משאת המלך/בראשית/כו
ה[עריכה]
עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי (כו ה)
איתא בגמ' דיומא (כ"ח:) קיים אברהם אבינו אפי' ערובי תבשילין, עוד איתא בב"ר (פס"ד ד') אפי' הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע.
ונראה פשוט מפני מה לענין עירובי תבשילין אמרו קיים ולענין עירובי חצרות אמרו ידע, לפי דלעירובי חצרות צריך שיהיו שותפין בחצר והשותפין יהיו מודים בעירוב, ומאחר דלא היו לו לאברהם שותפין המודים בעירוב, א"כ לא קיים עירובי חצרות ולכן אמרו רק ידע, אבל עירובי תבשילין אכן גם קיים.
כ[עריכה]
ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות (כו כ)
כתב בתרגום יונתן דכשהתעשקו עמו יבש הבאר ולאחר שהחזירוה שוב חזרה ונבעה, ובבאר השניה דשטנה יבשה ושוב לא נבעה ע"ש. ונראה דדקדק חילוק זה מהכתוב, דהנה בבאר דעשק כתיב ויקרא שם הבאר, ואילו בשטנה לא כתיב ויקרא שם הבאר שטנה אלא ויקרא שמה שטנה, והיינו דבבאר עשק כשקרא שמה כבר חזרה שוב להיות באר, לכן כתיב ויקרא שם הבאר, משא"כ בשטנה כשקרא שמה אז כבר לא היתה באר, לכן כתיב רק ויקרא שמה שטנה. [ובבאר השלישית לא הוצרך לומר ויקרא שם הבאר, דליכא רבותא בהא דהרי מעולם לא יבשה].
עוד דייקי קראי לפ"ז דהנה בקריאת שמה עשק אמר גם הטעם כי התעשקו עמו, ואילו בשטנה לא ביאר הטעם למה קראה שטנה, ולמבואר אף זה ניחא דהא קריאת שם אפשר בב' ענינים, או שקריאת השם היא ע"ש מאורע שאירע, או שקריאת השם ה"ז שם עצם, לפי ששמו נאה לו והוא נאה לשמו, וכמו כשקוראים לאדם רע, אין זה ע"ש מעשיו הרעים אלא זה השם הוא לעצם תכונת הרע שבו.
ומעתה ניחא היטב דבבאר דעשק דשוב לא התעשקו עמו לאחר שהחזירוהו לו, וא"כ מה שקרא לבאר עשק אינו שם עצם אלא ע"ש המאורע שהתעשקו עמו, וזהו הנתינת טעם דאמר כי התעשקו עמו, משא"כ בשטנה שלא החזירו א"כ הרי שטנה זהו השם עצם שלה, ולא לפי ששטנו לכך קראו שטנה, אלא זה גופא השם עצם שטנה שכך היה המצב בפועל. [וכמו"כ בבאר דרחובות זהו שם עצם ולא ע"ש מאורע, ולכך אמר ויקרא שמה רחובות].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א