מחצית השקל/אורח חיים/רצו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הרמב"ם כו' ועסס"י זה. ר"ל דבזה תליא מחלוקת שבס"ס זה אם נשים חייבות בהבדל' דלמ"ד הבדלה דאורייתא ודאי הנשים חייבו' אבל למ"ד הבדלה דרבנן דעת מ"מ ודעימי' דמ"מ גם הנשים חייבות דכל תיקון דרבנן כעין דאורייתא תקנו. והא"ח ודעימיה ס"ל כיון דהוי מ"ע שהז"ג לא תקנו על נשים:
(ב) (ס"ק ב) שלא כו' פי' שיש כו' ר"ל דודאי ע"י השפיכ' אינו נפגם כ"א אם שתה ממנו וכמו שכתוב לעיל סי' קפ"ב סעיף ג' אע"כ הכוונ' שפוגם ומבזה דבר שבירך עליו ואחר זה שופך ממנו קודם שישתה:
(ג) (ס"ק ג) וטעם כו' וב"ש כ' לבטל השפיכ' והא דאמרינן כל בית שאין יין נשפך כמים כו' עיין בט"ז פירושו. וכמ"ש סי' קע"א סעיף א' דאין נוטלים לידים אפי' נטילה שלא לצורך אכילה במשקין משום בזיון המשקין. וכן שם בסעיף ד' ממשיכים יין בצינורות לפני החתן וכלה והוא שיקבלו היין בפי הצנור שלא לילך לאיבוד משום בזיון משק' ואע"ג דשם ג"כ המשך יין בצנור הוא לסי' טוב לחתן וכלה:
ולדידן כו' ר"ל לפי מנהגנו שנוהגים לשפוך ולא חששו לביזוי משקה צ"ל דבדבר מועט כו':
(ד) (ס"ק ד) שופכים היינו לאחר שתיה כמש"ל בשם ס"ח דהוא בזיון לכוס. ועוד משום הפסק כצ"ל ר"ל השפיכה הוי הפסק בין ברכה לשתיה:
עד שישב דאמרינן (דרך ארץ זוטא פ"ה) גנאי לת"ח שיאכל וישתה מעומד[1] וראוי לכ"א לעשות א"ע כת"ח בדבר ומה שהביא רמ"א שני דיעות בסעיף י' אם יעשה הבדלה מיושב הטעם דלמ"ד שצריך ישיבה. דבברכות היין קיי"ל דאין א' פוטר את חבירו אא"כ קבעו יחד ולדידן ליכא קביעות אלא ע"י ישיבה כדלעיל והחולקים ס"ל דזהו כבוד המלך ללוות מעומד ואעפ"כ מוציא אחרים כיון דהוי קביעות לענין ההבדל' הוי גם קביעות לענין ברכת היין[2]:
כ' בש"ל כו' רגיל המבדיל כו' אע"ג דלענין קידוש כ' בסי' רע"א סעיף י"ד דמצו' מן המובחר שיטעמו כלם. מ"מ לענין הבדלה אינו כן:
(ה) (ס"ק ה) וטוב יותר כו' צ"ע דבאבודרהם כתב כו' מלהבדיל בלא יין. ומזה יצא הגהת רמ"א שהבין מ"ש בלא יין ר"ל אלא שכר ומזה כתב דטוב להבדיל על כוס פגום ולא על השכר וחלק המ"א דאין הפי' כן באבודרהם אלא כוונתו בלא יין וה"ה שאין לו שכר ואמר שטוב יותר להבדיל על כוס פגום מלהבדיל בלי יין ר"ל שיבדיל בלי כוס כלל ויאמר המבדיל בין קודש לחול כמ"ש ס"ס רצ"ט:
כמ"ש ס"ס קפ"ב דלמ"ד בהמ"ז טעונה כוס טוב לברך בהמ"ז על כוס פגום מלברך בלא כוס ע"ש במ"א:
אבל שכר אפשר כו' ר"ל לפ"ז דמאבודרהם אין ראיה ומסברא א"ל דשכר עדיף מכוס יין פגום:
דהא התירו כו' כמ"ש סעיף ג' מקשי' מאי ראיה מסעיף ג' הלא מבואר שם דמיירי דא"ל כ"א רביעית (מצומצם ודע דמ"ש רביעית מצומצם הוא לאו דוקא דאפי' יש לו מעט יותר לא מהני אם לא שיש יותר מרביעית מלא לוגמיו אבל אם חסר המות' ממלא לוגמיו לא מהני דאי יבדיל עליו תחלה יהיה צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו ולא ישאר לו רביעית לבהמ"ז) והוא כבר מזוג. וא"כ אפילו תימא דטוב יותר להבדיל או לברך בהמ"ז על כוס פגום מלהתי' לו לאכול קודם הבדלה מ"מ כה"ג ע"כ הותר לו לאכול קודם הבדלה דאי יבדיל תחלה וישתה ממנו מלבד שיהיה פגום גם יפחות משיעור רביעית לכן י"ל מ"ש מ"א כמ"ש סעיף ג' אין הכוונה מדברי ש"ע סעיף ג' אלא ר"ל מן הדין המוזכר בסעיף ג'. והיינו מדברי הרא"ש במ"ש על דינא דסעיף ג' שהקשה ר"פ אלו דברים במס ברכות ובפ' ער"פ סי' י"ד על רשב"ם דס"ל דוקא לכתחלה אין לברך על כוס פגום אבל אם אין לו רק כוס פגום מותר לברך ולקדש עליו א"כ בהאי דסעיף ג' דהוא בריי' פ' ער"פ דף ק"ה ע"ב איך התירו לו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה דהא אם אין לו כוס אחר מותר לברך על כוס פגום. עוד הקשה מירושלמי דס"ל דאפשר לתקן כוס פגום ע"י תוס' מעט מים או יין' א"כ ה"ה הכא ה"ל להבדיל תחל' על הכוס ולתקנו אח"כ במעט מים ותי' כמ"ש בש"ע דמיירי דל"ל אלא רביעית מצומצם וכבר הוא מזוג עכת"ד א"כ לולי דברי רשב"ם דברי הירושלמי הוי ניחא ליה להרא"ש דמה"ט הותר לו לאכול קודם הבדלה כדי שלא יצטרך לברך בהמ"ז על כוס פגום דהא ס"ד דהרא"ש דמיירי די"ל יותר מרביעית קצת (ועמ"ש לעיל סי' רע"א במ"א ס"ק כ"ד) ובזה אין חולק דאם י"ל כוס א' יין וכוס א' שכר והוא חמר מדינה דלא הותר לו לאכול קודם הבדלה אלא יבדיל תחלה על היין ויברך בהמ"ז על השכר. הרי דשכר עדיף מכוס יין פגום וניהו דלדידן קיימא לן כרשב"ם וכמבואר לעיל סי' קפ"ב וכן להירושלמי ע"כ צ"ל דמיירי דאין לו רק רביעית מצומצם והוא מזוג וכמ"ש הרא"ש ואין זה ראיה מזה דכוס פגום גרע משכר מ"מ מה"ת לחדש עתה סברא חדשה ומחלוקת ובוודאי נשאר הדין דשכר במקום דהוי חמר מדינא עדיף מכוס יין פגום וכ"מ שפיר בספר ת"ש:
(ח) (ס"ק ח) לא יאכל אפי' כו' ועמ"ש ס"ס רע"ד ר"ל דרבות' דהרי"ף הוא אע"ג דצריך לסעוד בלילה סעודת י"ט מ"מ כה"ג נדחה סעודת י"ט. ורמז מ"א לעיין ס"ס רע"ד שם כ' מ"א דיש תקנה אם לא סעד בשבת בלילה להשלימה ביום השבת כ"כ בשם הרא"ש (וכ"כ רמ"א ר"ס רצ"א) ומסתמא ה"ה בי"ט וכ"כ מ"א להדיא בר"ס רצ"א אבל יותר שרמז לעיין ס"ס רע"ד דלדידן אין רבותא בדין של הרי"ף דהא מבואר בס"ס רע"ד דאין יוצאים ידי סעודת שבת אלא בפת ולא בשאר דברים ובודאי ה"ה בי"ט וא"כ ממ"נ אם י"ל פת לסעודת ליל י"ט הלא לפמ"ש רמ"א פה סעיף ב' דסברא ראשונה עיקר דבי"ט שחל במ"ש כיון שמקדשים על הפת יבדיל ג"כ עליו א"כ לאיזה צורך נאמר שלא יאכל בלילה הלא אפשר לו לקדש ולהבדיל על הפת ולאכול סעודת הלילה (ומשום שמצפה שיהיה לו למחר יין ודאי דלא נאסר לו אכילה בלילה) ואי מיירי שאין לו פת מאי רבותא במאי דאשמעי' דאפי' שהוא י"ט צריך לעבור סעודת י"ט עד למחר הא בלא"ה א"א לקיים סעודת י"ט דהא אין לו פת ובשאר דברים אין יוצאים ידי סעודה ניהו דהשתא דאין לו יין אסור