רש"י/בראשית/כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית כו

ב

אל תרד מצרימה. שהיה דעתו לרדת מצרימה, כמו שירד אביו בימי הרעב. אמר לו: אל תרד מצרימה, שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך:

ג

האל. כמו האלה:

ד

והתברכו בזרעך. אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא, וזה אב לכלן בך יברך ישראל לאמר ישמך וגו' (בראשית מ״ח:כ׳). ואף לענין הקללה מצינו כן והיתה האשה לאלה (במדבר ה'), שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית, וכן והנחתם שמכם לשבועה לבחירי (ישעיהו ס"ה), שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך:

ה

שמע אברהם בקולי. כשנסיתי אותו:

וישמר משמרתי. גזרות להרחקה על האזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת (יבמות כ"א):

מצותי. דברים שאלו לא נכתבו ראוין הם להצטוות, כגון גזל ושפיכות דמים:

חקותי. דברים שיצר הרע ואמות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז, שאין טעם בדבר, אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו:

ותורתי. להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני (בראשית רבה):

ז

לאשתו. על אשתו, כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג):

ח

כי ארכו. אמר, מעתה אין לי לדאג, מאחר שלא אנסוה עד עכשו, ולא נזהר להיות נשמר:

וישקף אבימלך וגומר. ראהו משמש מטתו:

י

אחד העם. המיחד בעם, זה המלך:

והבאת עלינו אשם. אם שכב כבר, הבאת עלינו אשם:

יב

בארץ ההוא. אע"פ שאינו חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גוים (בראשית רבה):

בשנה ההיא. אע"פ שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון (בראשית רבה):

בארץ ההיא בשנה ההיא. שניהם למה, לומר, שהארץ קשה והשנה קשה:

מאה שערים. שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה מאה. ורבותינו אמרו אמד זה למעשרות היה:

יג

כי גדל מאוד. שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך (בראשית רבה):

יד

ועבדה רבה. פעלה רבה בלשון לע"ז אוברי"נא, עבודה משמע עבודה אחת. עבדה משמע פעלה רבה:

טו

סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגיסות הבאות עלינו, טמונון פלשתאי לשון סתימה, ובלשון התלמוד מטמטם את הלב:

יז

בנחל גרר. רחוק מן העיר:

יח

וישב ויחפר. הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום, מקדם שנסע יצחק מגרר, חזר וחפרן:

כ

עשק. ערעור:

כי התעשקו עמו. נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:

כא

שטנה. נושימנ"ט:

כב

ופרינו בארץ. כתרגומו וניפוש בארעא:

כו

ואחזת מרעהו. כתרגומו וסיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו. ויש פותרין מרעהו מ' מיסוד התבה, כמו שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תבת ואחזת דבוקה. אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן, סיעת אוהביו, שאם כן, כל סיעת אוהביו הוליך עמו, ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפתרו בלשון הראשון. ואל תתמה על תי"ו של אחזת ואע"פ שאין תבה סמוכה, יש דגמתה במקרא עזרת מצר (תהילים ס'), ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ"א):

אחזת. לשון קביצה ואגדה שנאחזין יחד:

כח

ראה ראינו. ראינו באביך, ראינו בך:

תהי נא אלה בינותינו וגו'. האלה אשר בינותינו מימי אביך תהי גם עתה בינינו וביניך :

כט

לא נגענוך. כשאמרנו לך לך מעמנו:

אתה. גם אתה עשה לנו כמו כן:

לג

שבעה. על שם הברית:

לד

בן ארבעים שנה. עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר יכרסמנה חזיר מיער (תהילים פ'), החזיר הזה כשהוא שוכב, פושט טלפיו, לומר ראו שאני טהור. כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל מ' שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם, כשהיה בן מ' אמר אבא בן מ' שנה נשא אשה, אף אני כן:

לה

מרת רוח. לשון המראות רוח, כמו ממרים הייתם, כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון:

ליצחק ולרבקה. שהיו עובדות ע"ז (בראשית רבה):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.