רלב"ג/בראשית/כו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר) |
מ (←א: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
'''ויהי רעב בארץ עד ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו וגו'.''' | '''ויהי רעב בארץ עד ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו וגו'.''' | ||
'''ספר''' | '''ספר''' שכבר היה הרעב בימי יצחק וזה היה סבה אל שיצא יצחק מארץ כנען והלך לגרר כי לא היה יוצא מארץ כנען אם לא לסבה חזקה כמו העניין באברהם אביו והנה אחשוב שכבר זכר בכאן הרעב שהיה בימי אברהם לאחר משתי סבות האחת הוא להודיע כי מעת הכנס אברהם לארץ כנען לא היה שם רעב כי אם באלו השתי שנים אם מפני שהיתה הארץ מושגחת בעבורם או מפני חשיבות הארץ ההיא כמו שאמר תמיד עיני יי' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה או היה זה להודיע כי הרעב היה כבד מאד עד שלא היה רעב כמוהו מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם שסופר שהיה כבד מאד ולזה הוכרח יצחק לצאת מהארץ ההוא והלך אל אבימלך מלך פלשתים גררה לפי שכבר נראה אליו השם יתעלה בהיותו בארץ כנען ואמר אליו אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך. וכבר נתבאר זה בסוף הספור שהארץ ההיא היא גרר ולזה ישב יצחק בגרר. ולזאת הסבה בעינה הלך יצחק בגרר כי הוא המקום אשר אמר לו השם יתעלה שישכון בו ואם לא פורש וכן מה שאמר השם יתעלה לאברהם אל הארץ אשר אראך היא ארץ כנען ואם לא פורש ולזה ספר שכבר יצאו אברם ולוט מארצם ללכת ארצה כנען ויבאו שם. והנה צוהו השם יתעלה שלא ירד מצרים לאחת משתי סבות או לשתיהם יחד. האחת היא לרוע מנהגם שהוא יותר מגונה מאד ממנהג פלשתים כמו שהתבאר קודם זה. ואולם ארץ כנען עם שהיא נבחרת מצד עצמותה להדבק בה השפע האלהי הנה היה רוע מנהגם למטה מרוע מנהג מצרי' והפלשתים כמו שקדם. והשנית לרוע מנהג הארץ ההיא בעצמותה עם שהיא בלתי נכונה שידבק בה לאדם השפע האלהי כמו העניין בארץ כנען ר"ל שאף על פי שהיה מנהג הארץ ההיא פחות הנה היתה הארץ ההיא בעצמותה נבחרת אל שידבק בה השפע האלהי. והשנית לרחיק העבדות והענוי מזרעו לפי מה שאפשר וזה כי כבר נודע להשם יתעלה ששם ישתעבדו ויענו זרע אברהם ולזה הרחיקו לרדת מצרים. והנה אמר אליו השם יתעלה גור בארץ הזאת והיא גרר כמו שקדם והיה עמך ואברכך לפי שזאת הארץ גם כן היא נכונה שידבק בה השפע האלהי כמו שקדם ואהיה עמך ואברכך ותהיה מושגח ממני בהיותך שם כי לך ולזרעך אני נותן כל הארצות האלה ואקיים השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. ואולם זה יהיה אחר שארבה זרעך ככוכבי השמים ואז אתן לזרעך כל אלו הארצות ויהיה זרעך באופן מהשלמות והטוב שיתברכו בהם כל גויי הארץ. וזה אמנם יהיה ממני בעבור השגחתי על אברהם ששמע בקולי ושמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי ר"ל שלא נטה ימין ושמאל מכל אשר צוהו הש' ית' ואפשר שעם זה שרמז בזה שמנהגו היה ללכת בדרכו השם יתעלה כפי היכולת באמרו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'. והנה זאת ההשגחה הית' לזרע יצחק בעבר אברהם כי יצחק עם היותו שלם מאד לא היה באופן מן השלמות אל שתדבק בו ההשגחה הזאת הנפלאה. ומזה המקום יתבאר כי השגחה אשר תהיה מהש"י לדבקים בו אפשר בה שתמשך לבניהם אחריהם. והנה העניין בזה כמו העניין בהשגחה המינית אשר תהיה לאדם מפאת מערכת הכוכבים ר"ל שכבר תמשך ממנה הצלחה לזרע האיש המצליח אחריו ואפשר שתמשך בזה זמן ארוך וזה כולו ממה שבארנוהו בספ' מ"י והנה עשה יצחק מה שצוהו השם יתע' וישב בגרר וישאלו אנשי המקום לאשתו מה היא לו ויאמר אחותי היא פן יהרגוהו אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. ויהי כי ארכו לו שם הימים ונתישב שם וראה שלא השתדלו לקחת אשתו התישב דעתו שם ועמד עם אשתו כמשפט כל איש עם אשתו עד שכבר ראה אבימלך בעד החלון היות יצחק מהתל ומצחק עם אשתו עם שכבר היה לו עמה מהקרוב והרמיזות והקריצות מה שלא יתכן שיהיה לאדם עם אחותו והכיר בזה אבימלך כי אשתו היא ובנהו על אמרו שהיא אחותו והתנצל יצחק ואמר שכבר עשה זה ליראתו שמא ימיתוהו כדי שיוכלו לקחת אשתו בהיתר ויאמר לו אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכבר אחד העם עם אשתך המיוחד שבעם והו' אבימלך והבאת עלינו אשם וזה כי בחטא המלך אפשר שיזוקו העם כמו שאמ' כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה. ויצו אבימלך את כל העם ביום ההוא כל הנוגע באיש הזה להזיקו ובאשתו מות יומת וזה היה סבה שנתיישבו שם יצחק וזרע בארץ ההיא ומצא בשנה ההיא שהיתה שנת רעבון ומצא מאחד שזרע מאה וזה ממה שיורה על רוב הצלחתו והשגחת השם בו. וברכהו השם יתעלה וגדל מאד בקנייניו ויהי לו מקנה צאן ובקר ועבודה רבה ומרוב הצלחתו קנאו בו פלשתים והכעיסוהו במה שעשו כנגדו וזה שהם סתמו כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו שהיו שותים מהם המקנה למען יסור משם עד שאבימלך בעצמו צוהו שיצא מארצו ואז הלך משם יצחק וחנה בנחל גרר ואחר צאתו משם שב וחפר בארות אשר סתמום פלשתים להכעיסו וקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו. והנה חפרו עבדי יצחק בנחל ומצאו שם באר מים חיים ורבו עליה רועי גרר עם רועי יצחק ולזאת הסבה קרא יצחק שם הבאר עשק וחפרו גם כן באר אחרת ורבו גם עליה רועי גרר וקראו שמה רחובות. ואמר כי עתה הרחיב יי' לנו ופרינו מהצרים המצרים לנו וזה לאות שכבר יצליחו מעשינו בארץ. והנה נסתלק משם ובא לבאר שבע ונראה אליו השם יתעלה בלילה ההוא שבא שם ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא מההתנגדות שמצאת שיהיו ענייניך ברע כי השגחתי תדבק בך וברכתיך והרבתי את זרעך בעבור אברהם עבדי רוצה לומר שמצד אברהם תדבק בך ההשגחה יותר עצומה מההשגחה הראויה להיות לך מצדך וכראות יצחק ששם דבק בו השפע האלהי בנה שם מזבח כדי שתהיה לו הנבואה מתמדת שם כמו שהתבאר כמה שקדם. וכבר הורה על עוצם השגחת הש' יתע' על יצחק שכבר השתדל אבימלך להשלים עם יצחק ולכרות ברית עמו והלך אליו עם איש אחד שמו אחזה שהיה מרעהו ופיכול שהיה שר צבאו ונפלה יצחק על בואם עליו ואמר מדוע באתם אליו אתם שנאתם אותי וגרשתם אותי מאתכם ויאמרו אליו ראה ראינו הצלחתך ונאמר תהי נא אלה בינותינו שלא יזיק אחד ממנו לחבירו ונכרות ברית עמך שלא תעשה עמנו רעה כמו שלא הזקנו לך בהיותך בארצנו אבל עשינו עמך טוב וכאשר שלחנוך לא הזקנו לך לא בגופך ולא בקנייניך אבל שלחנוך ולא הגיע לך רע