לאכול אפי' שאר דברים אבל אין בזה רבות' במה שבמ"ש הוא י"ט יותר מאלו היה חול. אבל הרי"ף אזיל לשיטתיה דפוסק כדעה שניה שבסעיף ב'. דאפי' בי"ט שחל במ"ש אין מבדילין על הפת ואפשר דגם לדידן משכחת לה שיש לו פת אבל אינו ככר שלם דלקדש עליו אפשר דאינו רשאי ולולי דלא קידש היה אפשר לו לצאת ידי סעודה במה שהיה אוכל מככר שאינו שלם דמה שאין לו ככר שלם או אין לו לחם משנה מה"ט לא נאמר שלא לאכול בלילה ועמ"ש מ"א לעיל סי' רנ"ד ס"ק כ"ג:
(ט) (ס"ק ט') ואינו אבל אם מצפה שיהיה לו כו' כצ"ל. ובאכילה ימתין עד למחר ועמ"ש רס"י קפ"ב. ר"ל דזהו לדעת הטור שם דס"ל דבהמ"ז למאן דאמר טעונה כוס דינו שוה להבדלה דאם אין לו כוס לבהמ"ז ומצפה שיהיה לו צריך לעבור סעודה א' אבל לדעת מ"א שם בסי' קפ"ב רשאי לאכול אפי' אין לו כוס לבהמ"ז דאינו דומה להבדלה וכ"כ בס' ת"ש. אך לא ידעתי לדעת מ"א מאי איכא בין אינו מצפה שי"ל למחר דלא הותר לו לאכול בלי כוס אלא מתירים לו לאכול קודם הבדלה ויברך בהמ"ז וגם הבדלה על כוס א' ואם מצפה שי"ל למחר יבדיל על הכוס ויאכל אח"ז ויברך בהמ"ז בלי כוס ואם הותר לדעת מ"א לאכול ויברך בלי כוס אם מצפה שי"ל למחר כ"ש שיהיה מותר לאכול ולברך בהמ"ז בלי כוס אם אינו מצפה שי"ל למחר וא"כ יהיו דברי מ"א שבסי' קפ"ב נגד דברי הש"ס. אלא ע"כ אין דברי מ"א שבר"ס קפ"ב אמורים אלא באין לו עכשיו כוס כלל כה"ג מותר לו לאכול ולברך בהמ|ז בלי כוס אבל אם י"ל כוס א' ויש לפניו להבדיל וגם לברך בהמ"ז בכה"ג מודה מ"א דצריך לקיים שתיהם והתירו לו חז"ל לאכול קודם הבדלה ויברך בהמ"ז ויבדיל על כוס א'. וא"כ ה"ה במצפה שי"ל למחר לדעת מ"א דלא כמ"ש בספר ת"ש:
ואם כן לדעת מ"א ר"ס קפ"ב אין חילוק כאן בין אם מצפה שי"ל כוס למחר או לא בכל ענין הותר לו לאכול תחלה ואח"כ לברך בהמ"ז והבדלה על כוס א' כנלע"ד ואפשר גם כוונו' ס' ת"ש כן בכוונו' מ"א אלא שלפ"ז יחלוק מ"א על דברי ר"י בעל התו' שהבי' הרא"ש פ' ער"פ דמחלק להדיא בין אם מצפה אי לא וכ' דאם מצפה שי"ל למחר אסור לאכול בלילה וצריך להמתין עד למחר הובא ג"כ בב"י פה:
(י) (ס"ק י') אם כו' ות"ח אין כו' דכת' שם ניהו דקי"ל כספים א"ל שמירה אלא בקרקע ואם לא טמן בקרקע ונגנבו חייב. מ"מ אם הפקידם אצל ת"ח בע"ש סמוך לשבת יש לת"ח זמן עד מ"ש לאחר הבדלה שלא להטמין בקרקע וע"ז כ' סמ"ע החילוק בין ת"ח לאיש אחר דמי שאינו ת"ח אין לו זמן יותר אלא עד שיצאו הקהל מבית הכנסת דהא שמע הבדל' מש"צ אבל ת"ח שאינו סומך על הש"ץ יש לו זמן יותר עד שיוכל להבדיל בביתו:
כשי"ל בני בית אע"ג דבברכת המצות דהיינו קידוש וכדומה וה"ה הבדלה יכול להוציא אחרים אפי' כבר יצא וכ"ש כשהן קטנים כדי לחנכן במצות מ"מ עדיף טפי כשגם המבדיל עצמו לא יצא דדוחק לו' מ"ש מ"א בני ביתו ר"ל נשים שכ' מ"א בס"ק שאחר זה שאם כבר יצא אין אנשים יכולים להוציאן:
עסי' רצ"ח סעיף י"ד. ר"ל דל"ל דה"ט דאין סומכים על הש"ץ דרוצים לעשות המצוה בעצמ' דאדרבא מבואר לקמן סי' רצ"ח הביאו לפניהם אור במוצאי שבת והם יושבים בבה"מ א' מברך לכלם אע"ג דעי"ז איכא ביטול בה"מ. מ"מ עדיף טפי משיברך כאו"א לעצמו משום ברוב עם הדרת מלך ובספר א"ר כ' הטעם דהש"ץ גופיה אין דעתו להוצי' כ"א למי שאינו בקי אך היא גופי' קשיא ל"ל להש"ץ כן ולמה לא יתכוין להוצי' כל השומעים בין בקי ובין אינו בקי:
(יא) (ס"ק י"א) לא יבדילו כו' ואפשר שדעת רמ"א ר"ל דס"ל דאין רשאים להבדיל לעצמן ניהו דחושש לדעת האומרים שנשים פטורות מהבדל' ויהי' ברכתן לבטלה מ"מ תיקשי מ"ש משופר ולולב שמברכין:
במצוה שי"ב עשיה כו' ניהו דפטורים מאותה מצוה מ"מ רשאים לעשות' וגם מקבלים עליה שכר דניהו דגדול המצוו' ועושה ממי שאינו מצוו' ועוש'. היינו ששכר המצווה יותר גדול אבל עכ"פ גם מי שאינו מצוו' מקבל שכר וכיון שעשה המצוה גם הברכ' מותרת לו' מה שאין כן מצו' שאין בה עשיה כי אם ברכ' גרידא כמו הבדל' כיון שאשה אינה מצוו' איננ' רשאי לברך:
ועיין מה שכתוב סי תק"ו כ' טעם אחר. אבל ברא"ש כו' דתחל' מבי' הרא"ש לרבינו תם דנשים מותרות לברך על מ"ע שהז"ג מדאמרינן פרק ע"פ דף קט"ו ע"ב אר"א ב"י סומא פטור מלומר ההגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב בבן סורר ומורה בנינו זה מה להלן פרט לסומ' כו'. אינו והאמר מרימר מאן דאמר אגדת' בי רב יוסף ואמרו רב יוסף כו' בי ר"ש ואמרו רב ששת. ושניהם היו סגי נהורא וא"א דסומ' פטור מהגדה איך היו יכולים להוציא את בני ביתם והא קיי"ל כל הפטור מן הדבר אינו יכול להוציא אחרים ע"כ דברי הש"ס וא"א דנשים אינם רשאים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא כיון דפטור' אם כן הוא הדין הסומ' אינו רשאי לברך על ההגדה דהא גם סומא פטור מהגדה א"כ אדפריך ואיך היו יכולים להוצי' את בני ביתם טפי ה"ל להקשות איך ברכו בהגדה אשר גאלנו אלא על כרחך אפי' פטור מן המצוה מ"מ מותר לברך וה"ה נשים במצות עשה שהזמן גרמא. והדר דחי דודאי ברכה שאין בה לשון וצונו מותר לברך אפי' מי שאינו מחויב בדבר והא בהגדה ליכא ברכה אחרת כי אם אשר גאלנו דליכ' בה וצונו. אבל ברכה דאית בה ל' וצונו מי שפטור אינו רשאי לברך דהוי דובר שקרים דהא לא נצטוה:
(ועיין לעיל סי' י"ז) הרי דמודה הרא"ש דברכת גאלנו דליכ' בה וצונו רשאי לברך אפי' מי שפטור אע"ג דליכ' בה מעשה כמו בהגדה:
ועסי' תקפ"ט כו' ר"ל מי שרצה להחמיר כדעת רמ"א דסבירא ליה הואיל והן פטורין אין רשאים להבדיל לעצמן אלא ישמע מפי אנשים מ"מ אם כבר האחרים הבדילו לעצמן אין רשאין להבדיל לנשים שמא הנשים פטורים:
ופשוט דרשאי כו' ר"ל אפי' לדעת רמ"א:
והעיקר כדברי הב"ח דרשאי' להבדיל לעצמן:
- ↑ עי' כפות תמרים (בתוך ספר שבעים תמרים על צוואת רי"ה, סימן ד) שהעיר שבדרך ארץ זוטא לא נמצא אלא ש'לא יאכל מעומד' ולא נזכר שהוא הדין בשתיה, אמנם כתב שיש לומר שאכילה ושתיה דינם אחד [אמנם כבר העירו שבדר"א במהדורת היגער (פ"ד ה"א) מובא: מי שהוא תלמיד חכם לא יאכל מעומד ולא ישתה מעומד, ואפשר שזהו מקור הפוסקים]. עוד הקשה הכפות תמרים הלא ש"ס ערוך הוא בגיטין (ע.), שלשה דברים מתיזין [וי"ג: מתישין] גופו של אדם, אכל מעומד ושתה מעומד וכו'. ואם כן למה הוצרכו להביא את המימרא שגנאי הוא לתלמיד חכם שיאכל וישתה מעומד, הלא די להם בדברי הגמרא בגיטין. וכתב לבאר, שבגמרא בגיטין לא מובא דין זה מצד איסור וגנאי, כי אם מדרך רפואה ושמירת הגוף, שהשתיה מעומד מזיקה לגוף. ואם כן בכוס של הבדלה שהיא שתיה של מצוה, בזה יש לומר ש'שומר מצוה לא ידע דבר רע'. ולכן הוצרכו המפרשים להביא דין אחר – את הדין המבואר במסכת דרך ארץ שתלמיד חכם צריך להימנע מלשתות מעומד, ודין זה הוא דין איסורי שאינו מחמת שמירת הגוף, ועליו לא שייך לומר 'שומר מצוה לא ידע דבר רע', ואדרבה בזה יש לומר מכל שכן בכוס של מצוה שלא ינהג בה דבר של גנאי. ולכן מכח דין זה אף כוס של הבדלה יש לשתותה מיושב. ומוסיף הכפות תמרים, שאף שלכתחילה אין לו להכניס את עצמו להיות בכלל 'שומר מצוה לא ידע דבר רע', ואם כן חזרה הקושיא למקומה שיש לחייב ישיבה בשתיית כוס של הבדלה כדי שלא יהיה בכלל הדברים המתישים גופו של אדם. אמנם, כל זה רק באופן שיכול בנקל לשבת, אבל אם באופן פשוט אין בידו לישב באותה שעה, לא יהיה מחוייב לטרוח ולחזר אחר הישיבה. ואילו מכח המסכת דרך ארץ שבו לא מוזכר דרך רפואה אלא מצד איסור וגנאי, בזה מחוייב אף לטרוח ולחזר. וכך מדוקדק בלשון הפוסקים שכתבו 'ולא ישתה עד שישב' ומשמע שהוא לעיכובא. אלא שמעיר הכפות תמרים על לשון המג"א שציין שמקור דבריו ב'גמרא', ולכאורה כוונתו לגמרא בגיטין, ולא לדרך ארץ זוטא, ומאידך כתב 'ולא ישתה' שמשמע שהוא לעיכובא, ומשמע שהוא דבר איסור ולא רק מדרכי הרפואה ושמירת הגוף. ועוד העיר על המחצית השקל שהביא על דברי המג"א את דברי הדרך ארץ זוטא אף שהמג"א ציין ל'גמרא' ומשמע שכוונתו לגמרא בגיטין, ואותה היה למחצית השקל להביא, והניח ב'ויש לעיין'. וכעין הערת הכפות תמרים מדוע לא הביאו הפסוקים מקור לדינם מדברי הגמרא בגיטין, היה מקום להעיר עוד, שהרי דין הגמרא בגיטין משמע שהוא דין כללי בכל אדם, ששלשה דברים אלו מתישין גופו של אדם ואם כן ראוי להימנע מהם, ומדוע הוצרכו להביא מקור הדין ממסכת דרך ארץ ששם הוא דין בתלמיד חכם דוקא, וצריכים לומר שדין זה הוא אף בשאר אדם שראוי שינהג כתלמיד חכם לגבי זה. אמנם לפי דברי הכפות תמרים מיושבת גם הערה זו.
- ↑ ביאור זה מובא גם בחידושי אנשי שם על המרדכי (ברכות רמז קמה) בשם האגודה, ביישוב קושיית המרדכי (שם) איך מוציאים זה את זה בהבדלה מעומד. והמהרי"ל (סימן ח) יישב באופן אחר שלדידן קביעותינו בעמידה כמו בישיבה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |