ערך/צד: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה. בנוי ומיוסד על מיזם חדש על ה(מ)דף. קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קא/א|סנהדרין קא.]]}} בשביל שלא יזיקו, ואין בכך משום צידה {{ממ|[[רש"י/סנהדרין/קא/א#ולוחשין|רש"י שם ד"ה ולוחשין]]}}. אע"ג דע"י הלחש אינו יכול לזוז ממקומו עד שנוכל לתפסו, מ"מ מותר דאין זה צידה טבעית {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/שכח#קמג|משנה ברורה סימן שכח ס"ק קמג]]}}. | לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קא/א|סנהדרין קא.]]}} בשביל שלא יזיקו, ואין בכך משום צידה {{ממ|[[רש"י/סנהדרין/קא/א#ולוחשין|רש"י שם ד"ה ולוחשין]]}}. אע"ג דע"י הלחש אינו יכול לזוז ממקומו עד שנוכל לתפסו, מ"מ מותר דאין זה צידה טבעית {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/שכח#קמג|משנה ברורה סימן שכח ס"ק קמג]]}}. | ||
וביאר הגרח"ק {{ממ|[[דרך אמונה - ביאור ההלכה/שמיטה ויובל/א#וסוקרין|ביאור ההלכה הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ו ד"ה וסוקרין]]}} דבשבת עיקר קפידת התורה היא שינוח ולא יעשה מלאכה, ולחישה אינה מלאכה.{{הערה|עי' עוד | וביאר הגרח"ק {{ממ|[[דרך אמונה - ביאור ההלכה/שמיטה ויובל/א#וסוקרין|ביאור ההלכה הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ו ד"ה וסוקרין]]}} דבשבת עיקר קפידת התורה היא שינוח ולא יעשה מלאכה, ולחישה אינה מלאכה.{{הערה|עי' עוד במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/יט|תענית יט]]}}.}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־00:10, 13 ביולי 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
צד
מלאכת הצד צבי היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת.
תוכן המלאכה
היכן היתה במשכן
צידת חילזון
תנו רבנן, הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת, רבי יהודה אומר חייב שתים, שהיה רבי יהודה אומר פציעה בכלל דישה, אמרו לו אין פציעה בכלל דישה.
אמר רבא, מאי טעמא דרבנן, קסברי אין דישה אלא לגדולי קרקע.
וליחייב נמי משום נטילת נשמה, א"ר יוחנן, שפצעו מת. רבא אמר, אפילו תימא שפצעו חי מתעסק הוא אצל נטילת נשמה, והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות, שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעיה (שבת ע"ה א').
לחישת נחשים ועקרבים
לוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת (סנהדרין קא.) בשביל שלא יזיקו, ואין בכך משום צידה (רש"י שם ד"ה ולוחשין). אע"ג דע"י הלחש אינו יכול לזוז ממקומו עד שנוכל לתפסו, מ"מ מותר דאין זה צידה טבעית (משנה ברורה סימן שכח ס"ק קמג).
וביאר הגרח"ק (ביאור ההלכה הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ו ד"ה וסוקרין) דבשבת עיקר קפידת התורה היא שינוח ולא יעשה מלאכה, ולחישה אינה מלאכה.[1]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |