תורה תמימה/בראשית/כו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
גור בארץ. אמר הקב"ה למשה, חבל על דאבדין, כמה פעמים נגליתי על האבות ולא הרהרו אחר מדותי, אמרתי ליצחק גור בארץ ואברכך, ובקשו עבדיו לשתות מים ולא מצאו עד שעשאו מריבה שנאמר ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק ולא הרהר אחר מדותי [א]. (סנהדרין קי"א א').
ה[עריכה]
עקב אשר שמע. א"ר אמי בר אבא, בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי, חושבני' דעקב קע"ב [וכל שנותיו של אברהם קע"ה] [ב]. (נדרים ל"ב א').
מצותי חקותי ותורתי. אמר רב, קיים אברהם אבינו כל התורה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. ואימא שבע מצות ומילה, א"כ מצותי ותורתי למה לי [ג]. (יומא כ"ח ג').
ותורתי. אמר רבא, קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר ותורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה [ד]. (יומא כ"ח ב').
יב[עריכה]
ויזרע יצחק. דוסתאי ב"ר ינאי אומר משום ר' מאיר, הרי הוא אומר ביצחק וברכתיך והרביתי את זרעך, דרש יצחק, הואיל ואין ברכה שורה אלא במעשה ידי, עמד וזרע, שנאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים [ה]. (תוספתא ברכות פ"ו).
וימצא וגו' מאה שערים. ת"ר, בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת רבוא כורין, דכתיב ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו' וימצא מאה שערים [ו]. (כתובות קי"ב א').
יט[עריכה]
באר מים חיים. א"ר חנינא, הרואה באר בחלום רואה שלום, שנאמר ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים [ז], ור' נתן אומר, מצא תורה, שנאמר (משלי ח׳:ל״ה) כי מוצאי מצא חיים וכתיב הכא באר מים חיים [ח]. (ברכות נ"ו ב').
באר מים חיים. א"ר יהושע בן לוי, הרואה באר בחלום ישכים ויאמר באר מים חיים קודם שיקדימנו פסוק אחר (ירמי' ז') כהקיר ביר מימיה [ט]. (שם שם).
לא[עריכה]
וילכו מאתו בשלום. מלמד שהתוכחה מביאה לידי שלום [י].. (ספרי ר"פ דברים).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עיין מש"כ לעיל בפ' לך (י"ג י"ז) בפסוק קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה בדרשא כזו וצרף לכאן.
- ↑ יתכן דהי' דבר זה לחז"ל בקבלה וסמכוהו על מספר המלה עקב. ובמ"ר ורמב"ם פ"א ה"ג מעבודת כוכבים גירסות שונות בענין אגדה זו.
- ↑ נראה דר"ל דבשלמא אם נימא שקיים כל התורה שפיר האריך בלשון מצותי ותורותי, להורות זה גופא שקיים כל התורה, וכפי שיתבאר בדרשא הבאה, אבל אם קאי רק על שבע מצות לא הו"ל להאריך ככה בלשונות כפולות, ודי הי' לכתוב וישמור משמרתי וחקותי, והוי קאי משמרתי על השבע מצות שהן בכלל משמרת לישוב וקיום העולם [עיין מזה לפנינו בפ' משפטים בפ' וכי יגוף שור איש את שור רעהו], וחקותי על מילה שהיא מצוה חוקית שלא נבין טעמה [ע' יומא ס"ו ב'].
- ↑ ובנוסחא ש"ס כת"י הגירסא אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים, והיא גירסא יותר רצויה, יען כי עירוב תבשילין הוא מדברי סופרים, כמבואר בביצה ט"ו ב' ברש"י, יעו"ש. ויש מגיהים במקום עירובי תבשילין – עירובי תחומין, ודעתם שסמכו בדרשא זו על המלה עקב מלשון צעד, והיינו שלא יצא באיסור חוץ לתחום, אבל לפי נוסחת ש"ס כת"י הנזכרת וכפי שבארנו יותר נכון הגירסא עירובי תבשילין, יען כי איסור תחומין לדעת רוב הפוסקים הוי מדאורייתא, וי"ל.
- ↑ ענין הדרש הוא שדרש כעין גז"ש, כי כמו הברכה והרביתי את זרעך לא תבא רק אם עוסק האדם בפו"ר כך ברכת הארץ לא תבא רק אם יעסוק האדם בעבודת האדמה, לכן קם וזרע ושלח לו ה' ברכתו.
- ↑ כלומר על אחת שבשאר שנים נתברך למאה, והוי מאה פעמים חמש מאות הרי חמשה רבוא, ועיין בתוספתא פ"ו דברכות, ובגמ' כאן החשבון.
- ↑ ר"ל ולא נתקיים הבאר בידו של יצחק עד שעשה שלום עם אבימלך.
- ↑ לכאורה הו"ל להביא הפסוק דישעי' נ"ה הוי כל צמא לכו למים דדרשינן בי' (תענית ז' א') אין מים אלא תורה, אך י"ל דניחא לי' להביא פסוק זה ממשלי דכתיב בי' גם לשון מציאה ואיירי בתורה, וגם הכא כתיב לשון מציאה, וימצאו באר מים חיים.
- ↑ ענין אמירת הפסוק הזה נראה דבכלל צריך אדם לפתור לו חלומו לטובה, יען כי כל החלומות הולכין אחר הפתרון, כמבואר בירושלמי מעש"ש פ"ד ה"ו, ובבבלי ברכות נ"ה ב' הלשון – אחר הפה, והכונה אחר הפתרון. וע' לפנינו לקמן ר"פ מקץ בפ' ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולכן טוב שיפתור לו האדם את חלומו בלשון טוב, וכה מבואר בפ' הרואה כמה ענינים שרואה אדם בחלום ויש בהם נטיות בלשון לרעה ולטובה יתפוס בלשון הנוטה לטובה, וכך יעלה לו, מפני שהחלומות הולכין אחר הפתרון, ובזה הדרשא שלפנינו מבוארת. ובתורה אור ציין כאן הפסוק באר מים חיים לשיר השירים ד', ואין זה נכון, חדא דפסוק שלפנינו הוא מוקדם, וגם הוא בתורה, ועוד שהרי למעלה מזה בגמרא [בדרשא הקודמת] דרשינן מפסוק זה שהרואה באר בחלום הוא חלום טוב, וכן בנוסחא ש"ס כת"י מובא מפורש פסוק זה מתחלתו, ועיין בילקוט.
- ↑ עיין לעיל בפ' וירא בפ' והוכח אברהם (כ"א כ"ה) ומש"כ שם.