ביציאתך מארצנו כי כבר נמשכה לך ההצלחה במקום אשר באת אליו. והנה עשה להם יצחק משתה ויאכלו וישתו ולנו שם הלילה וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו כמו ששאלו ליצחק וילכו מאתו בשלום. ויהי ביום ההוא באו עבדי יצחק והגידו לו שחפרו באר אחר ומצאו מים והנה קרא יצחק שם הבאר ההוא שבעה מצד השבועה אשר נשבעו שם שניהם ולהורו' על רבוי המים הנובעים ממנו כאלו תאמר שכבר יצאו מהבאר ההוא מהמים כמו שיצאו מבארות רבים וזאת היתה אחת מהסבות להיות שם העיר באר שבע כמו שנתפרסם בעת מתן תורה. עוד ספר שכאשר היה עשו בן ארבעים שנה לקח לו שתי נשים מבנו' חת בזולת עצת אביו ואמו והן לרוע מנהגן היו מכעיסות תמיד יצחק ורבקה. והתועלות המגיעות מזה הספור הם אלו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' הראשון הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיתרשל מבקשת הטרף ואף על פי שהוא באופן מהשלמות שתדבק בו ההשגחה האלהית הלא תראה שיצחק עם היותו נביא התעורר בבא הרעב בארצו ללכת באשר ימצא לחם חקו עם ידיעתו שהארץ ההיא היא ארץ נבחרת אל שדיבק לו בה השפע האלהי: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' השני הוא בדעות. והוא להודיע שהשגחת הש' ית' תהיה באדם לפי מדרגת שלמו' שכלו ולזה אמר השם יתע' ליצחק שיגור בארץ הנבחרת המוכנת אל שידבק לו בה השפע האלהי. וזה יהיה סבה שיהיה ה' יתע' עמו ויברכהו ויברך זרעו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' השלישי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לסמוך על הנס ואף על פי שהוא דבק בשם ית' באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית ולזה תמצא כי כאשר הוכרח יצחק ללכת בארץ השטופים בזמה ונתירא שלא יהרגוהו על דבר אשתו כי טובת מראה היא אמר על אשתו שהיא חותו כמו שעשה אברהם משרה: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיראה מהקירוב לאשתו בדרך שתדבק אהבתה בו כי בזה ישלם תקון הבית ובזה יהיה הזרע שיצא לו ממנ' יותר נבחר ולזאת הסבה בא הספור שכבר היה יצחק מצחק את רבקה אשתו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' החמישי הוא לפרסם שהשם יתעלה משגיח בדבקים בו בכל עניניהם עד שכבר הגיע מן ברכת הש' ית' ליצחק שכבר מצא בארץ ההיא שהיתה רזה ובשנה ההיא שהיתה שנת רעבון מאחד ממה שזרע מאה. והנה מדד זה יצחק לפרסם עוצם אהבת השם יתעלה לדבקים בו ורבותינו ז"ל אמרו שאומד זה למעשר היה לפי שכבר הקשה להם מדוע מדד יצחק תבואתו כי אין הברכה מצויה בדבר המדוד. ולזה אמרו שכבר הוכרח למדוד לתת מעשר לשם יתעלה כמו שמצאנו באברהם שנתן מעשר למלכי צדק. וכבר התבאר בעניין המעשר שאין ראוי להרבו' בשעורו ולא לגרוע ממנו כי בזה הפסד הכונה אשר בעבודה היה כי הוא להעיד על מציאות הש' יתעלה שהוא עשירי מעולם המלאכים כשנמנה הראשיים לבד ממניעי הככבי' והם שבעה לשבעה כוכבי לכת והשמיני לגלגל הככבים הקיימים והתשיעי השכל הפועל אשר הוא שופע מאלו כלם כמו שביארנו בראשון ובחמישי מספר מלחמות השם והעליון על אלו כלם הוא השם יתעלה ולזה גם כן אמרו ממעשרו' המרבה מעשרותיו פירותיו מתוקנים ומעשרותיו טבלים הממעט במעשרותיו מעשרותיו מתוקנים ופירותיו טבלים: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' הששי הוא במדות. והוא להודיע מה שראוי שיהיה לאדם מהסבל לכבוד השם יתעלה למלאת מצותו וזה כי הנה יצחק מפני שצוהו השם יתעלה שיגור בגרר סבל שיהיו מכעיסים אותו פלשתים בכל עוז ולא יצא משם עד שהכריחו המלך לצאת: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' השביעי הוא לפרסם מעלת האבו' עד שכבר התעורר אבימלך עם היותו מלך לבא אליו להשלים עמו מצד ראותו דבקות השגחת השם יתעלה בו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי למי שיבקש שלום מאחר שיבא אליו בחיל כבד וביד חזקה כי כמו זה השלום לא יהיה אלא מחמת יראה ולא יהיה מלב ומנפש וזה הוא הפך המכוון בשלום. ולזה תמצא כי אבימלך עם היותו מלך לא הביא עמו כי אם שני אנשים בבואו לבקש שלום מיצחק והם אחזה ופיכול שר צבאו עם שבזה היה מהמוסר שלא יכבד על יצחק בבאם לאכול ולשתות עמו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' התשיעי הוא במדות. הוא שאין ראוי לאדם שיהיה אחד בפה ואחד בלב הלא תראה כי יצחק לא החניף אבימלך בבאו אליו אבל הוכיחו על באו אליו והוא שנו ושלחו מעמו: | ||
'''התועלת ''' העשירי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיבקש מההטבה לאוהבו כי אם במדה שמדד לו. ולזה לא בקש אבימלך מיצחק אלא שלא יעשה לו רעה כמו שלא עשה לו: | '''התועלת ''' העשירי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיבקש מההטבה לאוהבו כי אם במדה שמדד לו. ולזה לא בקש אבימלך מיצחק אלא שלא יעשה לו רעה כמו שלא עשה לו: | ||
'''התועלת''' | '''התועלת''' האח' עשר לפרסם החסרון שהיה בנשי עשו כי בזה התפרסם יותר סבת החלוף הנפלא שהיה בין שרע עשו לזרע יעקב עם היותם אחים וזה שכבר התפרסם החלוף הנפלא שהיה בין יעקב לעשו וכאשר היה גם כן חלוף נפלא בין נשי עשו לנשי יעקב לא יקשה לתת הסבה בהיות זרע עשו בתכלית מן החסרון וזרע יעקב בתכלית השלמות: | ||
| שורה 36: | שורה 35: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:50, 22 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהי רעב בארץ עד ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו וגו'.
ספר שכבר היה הרעב בימי יצחק וזה היה סבה אל שיצא יצחק מארץ כנען והלך לגרר כי לא היה יוצא מארץ כנען אם לא לסבה חזקה כמו העניין באברהם אביו והנה אחשוב שכבר זכר בכאן הרעב שהיה בימי אברהם לאחר משתי סבות האחת הוא להודיע כי מעת הכנס אברהם לארץ כנען לא היה שם רעב כי אם באלו השתי שנים אם מפני שהיתה הארץ מושגחת בעבורם או מפני חשיבות הארץ ההיא כמו שאמר תמיד עיני יי' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה או היה זה להודיע כי הרעב היה כבד מאד עד שלא היה רעב כמוהו מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם שסופר שהיה כבד מאד ולזה הוכרח יצחק לצאת מהארץ ההוא והלך אל אבימלך מלך פלשתים גררה לפי שכבר נראה אליו השם יתעלה בהיותו בארץ כנען ואמר אליו אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך. וכבר נתבאר זה בסוף הספור שהארץ ההיא היא גרר ולזה ישב יצחק בגרר. ולזאת הסבה בעינה הלך יצחק בגרר כי הוא המקום אשר אמר לו השם יתעלה שישכון בו ואם לא פורש וכן מה שאמר השם יתעלה לאברהם אל הארץ אשר אראך היא ארץ כנען ואם לא פורש ולזה ספר שכבר יצאו אברם ולוט מארצם ללכת ארצה כנען ויבאו שם. והנה צוהו השם יתעלה שלא ירד מצרים לאחת משתי סבות או לשתיהם יחד. האחת היא לרוע מנהגם שהוא יותר מגונה מאד ממנהג פלשתים כמו שהתבאר קודם זה. ואולם ארץ כנען עם שהיא נבחרת מצד עצמותה להדבק בה השפע האלהי הנה היה רוע מנהגם למטה מרוע מנהג מצרי' והפלשתים כמו שקדם. והשנית לרוע מנהג הארץ ההיא בעצמותה עם שהיא בלתי נכונה שידבק בה לאדם השפע האלהי כמו העניין בארץ כנען ר"ל שאף על פי שהיה מנהג הארץ ההיא פחות הנה היתה הארץ ההיא בעצמותה נבחרת אל שידבק בה השפע האלהי. והשנית לרחיק העבדות והענוי מזרעו לפי מה שאפשר וזה כי כבר נודע להשם יתעלה ששם ישתעבדו ויענו זרע אברהם ולזה הרחיקו לרדת מצרים. והנה אמר אליו השם יתעלה גור בארץ הזאת והיא גרר כמו שקדם והיה עמך ואברכך לפי שזאת הארץ גם כן היא נכונה שידבק בה השפע האלהי כמו שקדם ואהיה עמך ואברכך ותהיה מושגח ממני בהיותך שם כי לך ולזרעך אני נותן כל הארצות האלה ואקיים השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. ואולם זה יהיה אחר שארבה זרעך ככוכבי השמים ואז אתן לזרעך כל אלו הארצות ויהיה זרעך באופן מהשלמות והטוב שיתברכו בהם כל גויי הארץ. וזה אמנם יהיה ממני בעבור השגחתי על אברהם ששמע בקולי ושמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי ר"ל שלא נטה ימין ושמאל מכל אשר צוהו הש' ית' ואפשר שעם זה שרמז בזה שמנהגו היה ללכת בדרכו השם יתעלה כפי היכולת באמרו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'. והנה זאת ההשגחה הית' לזרע יצחק בעבר אברהם כי יצחק עם היותו שלם מאד לא היה באופן מן השלמות אל שתדבק בו ההשגחה הזאת הנפלאה. ומזה המקום יתבאר כי השגחה אשר תהיה מהש"י לדבקים בו אפשר בה שתמשך לבניהם אחריהם. והנה העניין בזה כמו העניין בהשגחה המינית אשר תהיה לאדם מפאת מערכת הכוכבים ר"ל שכבר תמשך ממנה הצלחה לזרע האיש המצליח אחריו ואפשר שתמשך בזה זמן ארוך וזה כולו ממה שבארנוהו בספ' מ"י והנה עשה יצחק מה שצוהו השם יתע' וישב בגרר וישאלו אנשי המקום לאשתו מה היא לו ויאמר אחותי היא פן יהרגוהו אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. ויהי כי ארכו לו שם הימים ונתישב שם וראה שלא השתדלו לקחת אשתו התישב דעתו שם ועמד עם אשתו כמשפט כל איש עם אשתו עד שכבר ראה אבימלך בעד החלון היות יצחק מהתל ומצחק עם אשתו עם שכבר היה לו עמה מהקרוב והרמיזות והקריצות מה שלא יתכן שיהיה לאדם עם אחותו והכיר בזה אבימלך כי אשתו היא ובנהו על אמרו שהיא אחותו והתנצל יצחק ואמר שכבר עשה זה ליראתו שמא ימיתוהו כדי שיוכלו לקחת אשתו בהיתר ויאמר לו אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכבר אחד העם עם אשתך המיוחד שבעם והו' אבימלך והבאת עלינו אשם וזה כי בחטא המלך אפשר שיזוקו העם כמו שאמ' כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה. ויצו אבימלך את כל העם ביום ההוא כל הנוגע באיש הזה להזיקו ובאשתו מות יומת וזה היה סבה שנתיישבו שם יצחק וזרע בארץ ההיא ומצא בשנה ההיא שהיתה שנת רעבון ומצא מאחד שזרע מאה וזה ממה שיורה על רוב הצלחתו והשגחת השם בו. וברכהו השם יתעלה וגדל מאד בקנייניו ויהי לו מקנה צאן ובקר ועבודה רבה ומרוב הצלחתו קנאו בו פלשתים והכעיסוהו במה שעשו כנגדו וזה שהם סתמו כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו שהיו שותים מהם המקנה למען יסור משם עד שאבימלך בעצמו צוהו שיצא מארצו ואז הלך משם יצחק וחנה בנחל גרר ואחר צאתו משם שב וחפר בארות אשר סתמום פלשתים להכעיסו וקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו. והנה חפרו עבדי יצחק בנחל ומצאו שם באר מים חיים ורבו עליה רועי גרר עם רועי יצחק ולזאת הסבה קרא יצחק שם הבאר עשק וחפרו גם כן באר אחרת ורבו גם עליה רועי גרר וקראו שמה רחובות. ואמר כי עתה הרחיב יי' לנו ופרינו מהצרים המצרים לנו וזה לאות שכבר יצליחו מעשינו בארץ. והנה נסתלק משם ובא לבאר שבע ונראה אליו השם יתעלה בלילה ההוא שבא שם ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא מההתנגדות שמצאת שיהיו ענייניך ברע כי השגחתי תדבק בך וברכתיך והרבתי את זרעך בעבור אברהם עבדי רוצה לומר שמצד אברהם תדבק בך ההשגחה יותר עצומה מההשגחה הראויה להיות לך מצדך וכראות יצחק ששם דבק בו השפע האלהי בנה שם מזבח כדי שתהיה לו הנבואה מתמדת שם כמו שהתבאר כמה שקדם. וכבר הורה על עוצם השגחת הש' יתע' על יצחק שכבר השתדל אבימלך להשלים עם יצחק ולכרות ברית עמו והלך אליו עם איש אחד שמו אחזה שהיה מרעהו ופיכול שהיה שר צבאו ונפלה יצחק על בואם עליו ואמר מדוע באתם אליו אתם שנאתם אותי וגרשתם אותי מאתכם ויאמרו אליו ראה ראינו הצלחתך ונאמר תהי נא אלה בינותינו שלא יזיק אחד ממנו לחבירו ונכרות ברית עמך שלא תעשה עמנו רעה כמו שלא הזקנו לך בהיותך בארצנו אבל עשינו עמך טוב וכאשר שלחנוך לא הזקנו לך לא בגופך ולא בקנייניך אבל שלחנוך ולא הגיע לך רע ביציאתך מארצנו כי כבר נמשכה לך ההצלחה במקום אשר באת אליו. והנה עשה להם יצחק משתה ויאכלו וישתו ולנו שם הלילה וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו כמו ששאלו ליצחק וילכו מאתו בשלום. ויהי ביום ההוא באו עבדי יצחק והגידו לו שחפרו באר אחר ומצאו מים והנה קרא יצחק שם הבאר ההוא שבעה מצד השבועה אשר נשבעו שם שניהם ולהורו' על רבוי המים הנובעים ממנו כאלו תאמר שכבר יצאו מהבאר ההוא מהמים כמו שיצאו מבארות רבים וזאת היתה אחת מהסבות להיות שם העיר באר שבע כמו שנתפרסם בעת מתן תורה. עוד ספר שכאשר היה עשו בן ארבעים שנה לקח לו שתי נשים מבנו' חת בזולת עצת אביו ואמו והן לרוע מנהגן היו מכעיסות תמיד יצחק ורבקה. והתועלות המגיעות מזה הספור הם אלו:
התועלת הראשון הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיתרשל מבקשת הטרף ואף על פי שהוא באופן מהשלמות שתדבק בו ההשגחה האלהית הלא תראה שיצחק עם היותו נביא התעורר בבא הרעב בארצו ללכת באשר ימצא לחם חקו עם ידיעתו שהארץ ההיא היא ארץ נבחרת אל שדיבק לו בה השפע האלהי:
התועלת השני הוא בדעות. והוא להודיע שהשגחת הש' ית' תהיה באדם לפי מדרגת שלמו' שכלו ולזה אמר השם יתע' ליצחק שיגור בארץ הנבחרת המוכנת אל שידבק לו בה השפע האלהי. וזה יהיה סבה שיהיה ה' יתע' עמו ויברכהו ויברך זרעו:
התועלת השלישי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לסמוך על הנס ואף על פי שהוא דבק בשם ית' באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית ולזה תמצא כי כאשר הוכרח יצחק ללכת בארץ השטופים בזמה ונתירא שלא יהרגוהו על דבר אשתו כי טובת מראה היא אמר על אשתו שהיא חותו כמו שעשה אברהם משרה:
התועלת הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיראה מהקירוב לאשתו בדרך שתדבק אהבתה בו כי בזה ישלם תקון הבית ובזה יהיה הזרע שיצא לו ממנ' יותר נבחר ולזאת הסבה בא הספור שכבר היה יצחק מצחק את רבקה אשתו:
התועלת החמישי הוא לפרסם שהשם יתעלה משגיח בדבקים בו בכל עניניהם עד שכבר הגיע מן ברכת הש' ית' ליצחק שכבר מצא בארץ ההיא שהיתה רזה ובשנה ההיא שהיתה שנת רעבון מאחד ממה שזרע מאה. והנה מדד זה יצחק לפרסם עוצם אהבת השם יתעלה לדבקים בו ורבותינו ז"ל אמרו שאומד זה למעשר היה לפי שכבר הקשה להם מדוע מדד יצחק תבואתו כי אין הברכה מצויה בדבר המדוד. ולזה אמרו שכבר הוכרח למדוד לתת מעשר לשם יתעלה כמו שמצאנו באברהם שנתן מעשר למלכי צדק. וכבר התבאר בעניין המעשר שאין ראוי להרבו' בשעורו ולא לגרוע ממנו כי בזה הפסד הכונה אשר בעבודה היה כי הוא להעיד על מציאות הש' יתעלה שהוא עשירי מעולם המלאכים כשנמנה הראשיים לבד ממניעי הככבי' והם שבעה לשבעה כוכבי לכת והשמיני לגלגל הככבים הקיימים והתשיעי השכל הפועל אשר הוא שופע מאלו כלם כמו שביארנו בראשון ובחמישי מספר מלחמות השם והעליון על אלו כלם הוא השם יתעלה ולזה גם כן אמרו ממעשרו' המרבה מעשרותיו פירותיו מתוקנים ומעשרותיו טבלים הממעט במעשרותיו מעשרותיו מתוקנים ופירותיו טבלים:
התועלת הששי הוא במדות. והוא להודיע מה שראוי שיהיה לאדם מהסבל לכבוד השם יתעלה למלאת מצותו וזה כי הנה יצחק מפני שצוהו השם יתעלה שיגור בגרר סבל שיהיו מכעיסים אותו פלשתים בכל עוז ולא יצא משם עד שהכריחו המלך לצאת:
התועלת השביעי הוא לפרסם מעלת האבו' עד שכבר התעורר אבימלך עם היותו מלך לבא אליו להשלים עמו מצד ראותו דבקות השגחת השם יתעלה בו:
התועלת השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי למי שיבקש שלום מאחר שיבא אליו בחיל כבד וביד חזקה כי כמו זה השלום לא יהיה אלא מחמת יראה ולא יהיה מלב ומנפש וזה הוא הפך המכוון בשלום. ולזה תמצא כי אבימלך עם היותו מלך לא הביא עמו כי אם שני אנשים בבואו לבקש שלום מיצחק והם אחזה ופיכול שר צבאו עם שבזה היה מהמוסר שלא יכבד על יצחק בבאם לאכול ולשתות עמו:
התועלת התשיעי הוא במדות. הוא שאין ראוי לאדם שיהיה אחד בפה ואחד בלב הלא תראה כי יצחק לא החניף אבימלך בבאו אליו אבל הוכיחו על באו אליו והוא שנו ושלחו מעמו:
התועלת העשירי הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיבקש מההטבה לאוהבו כי אם במדה שמדד לו. ולזה לא בקש אבימלך מיצחק אלא שלא יעשה לו רעה כמו שלא עשה לו:
התועלת האח' עשר לפרסם החסרון שהיה בנשי עשו כי בזה התפרסם יותר סבת החלוף הנפלא שהיה בין שרע עשו לזרע יעקב עם היותם אחים וזה שכבר התפרסם החלוף הנפלא שהיה בין יעקב לעשו וכאשר היה גם כן חלוף נפלא בין נשי עשו לנשי יעקב לא יקשה לתת הסבה בהיות זרע עשו בתכלית מן החסרון וזרע יעקב בתכלית השלמות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |