ביאור הגר"א/חושן משפט/עט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) בב"ד. וכ"כ לקמן בס"ט וכן כו' וע"ל סי' פ' ס"א אבל כל כו' (ע"כ):
(ב) דכל האומר כו'. שם:
(ג) ונאמן על כו'. כריתות י"ב א':
(ד) ואין המלוה. זה פשוט שהרי מודה בעצמו:
(ה) שהרי. א"צ לזה כמ"ש בהג"ה כנ"ל דכל כו' וע' בהשגות וצריך לדחוק דאפי' יטעון אח"כ פרעתי וכ"כ ש"ך וז"ש לעיל וכפר בב"ד דבעדים אפי' אמר אתם עידי לא הוחזק כפרן כמ"ש בסס"ט אבל אם אמר כו' ודברי המ"מ כאן צ"ע:
(ו) ואם לאחר כו'. דהא הודה בעצמו שלא פרע. סה"ת:
(ז) וכן אם הוציא כו'. רי"ף בסוף ב"ב וכמ"ש בב"מ י"ז א' כי הא דשבתאי כו':
(ח) התובע כו'. עש"ך סק"ז וכמ"ש בפ"ב דכתובות שנים שהוציאו כו' שפיר כו':
(ליקוט) התובע כו'. תה"א סי' ל"ט ע"ש וכ' שם דה"ה דהוחזק כפרן שאינו נאמן אפי' אח"כ (ע"כ):
(ט) מי שהודה כו'. אע"ג דבעובדא דלעיל שהובא בס"א נאמן על עצמו יותר מהעדים כאן שאומר שנזכר וטעה בהודאתו נאמן כעובדא דגינאי דספ"ק דגטין וכ' הרי"ף שם והוא דאייתי סהדי דטעותא הוא וכמש"ל סי' קכ"ו סי"ג ועבסה"ת שי"א:
(י) ודוקא שטען כו'. שאל"כ אמאי אמרו בב"ב קכ"ח ב' המוציא שט"ח על חבירו כו' נשבע וגובה מחצה ולמה לא יוכל לחזור ולומר נזכרתי שפרעתי כולו ועבמ"מ שם:
(ליקוט) ודוקא. ממ"ש בב"מ ד' א' מה לפיו שאינו בהכחשה והקשו דשם משום דמתנה קיהיב ליה ותי' דמיירי בכה"ג נ"י שם ועוד הביא ראיה מב"ב קכ"ח ב' המוציא כו' והעדים כו' ופי' דמסתמא אחר שבאו העדים חזר בו ע"ש שהאריך (ע"כ):
(יא) ואם יטעון אח"כ כו'. שע"כ בהכי מיירי הגמ' ממ"ש הוחזק כפרן ובלא"ה א"צ לזה כנ"ל וערש"י מ"א ב' ד"ה הוחזק כפרן כו':
(יב) ואם הכמין לו. נראה דעובדא דגמ' בכה"ג לכן אמר ועדים רואין אותו מבחוץ ועבה"ג:
(יג) ואין המלוה כו'. עתוס' דב"מ ה' א' ד"ה שכנגדו וא"ת כו' וי"ל כו' וכ"כ בשבועות מ"ז א' ד"ה מתוך. דוקא בחשוד כו'. משא"כ כאן דאינו נטשה כפרן אלא לאותו ממון. ומה שפשוט לתוס' דבמשואיל"מ דא"צ לישבע התובע כן מ' בשבועות ל"ב ב' הכל מודים בשכנגדו כו' ולימא ליה מי יימר כו' אלא כגון כו' הכל מודים בע"א דר' אבא כו':
(יד) ודוקא לאותו. כמ"ש שם לאותו ממון לאותו אצטלא אבל לממון אחר הא אמרי' הכופר במלוה כשר לעדות כ"כ ר"ה גאון עכ"ל הג"מ פ"ו שם. ובגמ' שם ט"ז ב' לא כל מעשה ב"ד שוים כו' ומשום כו' ועתוס' שם ד"ה ומשום כו' והראב"ד פי' שהוחזק כפרן בעסק אחר דאי בעסק זה מאי אריא מעשה ב"ד אפי' בעדים גרידי וז"ש ומשום כו' דבעסק אחר אפי' בב"ד לא הוחזק כפרן סה"ת שי"ב ח"א. ושם ג' א' תני ר"ח מנה כו' וישבע על השאר כו':
(ליקוט) ודוקא כו'. מהא דר' חייא מרדכי שם סי' רצ"ב (ע"כ):
(טו) ונאמן עליו בשבועתו. שאין נעשה חשוד כנ"ל דהכופר במלוה כשר כו' כמ"ש שם ה' ב' ושם ג' א' וישבע על השאר כנ"ל:
(טז) וכן אם. כנ"ל בס"א:
(יז) ואין. כנ"ל:
(יח) אפי'. דבנאמנות בלא"ה א"צ לישבע:
(יט) ואינו נאמן כו'. ר"ל אפי' פרעתי אח"כ וז"ש או יביא עדים וכמ"ש בסמ"ע:
(כ) ובאו שני עדים. עש"ך ס"ק י"ט עוד י"ל לתרץ כו:
(כא) אבל הטוען כו'. כמ"ש בירושלמי פ' הדיינין ומביאו בסה"ת סוף שמ"א הרי שבא בשטר בחזקה ר' אומר נדון בשטר רשבג"ח ידון בחזקה ר"ז בשם ר' ירמיה מעשה בא לפני ר' כרשב"ג ר"י בעי קומי ר"ז מחלפא שיטתיה דר' תמן אמר ידון בשטר והכא אמר ידון בחזקה נימר עד דלא חזר בו פי' הא דאמר ידון בשטר דוקא שעדיין טוען ואומר יש לי שטר ולא הביא או הביא ולא נתקיים אבל אם חזר בו ואמר אין לי שטר מודה רבי שנידון בחזקה אפי' תימא כו' ע"ש למעלה מזה שכ' משום דלא הוחזק כפרן ונאמן דטוען וחוזר וטוען עד שלא באו עדים כו' גרסי' בירו' כו' ע"ש:
(ליקוט) אבל הטוען כו'. עסי' פ' מש"ש (ע"כ):
(כב) ואפי' במקום כו'. עב"ק ע"ה א' איתיביה רב לשמואל ראה כו' וכת"ק:
(כג) אם לא כו'. שהטעם שיכול לחזור ולטעון משום מיגו שאם רצה היה נשאר בטענה ראשונה כמ"ש בסה"ת בשם הר"י מיגש שלכן בהכחישוהו עדים אינו חוזר וטוען דל"ל מגו וה"ה כאן ועתוס' דב"ב ל"ג א' ד"ה לקוחה כו':
(כד) וכן אפי' הכחישוהו כו'. ב"ב ל"א א' והיכא דאשתעי כו' ופי' רשב"ם אפי' לסתור טענות הראשונות לגמרי ומיירי שם שהכחישוהו עדים כמ"ש שם והאי אייתי סהדי כו'.
(ליקוט) וכן אפי' כו'. הרי"ף ורא"ש וה"מ דכפריה בב"ד וכ' ע"י שכ"ה גי' הרי"ף ורא"ש בגמ' שם וכ"מ ברי"ף וברא"ש שם שכ' וה"מ דכפריה בב"ד כי הא דשבתאי כו' (ע"כ):
(כה) אבל אם התובע. כ"כ רשב"ם שם ד"ה דלא מגלין כו' וכמ"ש בשבועות ל"ח ב' במתני' מנה לי בידך א"ל הן למחר כו' אין לך בידי חייב:
(כו) אתם עידי כו' ושתק כו'. סנה' כ"ט א' ב':
(כז) אם חזר ואמר כו'. ב"ב ו' א' לא מאי אין לך בידי כו' ועתוס' שם ד"ה כל כו' הקשה כו' ובסה"ת תי' דה"ק במתני' אין לך בידי אם קודם שאמר נתתיו לך אמר אין לך בידי חייב וע"ז הוצרך לומר דאמר מר כו' ובלא ב"ד מיירי דבב"ד בלא"ה שכבר הוחזק כפרן אלא שלא בב"ד שאינו הוחזק כפרן רק משום דכל האומר כו' ונ"מ שאם אמר פרעתי אח"כ נאמן כיון שלא הוחזק כפרן רק דכל כו':
(כח) שהודה לו. באתם עדי כנ"ל:
(כט) הוחזק כפרן. ל"ד אלא אין נאמן אא"כ כפר בב"ד וכאן א"צ לזה:
