שערי תשובה/אורח חיים/רצו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+אותיות לס"ק; ירידת שורה וכדומה) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
(בש"ע סעיף ב') '''וה"ה''' לשאר משקים וכת' הבר"י דלא אתי למימר כגון חלב ושמן וכיוצא רק למימר דשאר משקים שהם חמר מדינא מותר לאפוקי מים אף דשתיית המקום ההוא מים אין דינו לקרותו חמר מדינה ע"ש: | {{עוגןמ|א}} (בש"ע סעיף ב') '''וה"ה''' לשאר משקים וכת' הבר"י דלא אתי למימר כגון חלב ושמן וכיוצא רק למימר דשאר משקים שהם חמר מדינא מותר לאפוקי מים אף דשתיית המקום ההוא מים אין דינו לקרותו חמר מדינה ע"ש: | ||
(הג"ה ס"ב) '''על שכר''' | |||
(בש"ע) סעיף ז' '''אפי'''' שמעו כו' וכת' בבר"י סי' רל"ה בשם מהר"י זיין מי ששמע מש"ץ בפה"ג ונתכוין לצאת בברכה זו ושאר הברכות לא רצה לצאת בברכת הש"ץ ואומרם בעצמו לכתחלה אין לעשות כן שצריך לאחוז הכוס בידו ובדיעבד יצא כיון שכיוון להבדיל על היין שלפניו שהוא הכוס שביד הש"ץ והבר"י כת' ראיה שלכתחלה צריך להיות הכוס אחוז בידו משו"ת לא"צ לענין אורח נזיר וכמ"ש בש"ת לעיל ע"ש מהר"י זיין הביא מדברי המג"א סי' תרי"ט לענין ברכות שהחיינו דיוה"כ וכת' דמבהמ"ז דסי' קפ"ג שכת' שנכון שכ"א יברך לעצמו אין ראיה דהתם הטעם כמ"ש הרא"ש דהברכה ארוכה כו' ולכן כ' שכל שיכול להפטר בברכת הש"ץ ואומר בעצמו הוי ברכה שאינה צריכה אף בלא טעם שאין כוס בידו ובבר"י חלק עליו והביא מתשו' מהרשד"ם והמבי"ט וכתב כיון דבש"ע לעיל סי' ו' פסק שלא כדבריהם וכן המנהג א"כ גם כאן מצי לברך כל הברכות ויכוון שלא לצאת ומה גם למ"ש המג"א סי' תרי"ט וכ"כ בהגהות יש נוחלין לענין קידוש שיאמר כ"א בלחש מתחלת הברכה בא"י אשר קדשנו עד הסיום ויסיים קודם המקדש לענות אמן כמ"ש סי' נ"ט ע"ש ולכאורה זה סותר למ"ש מהר"י זיין ובר"י דמשמע שדעתו לעשות כן לכתחלה אף שאין כוס בידו רק ביד המקדש וכיוון במה שבירך בפה"ג ונראה דהתם כדיעבד דמי דטריחא להו שכ"א מב"ב יקדש לעצמו על כוס בפ"ע. ולכן גם בהבדלה אף שדרך הבעה"ב להבדיל ולהוציא כל הב"ב שפיר דמי כשאומרים ב"ב ברכת המבדיל על סמך הכוס שביד הבעה"ב המבדיל ואף מהר"י זיין מודה לזה ודוקא בש"ץ שרגיל לכוון להוציא השומעים משא"כ בהבדלה בבית זמנין דמשתלי ולאו אדעתיה לכוון להוציא האחרים ולכן מוטב שיאמרו כ"א בפ"ע ברכת המבדיל ולסמוך על כוס שביד הבעה"ב וש"ד או שיסמכו הכל על בעה"ב שיוציא אותם בכל הברכות דמסתמא הבעה"ב מכוון להוציא כל הב"ב והעומדים שמה לשמוע ברכת הבדלה כמו הש"ץ בבה"כ ויש נוהגים שאם הבעה"ב מבדיל מכוון שלא לצאת בברכת הבדלה ומברך בשמים ונר בעת שמבדיל בעה"ב ואח"כ מהדר אחר כוס ומברך עליו בפה"ג ואומר עליו ברכת המבדיל ולדידי חזי לי דאע"ג דברכת המבדיל עושה כתיקנה לכתחלה מ"מ משנה הסדר ומטבע שטבעו חכמים בסדר הבדלה לומר יבנ"ה כדאיתא לעיל ולכן מי שרוצה לחזור אחר כוס לעשות המצוה כתקנה ימתין גם עם בשמים ונר לסדר אותם על כוס ועיין לקמן סי' רצ"ח מי שאין לו כוס כו' משמע דביש לו אין לברך על הנר כשרואה וכן על הבשמים רק יעשה כסדר: | {{עוגןמ|ב}} (הג"ה ס"ב) '''על שכר''' ע[[באר היטב/{{כאן}}#|בה"ט]] ועיין בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ט' שעל משקה לאקרץ וואשיר וכדומה אין מבדילין ע"ש: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{עוגןמ|ג}} (בש"ע) סעיף ז' '''אפי'''' שמעו כו' וכת' בבר"י סי' רל"ה בשם מהר"י זיין מי ששמע מש"ץ בפה"ג ונתכוין לצאת בברכה זו ושאר הברכות לא רצה לצאת בברכת הש"ץ ואומרם בעצמו לכתחלה אין לעשות כן שצריך לאחוז הכוס בידו ובדיעבד יצא כיון שכיוון להבדיל על היין שלפניו שהוא הכוס שביד הש"ץ והבר"י כת' ראיה שלכתחלה צריך להיות הכוס אחוז בידו משו"ת לא"צ לענין אורח נזיר וכמ"ש בש"ת לעיל ע"ש מהר"י זיין הביא מדברי המג"א סי' תרי"ט לענין ברכות שהחיינו דיוה"כ וכת' דמבהמ"ז דסי' קפ"ג שכת' שנכון שכ"א יברך לעצמו אין ראיה דהתם הטעם כמ"ש הרא"ש דהברכה ארוכה כו' ולכן כ' שכל שיכול להפטר בברכת הש"ץ ואומר בעצמו הוי ברכה שאינה צריכה אף בלא טעם שאין כוס בידו ובבר"י חלק עליו והביא מתשו' מהרשד"ם והמבי"ט וכתב כיון דבש"ע לעיל סי' ו' פסק שלא כדבריהם וכן המנהג א"כ גם כאן מצי לברך כל הברכות ויכוון שלא לצאת ומה גם למ"ש המג"א סי' תרי"ט וכ"כ בהגהות יש נוחלין לענין קידוש שיאמר כ"א בלחש מתחלת הברכה בא"י אשר קדשנו עד הסיום ויסיים קודם המקדש לענות אמן כמ"ש סי' נ"ט ע"ש ולכאורה זה סותר למ"ש מהר"י זיין ובר"י דמשמע שדעתו לעשות כן לכתחלה אף שאין כוס בידו רק ביד המקדש וכיוון במה שבירך בפה"ג ונראה דהתם כדיעבד דמי דטריחא להו שכ"א מב"ב יקדש לעצמו על כוס בפ"ע. ולכן גם בהבדלה אף שדרך הבעה"ב להבדיל ולהוציא כל הב"ב שפיר דמי כשאומרים ב"ב ברכת המבדיל על סמך הכוס שביד הבעה"ב המבדיל ואף מהר"י זיין מודה לזה ודוקא בש"ץ שרגיל לכוון להוציא השומעים משא"כ בהבדלה בבית זמנין דמשתלי ולאו אדעתיה לכוון להוציא האחרים ולכן מוטב שיאמרו כ"א בפ"ע ברכת המבדיל ולסמוך על כוס שביד הבעה"ב וש"ד או שיסמכו הכל על בעה"ב שיוציא אותם בכל הברכות דמסתמא הבעה"ב מכוון להוציא כל הב"ב והעומדים שמה לשמוע ברכת הבדלה כמו הש"ץ בבה"כ ויש נוהגים שאם הבעה"ב מבדיל מכוון שלא לצאת בברכת הבדלה ומברך בשמים ונר בעת שמבדיל בעה"ב ואח"כ מהדר אחר כוס ומברך עליו בפה"ג ואומר עליו ברכת המבדיל ולדידי חזי לי דאע"ג דברכת המבדיל עושה כתיקנה לכתחלה מ"מ משנה הסדר ומטבע שטבעו חכמים בסדר הבדלה לומר יבנ"ה כדאיתא לעיל ולכן מי שרוצה לחזור אחר כוס לעשות המצוה כתקנה ימתין גם עם בשמים ונר לסדר אותם על כוס ועיין לקמן סי' רצ"ח מי שאין לו כוס כו' משמע דביש לו אין לברך על הנר כשרואה וכן על הבשמים רק יעשה כסדר: | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־15:05, 2 באפריל 2021
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (בש"ע סעיף ב') וה"ה לשאר משקים וכת' הבר"י דלא אתי למימר כגון חלב ושמן וכיוצא רק למימר דשאר משקים שהם חמר מדינא מותר לאפוקי מים אף דשתיית המקום ההוא מים אין דינו לקרותו חמר מדינה ע"ש:
(ב) (הג"ה ס"ב) על שכר עבה"ט ועיין בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ט' שעל משקה לאקרץ וואשיר וכדומה אין מבדילין ע"ש:
(ג) (בש"ע) סעיף ז' אפי' שמעו כו' וכת' בבר"י סי' רל"ה בשם מהר"י זיין מי ששמע מש"ץ בפה"ג ונתכוין לצאת בברכה זו ושאר הברכות לא רצה לצאת בברכת הש"ץ ואומרם בעצמו לכתחלה אין לעשות כן שצריך לאחוז הכוס בידו ובדיעבד יצא כיון שכיוון להבדיל על היין שלפניו שהוא הכוס שביד הש"ץ והבר"י כת' ראיה שלכתחלה צריך להיות הכוס אחוז בידו משו"ת לא"צ לענין אורח נזיר וכמ"ש בש"ת לעיל ע"ש מהר"י זיין הביא מדברי המג"א סי' תרי"ט לענין ברכות שהחיינו דיוה"כ וכת' דמבהמ"ז דסי' קפ"ג שכת' שנכון שכ"א יברך לעצמו אין ראיה דהתם הטעם כמ"ש הרא"ש דהברכה ארוכה כו' ולכן כ' שכל שיכול להפטר בברכת הש"ץ ואומר בעצמו הוי ברכה שאינה צריכה אף בלא טעם שאין כוס בידו ובבר"י חלק עליו והביא מתשו' מהרשד"ם והמבי"ט וכתב כיון דבש"ע לעיל סי' ו' פסק שלא כדבריהם וכן המנהג א"כ גם כאן מצי לברך כל הברכות ויכוון שלא לצאת ומה גם למ"ש המג"א סי' תרי"ט וכ"כ בהגהות יש נוחלין לענין קידוש שיאמר כ"א בלחש מתחלת הברכה בא"י אשר קדשנו עד הסיום ויסיים קודם המקדש לענות אמן כמ"ש סי' נ"ט ע"ש ולכאורה זה סותר למ"ש מהר"י זיין ובר"י דמשמע שדעתו לעשות כן לכתחלה אף שאין כוס בידו רק ביד המקדש וכיוון במה שבירך בפה"ג ונראה דהתם כדיעבד דמי דטריחא להו שכ"א מב"ב יקדש לעצמו על כוס בפ"ע. ולכן גם בהבדלה אף שדרך הבעה"ב להבדיל ולהוציא כל הב"ב שפיר דמי כשאומרים ב"ב ברכת המבדיל על סמך הכוס שביד הבעה"ב המבדיל ואף מהר"י זיין מודה לזה ודוקא בש"ץ שרגיל לכוון להוציא השומעים משא"כ בהבדלה בבית זמנין דמשתלי ולאו אדעתיה לכוון להוציא האחרים ולכן מוטב שיאמרו כ"א בפ"ע ברכת המבדיל ולסמוך על כוס שביד הבעה"ב וש"ד או שיסמכו הכל על בעה"ב שיוציא אותם בכל הברכות דמסתמא הבעה"ב מכוון להוציא כל הב"ב והעומדים שמה לשמוע ברכת הבדלה כמו הש"ץ בבה"כ ויש נוהגים שאם הבעה"ב מבדיל מכוון שלא לצאת בברכת הבדלה ומברך בשמים ונר בעת שמבדיל בעה"ב ואח"כ מהדר אחר כוס ומברך עליו בפה"ג ואומר עליו ברכת המבדיל ולדידי חזי לי דאע"ג דברכת המבדיל עושה כתיקנה לכתחלה מ"מ משנה הסדר ומטבע שטבעו חכמים בסדר הבדלה לומר יבנ"ה כדאיתא לעיל ולכן מי שרוצה לחזור אחר כוס לעשות המצוה כתקנה ימתין גם עם בשמים ונר לסדר אותם על כוס ועיין לקמן סי' רצ"ח מי שאין לו כוס כו' משמע דביש לו אין לברך על הנר כשרואה וכן על הבשמים רק יעשה כסדר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |