מראי מקומות/שבת/כג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(מראי מקומות) |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
בספר מועד לכל חי {{ממ|[[מועד לכל חי/כז#כה|סימן כז סכ"ה]]}} כתב שכשם שמצינו בנר שבת שנוהגים שהבעל מכין הנרות ומטיבן והאשה מדלקתן ועי"ז שהאב והאם שותפים בהדלקה הרי הם בכלל הרגיל בנר והווין להם בנים ת"ח, כן לענין הדלקת נר חנוכה תטיב האשה הנרות והבעל ידליק ויזכו כנ"ל. | בספר מועד לכל חי {{ממ|[[מועד לכל חי/כז#כה|סימן כז סכ"ה]]}} כתב שכשם שמצינו בנר שבת שנוהגים שהבעל מכין הנרות ומטיבן והאשה מדלקתן ועי"ז שהאב והאם שותפים בהדלקה הרי הם בכלל הרגיל בנר והווין להם בנים ת"ח, כן לענין הדלקת נר חנוכה תטיב האשה הנרות והבעל ידליק ויזכו כנ"ל. | ||
ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}ח"א]]}} כתב שנקט לשון הרגיל כיון שעיקר המצוה באשה ולכן נקט לשון הרגיל שהוא מרגיל את אשתו להיות רגילה בנר. ובמקום אחר {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/קיט/א|קיט. ח"א]]}} כתב שמלשון הגמרא הרגיל בנר משמע שאף האיש חייב בנר וכמ"ש התוס' דהוו רגילי בנר, הבעל והאשה. | ובמהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|ח"א]]}} כתב שנקט לשון הרגיל כיון שעיקר המצוה באשה ולכן נקט לשון הרגיל שהוא מרגיל את אשתו להיות רגילה בנר. ובמקום אחר {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/קיט/א|קיט. ח"א]]}} כתב שמלשון הגמרא הרגיל בנר משמע שאף האיש חייב בנר וכמ"ש התוס' דהוו רגילי בנר, הבעל והאשה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה מ־17:27, 25 בנובמבר 2020
מראי מקומות שבת כג ב
אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים
בספר מועד לכל חי (סימן כז סכ"ה) כתב שכשם שמצינו בנר שבת שנוהגים שהבעל מכין הנרות ומטיבן והאשה מדלקתן ועי"ז שהאב והאם שותפים בהדלקה הרי הם בכלל הרגיל בנר והווין להם בנים ת"ח, כן לענין הדלקת נר חנוכה תטיב האשה הנרות והבעל ידליק ויזכו כנ"ל.
ובמהרש"א (ח"א) כתב שנקט לשון הרגיל כיון שעיקר המצוה באשה ולכן נקט לשון הרגיל שהוא מרגיל את אשתו להיות רגילה בנר. ובמקום אחר (קיט. ח"א) כתב שמלשון הגמרא הרגיל בנר משמע שאף האיש חייב בנר וכמ"ש התוס' דהוו רגילי בנר, הבעל והאשה.