אוצר:בית המדרש/מועדים/חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<!-- הקלידו הערתכם מתחת לשורה זו --> | <!-- הקלידו הערתכם מתחת לשורה זו --> | ||
== חנוכה ימי שמחה? == | == חנוכה ימי שמחה? == | ||
הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ | הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חנוכה/ג#ג|חנוכה פ"ג ה"ג]]}} כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} הביא דעת ר"מ מרוטנבורק שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה. | ||
ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#א|שם סק"א]]}} דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#ו|סק"ו]]}} הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST) | ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#א|שם סק"א]]}} דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע#ו|סק"ו]]}} הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST) | ||
גרסה מ־12:23, 23 בנובמבר 2020
בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים לחנוכה.
תוכלו לעיין בפורטל:חנוכה שם מרוכזים כל העניינים הקשורים לחנוכה מתורתם של חז"ל ורז"ל.
נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").
חנוכה ימי שמחה?
הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ג) כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור (או"ח סימן תרע) הביא דעת ר"מ מרוטנבורק שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה.
ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר (שם סק"א) דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך (סק"ו) הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. מצולות ים (שיחה) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)
נר למהדרין או נר של שבת
איתא בשו"ע (או"ח סימן תרעח ס"א), דמי שאין לו אלא או נר חנוכה או של שבת, יקח של שבת מפני שלום ביתו, ובמשנ"ב (סק"א) הביא מפמ"ג, דאם יש לו נר אחד לביתו, יקנה בשאר כספו נרות לחנוכה ולהוי מהמהדרין, דבמקום הדחק סגי בנר אחד לשבת.
וצ"ע ממה דכתב במשנ"ב (סימן תרעד סק"ה), דאף דבנר חנוכה אין מדליקים מנר לנר כמבואר ברמ"א, מ"מ בנר שבת מדליקין מנר לנר. חזינן, דנר שבת חשיב גוף המצוה, ולהכי מדליקין נר מנר, משא"כ בנר חנוכה דעיקר מצותו נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך כדביאר ברמ"א. וא"כ אמאי עדיף ליקח נר דמהדרין דאינו מצוה כ"כ מנר שני של שבת דהוא גוף המצוה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי