דרישה/חושן משפט/עט

דרישה ‏ חושן משפט עט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ואה"כ אמר נזכרתי כו' אין זה דומה למש"ר לקמן ס"ס פ"ב סכ"ג וכתבוהו גם הרמב"ם פי"ד דמלוה טען הלוה כו' ע"ש שפורע מחצה ולא אמרינן דיכול לומר נזכרתי שפרעתיו כולו והרי עדים דהתם יש שטר ואילולי עדות העדים לא היה נאמן כלל משא"כ כאן דאינו חייב אלא מחמת הודאת פיו כן תירץ מ"מ בשינויא בתרא והביאו הב"י גם כן בס"ס פ"ב ע"ש ולא עמדתי על סוף דעתו הא שאני הכא שאומר נזכרתי קודם שבאו עדים וכמ"ש בפרישה בשם נמ"י דבהא איירי לכך שומעין לו משא"כ התם דקודם ביאת העדים אמר פרעתי מחצה שוב אין מאמינים לו דאמרינן שמחמת ששמע שהעדים סייעו לו אמר נזכרתי וצ"ע וק"ל:

ז

אפילו אם עד אחד מכחישו כו' ל' ב"י ק"ל דאם מכחישו בטענה ראשונה הרי הוחזק כפרן דליכא למימר מה לי לשקר שחוזר בו מטענתו הראשונה דהא איכא למימר שחזר בו לפי שראה שהעד מכחיש (פי' אע"ג דליכא מ"ד דס"ל דיעשה כפרן ע"פ ע"א כדאיתא פ"ק דב"מ וכמ"ש בסמוך מ"מ הטעם דלא אמרינן דאפילו בלא הכחישו עד כלל לא מצי לחזור מטענת להד"ם לטענת לויתי ופרעתי כיון דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי משום דאמרינן מה לו לשקר אילו רוצה היה עומד בטענתו הראשונה וכיון דאיכא עד אחד ליכא למימר מה לי לשקר) וע"ש בב"י שהאריך וכן תמה מ"ו ר"ש ע"ז וכתב ז"ל כל דברי רבינו אלו הם במרדכי פרק חזקת הבתים אבל האי אפי' אם עד א' מכחישו כו' ליתא שם ולא בשום חבור מיהו כתב יישוב על דברי רבי' כמ"ש בשמו בפרישה ע"ש ואין להקשות על פירושו מאי רבותא דע"א הא עדיפא מינה כ"ר לקמן סי' פ' בשם הרמב"ם ור"י אבן מיגא"ש דאפי' באו ב' עדים אחר שחזר ואמר פרעתי ומעידים שלוה אינו כלום די"ל דרבי' רצה לכתוב הדין אליבא דכ"ע דאפי' להרמ"ה שחולק בסי' פ' וס"ל דא"נ כשבאין ב' עדים ומכחישין אותו אטענתו הראשונה מודה הוא בע"א המכחישו דלאו כלום הוא כצ"ל לפירוש מ"ו ר"ש ז"ל והיותר נראה לומר דמש"ר כאן הוא אליבא דרשב"א שכתב בתשובה (והביאו ד"מ וב"י בסימן ע"ה גם בב"י בסימן זה מס"ח) דאפי' אם בא העד קודם שחזר וטען פרעתי בא שייך למימר הוחזק כפרן ע"פ ע"א כדאמרינן פ"ק דב"מ מה להצד השוה שבהן (ר"ל לפיו וע"א) שכן לא הוחזק כפרן וגם הרמב"ם ס"ל דלא הוחזק כפרן ע"פ ע"א אלא ס"ל כאן דאילו הוי ב' הוה מחויב לשלם א"כ בע"א הו"ל משואיל"ו והרשב"א כתב עליו דלא אמרינן הכי אלא כששני העדים מחייבים אותו ממון ממש וכההוא דנסכא דר"א אבל אם לא מתחייב ע"י עדותן לבד כגון זה שהעדים אינן מעידים שלוה ולא פרע והוא אינו מתחייב אלא מתוך שהוחזק כפרן דאמר לא לויתי והרי עדים יש שלוה מ"מ תו א"נ לומר פרעתי וממילא בע"א דאינו נעשה כפרן וגם אינו מעיד שלא פרע הרי זה נשבע היסת שלוה ופרע ונפטר (כן מוכח בד"מ שס"ל שרבינו כ"כ לדעת הרשב"א ע"ש) ורבינו לעיל סימן ע"ה סי"ד לא כתבו אלא אליבא דהרמב"ם דס"ל דכה"ג חשבינן ליה משוי"ל דרוב דברי רבינו שם הועתקו מל' הרמב"ם ואין זה דוחק דסתם בשני המקומות והן סותרין זא"ז די"ל כיון דעיקרא דדינא דכ"ר בזה הוא אליבא דכ"ע דיכול לחזור מטענתו הראשונה ואגב אשמועינן רבינו רבותא וכתב דאפי' בדאיכא ע"א מכחישו נשבע היסת למאן דס"ל הכי וק"ל. וי"מ דמש"ר אפי' אם ע"א מכחישו היינו בטענתו השניה שעוען פרעתי ומיירי שאין העד מעיד שהוא ח"ל אלא מעיד שלא זזה ידו מתוך ידו כל אותו היום וראה שלא פרעו באותו היום ומש"ה אינו נשבע זה אלא היסת ונפטר ומשום דאפי' אם היו כאן שנים שמעידים כן לא היה הלוה חייב לשלם עד שישבע לכל הפחות המלוה כיון שאין העדים מעידים שח"ל אלא שאם ח"ל ודאי לא פרעי ומסתברא דבכה"ג עד א' לא מחייבו ש"ד כלל אבל פי' זה ליתא דגופא דדינא אינו ברור בעיני דלכאורה כיון דהוחזק כפרן ע"פ עדים א"צ המלוה לישבע ולא גרע מהטוען להד"ם ובאו עדים שלוה ופרע דנוטל המלוה בלא שבועה כמש"ר בסימן זה ואע"פ שלא הודה שח"ל וגם העדים מעידים שאינו ח"ל אפ"ה אמרינן כיון דהוכחש ונודע שלא פרע נוטל הוא בלא שבועה ודוק:

ח

כיון שתבע אותו כתב ב"י ז"ל לאו דוקא דה"ה אפי' שתק כשאמר הלוה אתם עדים עכ"ל ונוסח ספרי הטור שהיו בידו גרם לו שכ"כ שהיה בידו דפוס תוגרמא ובדפוס תוגרמא מצאתי כתוב ז"ל אבל אם התובע אמר לעדים שכפר בפניהם אתם עדים שטוען לא לויתי ואמר זה אתם עדים כאומר לא פרעתי ומנוסח זה נשמע ששניהם אומרים אתם עדים ועל זה כתב ב"י דל"ד קאמר וע"ש בב"י שכתב עוד והביא ראיה מדברי הרא"ש דאיירי דמודה לחבירו בעדים ואמר זה שמודה לו אתם עדים כו' ונראה שלדוגמא בעלמא הביאו כמו דהתם סגי באומר זה א"ע וזה שותק ה"נ בכה"ג כשכפר בעדים ובזה נסתלקה השגת מ"ו ר"מ שהשיג כאן בד"מ על הב"י ע"ש וק"ל אבל כבר כתבתי בפרישה דגירסת ספרים דידן היא עיקר ולק"מ:

יג

לפיכך אם בא הזכאי לב"ד כו' מ"ו רש"ל ז"ל כתב ע"ז תימה מה בכך הלא כתב לעיל בסל"ט בשם אבי העזרי דאפי' פסק דין בידו נאמן לומר פרעתי ע"כ נראה אם לא נאמר דפליג אאבי העזרי דצ"ל דל"ד פס"ד קאמר אלא כתב הודאה כפי פסק דינו קאמר וכנגד כתב הודאה לא יוכל לומר פרעתי דהוי כשטר ממש שכותבין בפנינו הודה גם לעיל סל"ט לא כתב הטור אלא שלא יתנו לו כתב הודאה ע"ש ודוק עכ"ל ולעד"נ דהא לא דמיא אלא להא דאמרינן לא ליחתום אינש אלא ארישא דמגילתא דלמא משכח ליה אינש דלא מעלי כו' שהקשה בעה"ת מנ"מ הא נאמן לטעון שכחתי וחתמתי שמי כו' ותירץ דחיישינן דלמא ישהה זה המוצאו עד שישכח דחתם אמגילתא ויטעון להד"ם כו' כמ"ש לעיל בשמו סל"ט ה"נ איכא למיחש שישהה זה לתובעו עד שישכח הדבר גם משום דלא נודע לו שיש פסק דין ביד זה משא"כ בכתיבת יד דעלמא גם לא ניחא לב"ד לכתוב שיצא תקלה עי"ז עליהם ועפ"ר ועיין מ"ש לעיל סימן ל"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.