גירושין) שאף שיוצאים ידי חובת קריאת המגילה מדין שומע כעונה, אך אין זה מועיל אלא לעצם קריאת המגילה, אבל כאן שיש דין קריאה בנשימה אחת לזה לא מועיל שומע כעונה[1].
ובערוך השולחן (סימן תרצ סק"ג) כתב הטעם: "דבזה הוה עיקר הישועה".
ובזה השולחן (ח"א או"ח סימן תרצ) כתב: "דמכיון שהקורא אומר הי' בני המן בנשימה אחת כדין הדבר קשה מאד לשמוע אז ממנו כל מלה ומלה ובפרט שיש קוראים שממש בולעים שם את כל התיבות כידוע ועל כן נתקן שכ"א יאמר אז לעצמו הי' בני המן".
כתיבת עשרת בני המן[עריכה]
יש נוהגים לכתוב עשרת בני המן בכתב גדול על דף שלם. והגר"א (או"ח סימן תרצה סקכ"ה) תמה על זה שלא הוזכר דבר זה במסורה. ובשו"ת בית אפרים (סימנים סט-ע) הביא יישוב ר' יעקב בנו של הנודע ביהודה שבמסורה לא נכתב אלא דברים שחייב לכותבם בכתב גדול, משא"כ עשרת בני המן שאינם נכתבים בכתב גדול אלא כדי לכותבם על דף שלם ואם יעשה המגילה י"א שורות יכתבו בכתב רגיל כשאר המגילה, לכך לא נכתבו במסורה. וכן נהגו רבים לעשות המגילה י"א שורות כדי לכתוב את עשרת בני המן בדף שלם מחד גיסא ולא לכותבם בכתב שונה משאר המגילה כדעת הגר"א מאידך גיסא.
ובצפנת פענח (שם) ביאר לפי מה שכתבו התוספות (ברכות מו: ד"ה והטוב) שבמקום שכל הקהל צריך לאומרו, יש לכתוב באותיות גדולות.
חיוב נשים בקריאת המגילה[עריכה]
שאף היו באותו הנס[2]. ובחידושי הגרי"ז (ערכין ג. מכתבי תלמידים) חקר אם משו"ה ליכא פטור דמצות עשה שהזמן גרמא, או שהוא חיוב מיוחד על אף הפטור הנ"ל. ובשלמי תודה (חנוכה סימן יח אות ג) הוכיח מדברי הריטב"א (מגילה יט:) שהוא חיוב חדש. וכ"כ שם בדעת הבה"ג.[3]
ויש אומרים שאינה חייבת בקריאה אלא בשמיעה[4], ולכן אם האשה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה[5], או לשמוע מקרא מגילה[6].
הרהור כדיבור[עריכה]
בקושיית הטו"א שיצא בשמיעת חש"ו מדין הרהור כדיבור, ע"ע *הרהור כדיבור.
אם עבדים חייבים בקריאת המגילה[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
אם מקיים בקריאתה מצות תלמוד תורה[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ג).
קריאת בני הכפרים ביום הכניסה[עריכה]
כיצד עושים אגודות אגודות - עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות יד).
- ↑ וכעי"ז כתב הבית הלוי (עה"ת סוף בראשית) לענין ברכת כהנים שאין יכול כהן אחד להוציא את חבריו, כיון שיש דין לברך בקול רם, ולא שייך שומע כעונה על 'קול רם'. אמנם החזו"א (או"ח סימן כט אות ג) חולק וסובר שיוצא משום שומע כעונה אף כשיש דינים נוספים באמירה. וע"ע אבי עזרי (הל' נשיאת כפיים) שהצדיק דברי הבית הלוי. ע"ע שומע כעונה בביאור פלוגתתם. ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה טז).
- ↑ מימרא דריב"ל (מגילה ד.). בביאור טעם זה עי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
- ↑ ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ד).
- ↑ עי' רמ"א (או"ח תרפט ב). ובטעם שפטורות מקריאת המגילה הביא ביד דוד (מגילה ד.) בשם חקרי לב (או"ח סי' מה) שכתב לפי שמגילה בכלל תלמוד תורה. והקשה עליו דאם כן מה אמרה הגמ' (מגילה ג.) שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, והרי אין זה ביטול כיון שהמגילה בכלל תלמוד תורה היא. ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה ג ומגילה ד).
- ↑ רמ"א (או"ח תרפט ב).
- ↑ משנה ברורה (תרפט ס"ק ח [בשם ח"א]).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |