בית נתן/ברכות/לח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{חלקי}} כעבין חייבים כלמודים '''פטורים אמר''' מר בר רב אשי ה...") |
(הדגשות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כעבין חייבים כלמודים '''פטורים אמר''' מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי וכו' (ומן תיבת א"ל אביי לר"י כובא דארעא עד מ"ט לחם עוני קרינן ביה ל"ג הכא בכ"י כ"א לעיל וע"ש): | כעבין חייבים כלמודים '''פטורים אמר''' מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי וכו' (ומן תיבת א"ל אביי לר"י כובא דארעא עד מ"ט לחם עוני קרינן ביה ל"ג הכא בכ"י כ"א לעיל וע"ש): | ||
ויין תפוחים וחומץ סיתוניו' ושאר מי פירות וכו': | ויין תפוחים וחומץ '''סיתוניו'''' ושאר מי פירות וכו': | ||
א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו יתיב רבינא קמיה א"ל דקורטמי קא אמרת או דפורצני קא אמרת או דשומשמי קא אמרת א"ל רבא | א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא '''מהו יתיב''' רבינא '''קמיה א"ל דקורטמי''' קא אמרת או '''דפורצני''' קא אמרת או '''דשומשמי''' קא אמרת '''א"ל רבא האחשילתא קא אמרת''' ואדכרתן מלתא '''דרב אסי''' דאמר רב אסי '''תמרים''' של תרומה מותר לעשות מהם טרימא מ'''פני שאין מזיקין''' ואסור לעשות מהן שכר '''מפני שהן מזיקין''' והלכתא תמרי: | ||
הא בעבה הא ברכה עבה במ"מ דלאכילה עבדו לה רכה שהכל נ"ב דלרפואה מתיב רב יוסף ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותין | הא בעבה הא ברכה עבה '''במ"מ דלאכילה עבדו לה''' רכה '''שהכל נ"ב דלרפואה''' מתיב רב יוסף ושוין שבוחשין את '''השתית''' בשבת ושותין זיתום המצרי '''ושותין''' ואי ס"ד לרפואה קמכוין רפואה בשבת מי שרי א"ל אביי '''ולא''' והא תנן כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת וכל המשקין שותה אלא '''מאי''' אית לך '''למימר לאכילה''' קא מכוין '''ורפואה ממילא קא הויא ה"נ לאכילה''' קא מכוין '''ורפואה ממילא קא הויא אי הכי פשיטה מהו דתימה''' כיון '''דמעיקרא''' לרפואה קא מכוין לא '''ליברך קמ"ל''' כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי '''והלכתא שתיתא היכא דעבידא סמיכתא במ"מ קלישא דעבידא כמיא בעלמא שנ"ב מאי טעמא לרפואה קא מכוין כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי''' (עד כאן לשון גי' הכתב יד, ועי' רש"י ד"ה והלכתא ל"ג ומה"ג הוא עכ"ל ובבה"ג שלפנינו ה"ג קליינון לחטי ושוינון שתיתא אי סמיכא בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אי קליישא ולשתיה עבדין לה שהכל דאמרינן שתיתא רב אמר וכו' עכ"ל ולא נזכר בבה"ג הך לישנא דוהלכתא ועמ"ש לעיל ועל הא דאיתה לעיל מזה והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא לא כתב רש"י דל"ג): | ||
תנו רבנן על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר' נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא ת"ק סבר המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לך מים מצור החלמיש ור' נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע שנא' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ורבנן סברי ההוא מיבעי ליה דקאמר להו רחמנא לישראל דכי מפיקנא לכו ידעיתי לי דכתיב וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים משתבחי ליה רבנן לר' זירא בי רב זביד אבוה דר"ש בר רב זביד ואמרי לה במעמד כל החבורה דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם כשיבא לידכם הביאיהו לידי כי אתא קריבו ליה ריפתא א"ל לישרי לן מר בריך מוציא אמר זהו שאומרים עליו דאדם גדול הוא ובקי בברכות בשלמא אי אמר המוציא ואמר לן טעמא קמ"ל הלכה קאמר ליה אלא במוציא כ"ע לא פליגי ואיהו סבר לאפוקי נפשיה מפלוגתא (ע"כ גי' הכ"י והך והלכתא המוציא וכו' שכתוב בנוסחתינו ל"ג בכ"י) | תנו רבנן '''על הפת''' הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר' נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא '''ת"ק סבר''' המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לך מים מצור החלמיש ור' נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע שנא' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ורבנן '''סברי''' ההוא '''מיבעי ליה דקאמר''' להו '''רחמנא''' לישראל '''דכי''' מפיקנא לכו '''ידעיתי לי''' דכתיב וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא '''אתכם מתחת סבלות מצרים משתבחי''' ליה רבנן לר' זירא '''בי''' רב זביד '''אבוה''' דר"ש בר רב זביד '''ואמרי לה במעמד כל החבורה''' דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם '''כשיבא''' לידכם הביאיהו לידי '''כי אתא קריבו''' ליה ריפתא '''א"ל לישרי לן מר בריך''' מוציא אמר זהו שאומרים עליו דאדם גדול הוא ובקי '''בברכות בשלמא''' אי אמר המוציא '''ואמר לן''' טעמא '''קמ"ל הלכה קאמר ליה''' אלא '''במוציא כ"ע לא פליגי''' ואיהו '''סבר''' לאפוקי נפשיה מפלוגתא (ע"כ גי' הכ"י והך והלכתא המוציא וכו' שכתוב בנוסחתינו ל"ג בכ"י) | ||
(מדברי הפרישה בסי' קס"ז שפי' | (מדברי הפרישה בסי' קס"ז שפי' | ||
גרסה מ־06:56, 1 ביולי 2022
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
כעבין חייבים כלמודים פטורים אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי וכו' (ומן תיבת א"ל אביי לר"י כובא דארעא עד מ"ט לחם עוני קרינן ביה ל"ג הכא בכ"י כ"א לעיל וע"ש):
ויין תפוחים וחומץ סיתוניו' ושאר מי פירות וכו':
א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו יתיב רבינא קמיה א"ל דקורטמי קא אמרת או דפורצני קא אמרת או דשומשמי קא אמרת א"ל רבא האחשילתא קא אמרת ואדכרתן מלתא דרב אסי דאמר רב אסי תמרים של תרומה מותר לעשות מהם טרימא מפני שאין מזיקין ואסור לעשות מהן שכר מפני שהן מזיקין והלכתא תמרי:
הא בעבה הא ברכה עבה במ"מ דלאכילה עבדו לה רכה שהכל נ"ב דלרפואה מתיב רב יוסף ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותין זיתום המצרי ושותין ואי ס"ד לרפואה קמכוין רפואה בשבת מי שרי א"ל אביי ולא והא תנן כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת וכל המשקין שותה אלא מאי אית לך למימר לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא ה"נ לאכילה קא מכוין ורפואה ממילא קא הויא אי הכי פשיטה מהו דתימה כיון דמעיקרא לרפואה קא מכוין לא ליברך קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי והלכתא שתיתא היכא דעבידא סמיכתא במ"מ קלישא דעבידא כמיא בעלמא שנ"ב מאי טעמא לרפואה קא מכוין כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי (עד כאן לשון גי' הכתב יד, ועי' רש"י ד"ה והלכתא ל"ג ומה"ג הוא עכ"ל ובבה"ג שלפנינו ה"ג קליינון לחטי ושוינון שתיתא אי סמיכא בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש אי קליישא ולשתיה עבדין לה שהכל דאמרינן שתיתא רב אמר וכו' עכ"ל ולא נזכר בבה"ג הך לישנא דוהלכתא ועמ"ש לעיל ועל הא דאיתה לעיל מזה והלכתא תמרי ועבדינהו טרימא לא כתב רש"י דל"ג):
תנו רבנן על הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ר' נחמיה אומר מוציא לחם מן הארץ אמר רבא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע דכתיב אל מוציאם ממצרים כי פליגי בהמוציא ת"ק סבר המוציא דאפיק משמע דכתיב המוציא לך מים מצור החלמיש ור' נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע שנא' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ורבנן סברי ההוא מיבעי ליה דקאמר להו רחמנא לישראל דכי מפיקנא לכו ידעיתי לי דכתיב וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים משתבחי ליה רבנן לר' זירא בי רב זביד אבוה דר"ש בר רב זביד ואמרי לה במעמד כל החבורה דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא אמר להם כשיבא לידכם הביאיהו לידי כי אתא קריבו ליה ריפתא א"ל לישרי לן מר בריך מוציא אמר זהו שאומרים עליו דאדם גדול הוא ובקי בברכות בשלמא אי אמר המוציא ואמר לן טעמא קמ"ל הלכה קאמר ליה אלא במוציא כ"ע לא פליגי ואיהו סבר לאפוקי נפשיה מפלוגתא (ע"כ גי' הכ"י והך והלכתא המוציא וכו' שכתוב בנוסחתינו ל"ג בכ"י)
(מדברי הפרישה בסי' קס"ז שפי'