(ל) אם אמר ליה אין לך בידי סתם כו'. אע"ג דבמתני' דשבועות הנ"ל קתני אין לך בידי וכן בב"מ י"ז א' אר"י כו' ואמר אין לך בידי והעדים כו' וחזר כו' ל"ד שאמר סתם אלא שפירש דבריו וכמ"ש בב"ב ו' א' מאי אין לך בידי להד"מ כו' וכמ"ש שם ל"א א' הדר א"ל אין דאבהתך כו':
(לא) (ליקוט) שיכול כו'. עתוס' דב"ב ו' א' ד"ה כל. ואור"י כו'. מ' דוקא בכה"ג (ע"כ):
(לב) הודאה בב"ד או כו'. ב"מ יז א' א"ל צא תן לו כו' בא מלוה לכתוב כו' וכ' הרי"ף שם ואע"ג דהודאה או עדות בב"ד כמלוה בשטר דמי כמ"ש שם ט"ו בין לרבא כו' מלוה ע"פ הוא כו' הב"ע כו' ה"מ היכא דלא צאית דינא כו' ועבה"ג ס"ק ס' ופי' הרמב"ם דבריו דלא צאית דינא שלא קבל עליו עד ששלחו כו' וכמ"ש בסנה' כ"ט ב' הודה בפני שנים כו' בפני שלשה כו' עד דקבעי דוכתא כו' וס"ל דאין חילוק בין כנפינהו או לא כדקס"ד מעיקרא רק שיושבים מעצמם במקום כו' ומלשונו מ' דוקא שיושבים מעצמם ודלא כדקס"ד מעיקרא דכנפינהו עדיף דתחלה מיירי שאין יושבים במקום הקבוע ודייק לישנא דקבעי שהן קבעוה:
(ליקוט) הודאה כו'. עמ"ש בסי' ל"ט דס"ל להרמב"ם הודאה בב"ד ונתחייב בב"ד שוין (ע"כ):
(לג) (ליקוט) כמלוה כו'. ר"ל אפי' לא נכתב (ע"כ):
(לד) (ליקוט) אם חזר. לאפוקי בתחלה לעולם כותבין ונ"י חולק בהודאה ועמ"ש בסי' ל"ט (ע"כ):
(לה) כגון כו' אבל כו'. ערא"ש שם ובפ"ק דב"ב על מתני' ה' א' ועתוס' שם ד"ה מארבע כו' וה"ה מסרהב כו' וע"כ רישא עד ד"א ג"כ בכה"ג מיירי דאל"כ אף בסיפא בחזקת שנתן ואפ"ה ברישא בחזקת שנתן:
(לו) לפיכך היו כו'. כמ"ש בשבועות ל"ח מנה לי כו' א"ל אל תתנהו כו':
(לז) בד"א דציית כו' כ"פ הראב"ד דברי רי"ף הנ"ל בסי"ב ועבסה"ת:
(ליקוט) בד"א כו'. כתי' הרי"ף וכ"כ הרא"ש בפ"ק דב"ב ואף שבב"מ שם לא הזכיר רק תי' א' של הרי"ף לחלק בין משעבדי לטענת פרעתי ועסי' קנ"ז סס"ח: (ע"כ):
(לח) ושמתוהו. כמ"ש בב"ב קע"ד ב' דשמתוהו כו' והוי כמלוה בשטר שגובה מיתומים ואין נאמן לומר פרעתי ומשם יצא להרי"ף חילוק הנ"ל לפי' הראב"ד:
(ליקוט) ושמתוהו. כ"כ הראב"ד אבל הרי"ף לא הזכירו וכן הרא"ש ועסי' קנ"ז שם (ע"כ):
(לט) וגובה אפי'. כמ"ש שם ט"ו א' כנ"ל:
(מ) (ליקוט) אפי' ממשעבדי. ר"ל אפי' לא נתברר דלא פרע דבלא"ה גבי ממשעבדי כמ"ש הרי"ף והרא"ש שם וכמ"ש בסי' שע"ב וזהו דלא כמ"ש סמ"ע בסי' ל"ט ס"ק כ"ד וכבר השיגו שם הט"ז וש"ך (ע"כ):
(מא) לפיכך כותבים כו'. כנ"ל:
(מב) מי שקבל כו' במקום חזקה אלימתא כו'. ר"ל אע"ג דמגו במקום חזקה אמרי' כמש"ל סי' ע"ח ס"ה ע"ש במקום חזקה אלימתא לא ובזה מתורץ קו' תוס' דפ"ק דב"ב ה' ב' ד"ה מי. ומיהו קשה כו':
(ליקוט) במקום חזקה. עתוס' דכתובות ט' ב' סד"ה לא. אע"ג כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |