ערך/כופין על המצוות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קש"פ, תבניות ניווט)
(←‏מי רשאי לכוף על מ"ע: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון)
שורה 7: שורה 7:
דעת המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תקנח|מצוה תקנח]]}} כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קעז#ג|אבן העזר סימן קעז סעיף ג]]}}.
דעת המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תקנח|מצוה תקנח]]}} כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/קעז#ג|אבן העזר סימן קעז סעיף ג]]}}.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ערכים|כ}}

גרסה מ־16:00, 16 באפריל 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כופין על המצוות

מי רשאי לכוף על מ"ע

בנידון כפייה על מצוות עשה, נחלקו האחרונים מי רשאי לכוף על כך, לדעת הנתיבות המשפט (סימן א) כפייה על המצוות שייכת בכל אחד מישראל, וראייתו מבבא קמא כח. שאדם יכול להכות עבד משוחרר שממשיך לחיות חיי אישות עם שפחה כנענית.

אולם לדעת הקצות החושן (סימן א ובמשובב) כפייה על המצוות מסורה לבית דין דווקא, ואילו לכל אחד מישראל מותר רק לאפרושי מאיסורא.

דעת המנחת חינוך (מצוה תקנח) כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך (אבן העזר סימן קעז סעיף ג).

מעבר לתחילת הדף