פתחי תשובה/חושן משפט/עט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שלוה ממנו מנה ופרעו. ע' בתשובת רעק"א זצ"ל סי' קמ"ט שכ' דנראה באם העדים אומרים רק ראינו שנתן מעות בפרעון חוב ולא ראינו ההלואה בזה לא אמרי' כיון דאומרים דפרע ממילא מוכח דלוה והוה כאילו אומרים דלוה ופרע דכיון דלא נודע עדות דהלואה רק מכח מעשה הפרעון אם כן נאמר דמאמינים לו דלא פרע ומסלקין עדותן שוב ליכא עדים על ההלואה ודוקא כשעדים מעידים לוה ופרע בזה אמרי' דעל עדות הפרעון הוא נאמן לגבי עצמו ומסלקין עדותן שפרע ועדותן שלוה לא נסתלק דהא בלא עדות דפרעון יש עדים שלוה עכ"ד. וע"ש עוד שרצה ללמוד מדברי הנ"י דפ"ק דב"מ דדוקא היכא דמצי למיפטר נפשיה בפרעתי ומדלא טעון הכי ואמר לא לויתי כאומר ל"פ דמי אבל היכא דלא מצי פטר נפשיה לא אמרי' כאומר ל"פ ושוב דחה זה ע"ש:
(ב) והמלוה אומר לא נתפרעתי. עי' בת' ח"ס חח"מ סי' צ"ח שכ' דדוקא בכה"ג שהמלוה אומר לא פרעתני אם כן יאמר המלוה אני יודע שאתה חייב לי שהרי תבעתיך בכך ואני אדברך אני סומך שהוא יותר ממאה עדים אבל אם המלוה עצמו אומר הלויתיך ופרעתני והלוה אומר לא הלויתני מעולם והמלוה הי' תפוס משל לוה פשיטא דאין המלוה יכול להחזיק בו לומר אתה הודית לי שלא פרעתני ואני יודע בודאי שהלויתיך ואחזיק בשלך זה לא יאמר אדם מעולם שהרי נאמר לו איך מחזיק בשלו הלא כשם שהוא מודה שלא פרע לך מעולם כן אתה מודה שלא נשאר חייב לך וגדולה מזו בסי' ע"ה סעיף י"א. ויישב בזה דברי התוספות ב"מ ק"י ע"א בד"ה א"ל רבינא ע"ש ועמ"ש לעיל סימן ע"ה ס"א בנ"צ בד"ה ברר דבריך ודו"ק:
(ג) יותר מק' עדים. עבה"ט וע' בסמ"ע דלהכי דקדק לומר יותר מק' עדים דאלו עדים המכחישים זא"ז יכול להשביעו היסת והכא בהודאת עצמו אינו יכול להשביעו אחר הפרעון ע"ש וע' בתשובת ח"ס סי' צ"ח שכתב דנ"ל דגם בדאורייתא איכא נפקותא דבעדים המכחישים יכול להשביעו ע"י גלגול כאשר יזדמן לו משא"כ ע"י הודאת פיו אינו יכול לגלגל עליו עוד שבועה ומפרש בזה פרכת הש"ס בסוגיא דר"ח קמייתא מה לפיו שכן אינו בהכחשה ומיישב בזה קושיית הנ"י שם על הרמב"ם דס"ל דמהימן לו' נזכרתי ע"ש:
(ד) אותו היפת על טענה זו. עבה"ט וע' בתשובת אא"ז פמ"א ח"ב ר"ס פ"ו מ"ש בזה. וע' בתשובת גליא מסכת סימן ט' שהאריך בענין זה:
(ה) בפני ופלוני. עבה"ט ובגש"ע דהגר"ע זצ"ל עמ"ש לעיל סימן נ"ח ס"ב בגליון עכ"ל והבאתיו שם ס"ק ד':
(ו) הוחזק כפרן. בגש"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב תבעו מנה שהלויתיך ואמר לא לויתי משום אדם מעולם ולאו עדים שלוה אבל א"י אם מזה או מאחר מקרי הוחזק כפרן וחייב לשלם לו כנלע"ד מתוך דברי הירוש' פ"ד דשבועות הלכה ה' עכ"ל. ולכאורה ע"כ דה"ה אם אמרו העדים בבירור שלוה מאחר הוחזק כפרן וצ"ע:
(ז) אבל לא לממון אחר. עבה"ט עד ודין זה צ"ע כו' ולפ"ז לדידן כו' וע' בת' עבוה"ג ס"ס י"ט שכתב הש"ך בסימן ע"ט ס"ק ט"ו להשיג על הרשב"א בת' סי' תתק"ה נלע"ד שלא כוון הש"ך יפה ודברי הרשב"א שרירין וקיימין אליבא דכ"ע עכ"ל:
(ח) אבל אם אמר כו'. כתב הסמ"ע פי' שלא חזר ואמר נתתי לך אלא אמר להד"מ כו' ע"ש ובגליון הסמ"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב ואם אמר הודיתי בדרך אמנה שהאמנתי לו שילוה לי נאמן במגו דפרעתי. ט"ז סי' ס"ט סעיף ב':
(ט) בד"א כשלא קבל כו'. עש"ך סק"ל עד דהיאך יעלה על הדעת לטרוף מלקוחות במקום שהי' יכול לו' פרעתי כו'. וע' בתשובת ושב הכהן סי' יו"ד שתמה עליו בזה ומסיק שדין זה במחלוקת שנויה ע"ש:
(י) אבל שנים שבאו לדין. עי' בש"ך בענין פס"ד אי גבי ממשעבדי וע' מזה בתשובת חות יאיר סי' ע"ח ומסיים שם מתי יבא לידי פס"ד אחר שהכריע הש"ך דאין נאמן לטעון פרעתי נגד כס"ד ומה גם עתה שמנהג פשוט שכותבין פס"ד ושאין נאמן לטעון פרעתי נגד פס"ד וכ"ש אם נכתב נאמנות בפס"ד אפסוק בו שיטרוף מלקוחו' בו' רק זה צל"ע אם נכתב בפסק שזה ישבע ויפטר תוך זמן פרעון ואם לא ישבע תוד זמן זה יתחייב ליתן לו בלא איחור סך כך וכך אם זה לא נשבע אם טריף מלקוחות אפילו ערער זה תוך הדמן דמצי לקוחות לומר אחר שעיקר הפסק על השבועה סבורין היינו שישבע או הי' להם לחוש פן לא ישבע ולכאורה זה דמי לתשובת הרא"ש שהובא בטור וש"ע סי' ס"א אך יש לחלק דשם עכ"פ חייב שמעון לראובן לכן נ"ל סברא ראשונ' (דלא טריף) . ונ"ל עוד דאפילו יש תיקון דלא יועיל שום שט"ח אפילו בקנין אם לא שיהיו עדי קנין פלוני וכלוני מ"מ מהני פס"ד מגו דמהני להוציא מלוה מהני נמי לטרוף כי תקנת הקהל הוא מפני ערמות או מפני שתיקנו ג"כ שתחייב האשה לפרוע מכתובתה אפילו לא קבלה קנין מפני תקנת משא ומתן ולכן בשביל תקנת הנשים תיקנו עוד שתוכל האשה למחות דרך כלל אצל עדי קנין על קניני בעל' ואז לא תחייב לשלם ומפני כך הוצרכו ג"כ לתקן שלא יועיל שום קנין זולת שני ב"ב פ' ופ' לכן ודאי על פס"ד דלא שכיחא לא תקנו שתשלם מכתובתה ומצד הדין כתובת' קודמ' דאפי' הוא בשטר חוב בקנין הרי קנין כתובת' קודמ' משא"כ אם הפסק דין עליו לפני קנין כתובתה ולפני שנשאה וכן לפני הלקוחות מצד הדין פס"ד קודם לכתובתה דין שטר וג"כ טורף לקוחות כי חתימת הדיינים כעדי קנין פ' ופ' דמי כו' עכ"ד ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |