באר הגולה/חושן משפט/קכא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עוגנים) |
מ (←top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.) |
||
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ | ({{עוגן|א|א}}) משנה ב"מ דף צ"ח ע"ב | ||
{{ | ({{עוגן|ב|ב}}) כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים וכתב הנ"י שם בב"מ שכן דקדק הריטב"א מהמשנ' | ||
{{ | ({{עוגן|ג|ג}}) ל' רמב"ם בפ"א מהל' שלוחין ושותפין דין ח' | ||
{{ | ({{עוגן|ד|ד}}) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' והביא ראי' ממ"ש הרמב"ם שם בפ"ב דין ג' ואפי' היה קטן וה"ה נמי לעכו"ם ושוטה | ||
{{ | ({{עוגן|ה|ה}}) שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ב דין ג' מדברי הרי"ף שם בפרק הנזכר | ||
{{ | ({{עוגן|ו|ו}}) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' ופשוט היא | ||
{{ | ({{עוגן|ז|ז}}) שם סעיף ד' כמימרא דרב חסדא דקיימי ר' יוחנן ור' אלעזר כוותי' בב"ק דף ק"ד ע"א וכמ"ש התוס' שם וכן כ' הרא"ש שם | ||
{{ | ({{עוגן|ח|ח}}) מדעתו אבל אין מחייבים אותו למיתב ליה בע"כ הרי"ף והרא"ש שם | ||
{{ | ({{עוגן|ט|ט}}) אוקימתא דמתני' דקתני ולא יתן לשלוחו שם | ||
{{ | ({{עוגן|י|י}}) שם סעיף ה' כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם ריש כ"ב וכפרש"י שם ושכן פסק הרי"ף ובשאלתות ורב אחאי וכ"כ הרמב"ם שם פ"א ד"ח | ||
{{ | ({{עוגן|כ|כ}}) ל' הרמב"ם שם | ||
{{ | ({{עוגן|ל|ל}}) ופי' הכ"מ שם משום שאומר מנה לי בידך והלה אומר פרעתיך שנתתיו לשלוחך לפיכך נשבע היפת | ||
{{ | ({{עוגן|מ|מ}}) כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם וכמ"ש בסעיף דלעיל גם כן בשמו | ||
{{ | ({{עוגן|נ|נ}}) דכיון שאינו יודע שהוא כתב ידו ה"ל כאומר לו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם פרעתיך | ||
{{ | ({{עוגן|ס|ס}}) כתב הכ"מ שם שצ"ל הטעם לפי שאפשר שכ' ולאו אדעתי' ורמו רבנן שבוע' עליה כי היכי דלידוק כל מה שכתב בהכותב גבי פוגמת כתובתה {{ממ|דף פ"ז ע"ב}} דפרע דייק ומפרע לא דייק ורמי רבנן שבוע' וכו' | ||
{{ | ({{עוגן|ע|ע}}) טור ס"ח כן כתב בה"ת בשער כ' בשם הראב"ד | ||
{{ | ({{עוגן|פ|פ}}) וביאר שם בבה"ת שזה דומה למה שאמרו ואי אמר אישתבע לי משתבע ליה | ||
{{ | ({{עוגן|צ|צ}}) נתבאר בהגה דלעיל שהגיה כבר הסמ"ע חסרון הניכר מתוך דברי הטור ובה"ת: | ||
{{ | ({{עוגן|ק|ק}}) שם סעיף ה' ממסקנת הגמרא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' קידושין דף מ"ג ע"ב | ||
{{ | ({{עוגן|ר|ר}}) דה"ל כאומר הלוה ודאי פרעתיך כיון שנתתיו ליד שלוחך כהגיע לידך דמי והמלוה אומר איני יודע אם פרעתני דאין לו עליו אלא חרם סתם | ||
{{ | ({{עוגן|ש|ש}}) שם סעיף י' ממסקנת הגמ' דקדושין דלעיל | ||
{{ | ({{עוגן|ת|ת}}) הטעם מבואר במ"ש בסוף סעיף דלעיל | ||
{{ | ({{עוגן|א2|א}}) שם סימן א' | ||
{{ | ({{עוגן|ב2|ב}}) כדין כל תובע את חבירו | ||
{{ | ({{עוגן|ג2|ג}}) מרדכי פרק הגוזל קמא מפרק הזהב מימרא דרבה שם דף נ"ח ע"ב מס"א | ||
{{ | ({{עוגן|ד2|ד}}) שם בשם י"א ולזה הסכים הטור כיון שהשליח מסייע למלוה אע"פ שהוא נוגע בעדות ה"ל טענת ודאי ונשבע היסת דמיא קצת לטענו עד אחד אמר לי שנטלת ממוני | ||
{{ | ({{עוגן|ה2|ה}}) שם סי"ב וזה הדין הנזכר בגמרא מימרא דרבא אמר רב נחמן וכו' וכן בדיני ממונות שם בקידושין ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ו2|ו}}) מסקנת הגמרא שם ע"ב | ||
{{ | ({{עוגן|ז2|ז}}) ל' הר"ן דשבועות המלו' היא שבועת המשנ' בנק"ח כשבועת הפועלים דהא מלוה נשבע ונוטל כמותן אבל שבועת השליח אינה אלא היסת כו' דליכ' שבועה המשנ' אלא בנשבעין ונוטלין וכן דעת הרי"ף וכן עיקר וכן היא גירסת הכ"מ ברמב"ם שם פ"ג דף ז' וכן כתב בטור | ||
{{ | ({{עוגן|ח2|ח}}) כ"כ הר"ן שם: | ||
{{ | ({{עוגן|ט2|ט}}) טור ממ"ש הה"ת בשער כ"ע בעובדא בירושלמי דאפקיד' גרבוי גבי חבריה כו' וחייבו שבועה של תורה ע"י הכתף וכו' | ||
{{ | ({{עוגן|י2|י}}) שם ושם | ||
{{ | ({{עוגן|כ2|כ}}) הרב רמ"א הגיה כן ע"פ מה שתמה הרב המחבר בב"י על הטור ועל בה"ת שכ"כ וככר כתב הרב סמ"ע שיש לומ' דא"צ להגיה וחזר המחב' ממ"ש בפנים בב"י ושכן נמצא בכמה מקומות שתמה בב"י על מ"ש הרמב"ם או הטור ואפ"ה בש"ע לא סמך על תמיהתו וכתב להלכ' כדבריהם וא"צ להגיה כאן אלא תיבה אחת וכצ"ל שליחותן נאמן לשוינהו כו' וכך פסק הב"ח מטעם דכל מקום שעד אחד נאמן לחייבו שבועה ב' עדים נאמנים לחייבו ממין וכתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ג דאם טוען השליח שנתן המעות להמלו' ע"י אשתו והמלוה אומר שלא קבלם ישבע שמעון שמסרם לאשתו ואין בזה משום שומר שמסר לשומר דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד ואשת השליח תשבע שנתנה למלו' ופטורה והמלוה ישבע שלא קיבל וצריך הלוה לשלם לו סמ"ע | ||
{{ | ({{עוגן|ל2|ל}}) ל' הרמב"ם שם בפ"פ דין ז' והביאו הטור בשמו וכ"כ בה"ת בשער נ' בשם הראב"ד | ||
{{ | ({{עוגן|מ2|מ}}) מבואר במ"ש לעיל סעיף ד' | ||
{{ | ({{עוגן|נ2|נ}}) טור סימן ד' בשם ת' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ט | ||
{{ | ({{עוגן|ס2|ס}}) רמב"ם שם בספ"א והביאו הטור | ||
{{ | ({{עוגן|ע2|ע}}) וכמ"ש הרב ב"י ובכ"מ לדחות דעת הטור שהרי ראובן אומר ודאי לא פרעתני שמאחר שלא מניתי שליח להביא אלא כ' ומה שנתת לו יותר לא בשליחותי נתת לו ושמעון אומר שמא עשהו שליח להביא כל החוב וה"ל כאומר שמא פרעתיך | ||
