ערך/כופין על המצוות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כופין על המצוות

גדר הכפייה[עריכה]

מכין אותו עד שתצא נפשו. וחקרו האחרונים האם הכאה זו מדין כפייה כדי שיקיים המצוה, או עונש על כל רגע שאינו מקיים המצוה, והיינו שכל עוד שלא קיימו מוטל על בית דין לעונשו כי כל שעתא ושעתא בקום עשה קאי, ואילו אחרי שכבר אינו בידו לקיימו גילה הפסוק שעונשין רק בלאווין. וע' בחולין (ק"י ע"ב) שאין כופין על מ"ע שמתן שכרה בצדה, ופירש"י לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה. הרי שרש"י נקט שההכאה היא עונש, וכשכותבין שכרה בצדה אין מכין כיון שיש עונש אחר.וכן מוכיח הגאון ר' ירוחם פערלא בפתיחה לסה"מ לרס"ג ח"ג מהיד רמ"ה. אבל ברמב"ם בסה"מ בהקדמה למנין המצוות משמע שהוא דין כפייה ולא עונש (ויתכן שהנ"מ הוא במש"כ התוס' בב"ב ח. בתירוץ הא' שבמ"ע שמתן שכרה בצדה רק אין מוזהרין לכופו, אבל מותר. ואפשר דלרש"י בחולין אסור כיון שיש עונש אחר), (קובץ קול התורה קובץ מ"ח ע' לא).

מי רשאי לכוף על מ"ע[עריכה]

בנידון כפייה על מצוות עשה, נחלקו האחרונים מי רשאי לכוף על כך, לדעת הנתיבות המשפט (סימן א) כפייה על המצוות שייכת בכל אחד מישראל, וראייתו מבבא קמא כח. שאדם יכול להכות עבד משוחרר שממשיך לחיות חיי אישות עם שפחה כנענית.

אולם לדעת הקצות החושן (סימן א ובמשובב) כפייה על המצוות מסורה לבית דין דווקא, ואילו לכל אחד מישראל מותר רק לאפרושי מאיסורא.

דעת המנחת חינוך (מצוה תקנח) כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך (אבן העזר סימן קעז סעיף ג).

כפייה במצוות דרבנן[עריכה]

אם כופין במצוות דרבנן, נחלקו רש"י ותוס' בכתובות צא:

מצות שמתן שכרן בצידן[עריכה]

איתא בחולין קי: דאין כופין על מ"ע שמתן שכרה בצדה, ופירש"י לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימנה זהו עונשו שלא תטול שכר זה.

כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - קודם מתן תורה[עריכה]

מאי דאמרינן דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ומהני כאילו באמת כך הוא רצונו וכדברי הרמב"ם (פ"ב מהל' גירושין ה"כ) וכ"ה משמעות הסוגיא בקדושין (נ' ע"א) ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים, היינו רק אחר מתן תורה אך קודם שקבלו המצוות ליכא להאי אומדנא (הגר"ר גראזאווסקי בקובץ קול התורה תשרי תשס"ה במוסף לזכרו עמ' ט').

לעיון נוסף[עריכה]

עוד בעניין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - חדש על ה(מ)דף (יבמות קו).

מעבר לתחילת הדף