{{ | ({{עוגן|פ2|פ}}) וכ' הב"ח "דאם היה ידוע בעדים שעשאו שליח או א"ל פה אל פה או בכתב בזה צדקו דברי רבי' הטור והכל מודים דנשבע הלוה היסת ויפטר כיון שירד ברשות לתת לשלוחו ואיהו הוא דאפסיד אנפשי' וכ' הב"י בפי' דברי הרמב"ם דלעיל שאם שלח ראובן את לוי לשמעון שילוה לו סך מעות והוא שלחם לו ע"י לוי ושמעון אומר שנו"ן היו וראובן אומר לא היו אלא כ' הרי ראובן נשבע ש"ד שלא היו אלא כ' כדין כל מודה במקצת וכו' ולוי נשבע היסת ונפטר: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | |||
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]] |
גרסה אחרונה מ־16:11, 13 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משנה ב"מ דף צ"ח ע"ב
(ב) כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים וכתב הנ"י שם בב"מ שכן דקדק הריטב"א מהמשנ'
(ג) ל' רמב"ם בפ"א מהל' שלוחין ושותפין דין ח'
(ד) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' והביא ראי' ממ"ש הרמב"ם שם בפ"ב דין ג' ואפי' היה קטן וה"ה נמי לעכו"ם ושוטה
(ה) שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ב דין ג' מדברי הרי"ף שם בפרק הנזכר
(ו) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' ופשוט היא
(ז) שם סעיף ד' כמימרא דרב חסדא דקיימי ר' יוחנן ור' אלעזר כוותי' בב"ק דף ק"ד ע"א וכמ"ש התוס' שם וכן כ' הרא"ש שם
(ח) מדעתו אבל אין מחייבים אותו למיתב ליה בע"כ הרי"ף והרא"ש שם
(ט) אוקימתא דמתני' דקתני ולא יתן לשלוחו שם
(י) שם סעיף ה' כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם ריש כ"ב וכפרש"י שם ושכן פסק הרי"ף ובשאלתות ורב אחאי וכ"כ הרמב"ם שם פ"א ד"ח
(כ) ל' הרמב"ם שם
(ל) ופי' הכ"מ שם משום שאומר מנה לי בידך והלה אומר פרעתיך שנתתיו לשלוחך לפיכך נשבע היפת
(מ) כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם וכמ"ש בסעיף דלעיל גם כן בשמו
(נ) דכיון שאינו יודע שהוא כתב ידו ה"ל כאומר לו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם פרעתיך
(ס) כתב הכ"מ שם שצ"ל הטעם לפי שאפשר שכ' ולאו אדעתי' ורמו רבנן שבוע' עליה כי היכי דלידוק כל מה שכתב בהכותב גבי פוגמת כתובתה (דף פ"ז ע"ב) דפרע דייק ומפרע לא דייק ורמי רבנן שבוע' וכו'
(ע) טור ס"ח כן כתב בה"ת בשער כ' בשם הראב"ד
(פ) וביאר שם בבה"ת שזה דומה למה שאמרו ואי אמר אישתבע לי משתבע ליה
(צ) נתבאר בהגה דלעיל שהגיה כבר הסמ"ע חסרון הניכר מתוך דברי הטור ובה"ת:
(ק) שם סעיף ה' ממסקנת הגמרא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' קידושין דף מ"ג ע"ב
(ר) דה"ל כאומר הלוה ודאי פרעתיך כיון שנתתיו ליד שלוחך כהגיע לידך דמי והמלוה אומר איני יודע אם פרעתני דאין לו עליו אלא חרם סתם
(ש) שם סעיף י' ממסקנת הגמ' דקדושין דלעיל
(ת) הטעם מבואר במ"ש בסוף סעיף דלעיל
(א) שם סימן א'
(ב) כדין כל תובע את חבירו
(ג) מרדכי פרק הגוזל קמא מפרק הזהב מימרא דרבה שם דף נ"ח ע"ב מס"א
(ד) שם בשם י"א ולזה הסכים הטור כיון שהשליח מסייע למלוה אע"פ שהוא נוגע בעדות ה"ל טענת ודאי ונשבע היסת דמיא קצת לטענו עד אחד אמר לי שנטלת ממוני
(ה) שם סי"ב וזה הדין הנזכר בגמרא מימרא דרבא אמר רב נחמן וכו' וכן בדיני ממונות שם בקידושין ע"א
(ו) מסקנת הגמרא שם ע"ב
(ז) ל' הר"ן דשבועות המלו' היא שבועת המשנ' בנק"ח כשבועת הפועלים דהא מלוה נשבע ונוטל כמותן אבל שבועת השליח אינה אלא היסת כו' דליכ' שבועה המשנ' אלא בנשבעין ונוטלין וכן דעת הרי"ף וכן עיקר וכן היא גירסת הכ"מ ברמב"ם שם פ"ג דף ז' וכן כתב בטור
(ח) כ"כ הר"ן שם:
(ט) טור ממ"ש הה"ת בשער כ"ע בעובדא בירושלמי דאפקיד' גרבוי גבי חבריה כו' וחייבו שבועה של תורה ע"י הכתף וכו'
(י) שם ושם
(כ) הרב רמ"א הגיה כן ע"פ מה שתמה הרב המחבר בב"י על הטור ועל בה"ת שכ"כ וככר כתב הרב סמ"ע שיש לומ' דא"צ להגיה וחזר המחב' ממ"ש בפנים בב"י ושכן נמצא בכמה מקומות שתמה בב"י על מ"ש הרמב"ם או הטור ואפ"ה בש"ע לא סמך על תמיהתו וכתב להלכ' כדבריהם וא"צ להגיה כאן אלא תיבה אחת וכצ"ל שליחותן נאמן לשוינהו כו' וכך פסק הב"ח מטעם דכל מקום שעד אחד נאמן לחייבו שבועה ב' עדים נאמנים לחייבו ממין וכתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ג דאם טוען השליח שנתן המעות להמלו' ע"י אשתו והמלוה אומר שלא קבלם ישבע שמעון שמסרם לאשתו ואין בזה משום שומר שמסר לשומר דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד ואשת השליח תשבע שנתנה למלו' ופטורה והמלוה ישבע שלא קיבל וצריך הלוה לשלם לו סמ"ע
(ל) ל' הרמב"ם שם בפ"פ דין ז' והביאו הטור בשמו וכ"כ בה"ת בשער נ' בשם הראב"ד
(מ) מבואר במ"ש לעיל סעיף ד'
(נ) טור סימן ד' בשם ת' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ט
(ס) רמב"ם שם בספ"א והביאו הטור
(ע) וכמ"ש הרב ב"י ובכ"מ לדחות דעת הטור שהרי ראובן אומר ודאי לא פרעתני שמאחר שלא מניתי שליח להביא אלא כ' ומה שנתת לו יותר לא בשליחותי נתת לו ושמעון אומר שמא עשהו שליח להביא כל החוב וה"ל כאומר שמא פרעתיך
(פ) וכ' הב"ח "דאם היה ידוע בעדים שעשאו שליח או א"ל פה אל פה או בכתב בזה צדקו דברי רבי' הטור והכל מודים דנשבע הלוה היסת ויפטר כיון שירד ברשות לתת לשלוחו ואיהו הוא דאפסיד אנפשי' וכ' הב"י בפי' דברי הרמב"ם דלעיל שאם שלח ראובן את לוי לשמעון שילוה לו סך מעות והוא שלחם לו ע"י לוי ושמעון אומר שנו"ן היו וראובן אומר לא היו אלא כ' הרי ראובן נשבע ש"ד שלא היו אלא כ' כדין כל מודה במקצת וכו' ולוי נשבע היסת ונפטר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |