באר הגולה/חושן משפט/קכא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון עוגנים)
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
({{עוגן|א|א}}) משנה ב"מ דף צ"ח ע"ב
 
{{עוגןמ|א}} משנה ב"מ דף צ"ח ע"ב


{{עוגןמ|ב}} כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים וכתב הנ"י שם בב"מ שכן דקדק הריטב"א מהמשנ'
({{עוגן|ב|ב}}) כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים וכתב הנ"י שם בב"מ שכן דקדק הריטב"א מהמשנ'


{{עוגןמ|ג}} ל' רמב"ם בפ"א מהל' שלוחין ושותפין דין ח'
({{עוגן|ג|ג}}) ל' רמב"ם בפ"א מהל' שלוחין ושותפין דין ח'


{{עוגןמ|ד}} ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' והביא ראי' ממ"ש הרמב"ם שם בפ"ב דין ג' ואפי' היה קטן וה"ה נמי לעכו"ם ושוטה
({{עוגן|ד|ד}}) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' והביא ראי' ממ"ש הרמב"ם שם בפ"ב דין ג' ואפי' היה קטן וה"ה נמי לעכו"ם ושוטה


{{עוגןמ|ה}} שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ב דין ג' מדברי הרי"ף שם בפרק הנזכר
({{עוגן|ה|ה}}) שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ב דין ג' מדברי הרי"ף שם בפרק הנזכר


{{עוגןמ|ו}} ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' ופשוט היא
({{עוגן|ו|ו}}) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' ופשוט היא


{{עוגןמ|ז}} שם סעיף ד' כמימרא דרב חסדא דקיימי ר' יוחנן ור' אלעזר כוותי' בב"ק דף ק"ד ע"א וכמ"ש התוס' שם וכן כ' הרא"ש שם
({{עוגן|ז|ז}}) שם סעיף ד' כמימרא דרב חסדא דקיימי ר' יוחנן ור' אלעזר כוותי' בב"ק דף ק"ד ע"א וכמ"ש התוס' שם וכן כ' הרא"ש שם


{{עוגןמ|ח}} מדעתו אבל אין מחייבים אותו למיתב ליה בע"כ הרי"ף והרא"ש שם
({{עוגן|ח|ח}}) מדעתו אבל אין מחייבים אותו למיתב ליה בע"כ הרי"ף והרא"ש שם


{{עוגןמ|ט}} אוקימתא דמתני' דקתני ולא יתן לשלוחו שם
({{עוגן|ט|ט}}) אוקימתא דמתני' דקתני ולא יתן לשלוחו שם


{{עוגןמ|י}} שם סעיף ה' כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם ריש כ"ב וכפרש"י שם ושכן פסק הרי"ף ובשאלתות ורב אחאי וכ"כ הרמב"ם שם פ"א ד"ח
({{עוגן|י|י}}) שם סעיף ה' כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם ריש כ"ב וכפרש"י שם ושכן פסק הרי"ף ובשאלתות ורב אחאי וכ"כ הרמב"ם שם פ"א ד"ח


{{עוגןמ|יא}} ל' הרמב"ם שם
({{עוגן|כ|כ}}) ל' הרמב"ם שם


{{עוגןמ|יב}} ופי' הכ"מ שם משום שאומר מנה לי בידך והלה אומר פרעתיך שנתתיו לשלוחך לפיכך נשבע היפת
({{עוגן|ל|ל}}) ופי' הכ"מ שם משום שאומר מנה לי בידך והלה אומר פרעתיך שנתתיו לשלוחך לפיכך נשבע היפת


{{עוגןמ|יג}} כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם וכמ"ש בסעיף דלעיל גם כן בשמו
({{עוגן|מ|מ}}) כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם וכמ"ש בסעיף דלעיל גם כן בשמו


{{עוגןמ|יד}} דכיון שאינו יודע שהוא כתב ידו ה"ל כאומר לו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם פרעתיך
({{עוגן|נ|נ}}) דכיון שאינו יודע שהוא כתב ידו ה"ל כאומר לו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם פרעתיך


{{עוגןמ|טו}} כתב הכ"מ שם שצ"ל הטעם לפי שאפשר שכ' ולאו אדעתי' ורמו רבנן שבוע' עליה כי היכי דלידוק כל מה שכתב בהכותב גבי פוגמת כתובתה {{ממ|דף פ"ז ע"ב}} דפרע דייק ומפרע לא דייק ורמי רבנן שבוע' וכו'
({{עוגן|ס|ס}}) כתב הכ"מ שם שצ"ל הטעם לפי שאפשר שכ' ולאו אדעתי' ורמו רבנן שבוע' עליה כי היכי דלידוק כל מה שכתב בהכותב גבי פוגמת כתובתה {{ממ|דף פ"ז ע"ב}} דפרע דייק ומפרע לא דייק ורמי רבנן שבוע' וכו'


{{עוגןמ|טז}} טור ס"ח כן כתב בה"ת בשער כ' בשם הראב"ד
({{עוגן|ע|ע}}) טור ס"ח כן כתב בה"ת בשער כ' בשם הראב"ד


{{עוגןמ|יז}} וביאר שם בבה"ת שזה דומה למה שאמרו ואי אמר אישתבע לי משתבע ליה
({{עוגן|פ|פ}}) וביאר שם בבה"ת שזה דומה למה שאמרו ואי אמר אישתבע לי משתבע ליה


{{עוגןמ|יח}} נתבאר בהגה דלעיל שהגיה כבר הסמ"ע חסרון הניכר מתוך דברי הטור ובה"ת:
({{עוגן|צ|צ}}) נתבאר בהגה דלעיל שהגיה כבר הסמ"ע חסרון הניכר מתוך דברי הטור ובה"ת:


{{עוגןמ|יט}} שם סעיף ה' ממסקנת הגמרא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' קידושין דף מ"ג ע"ב
({{עוגן|ק|ק}}) שם סעיף ה' ממסקנת הגמרא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' קידושין דף מ"ג ע"ב


{{עוגןמ|כ}} דה"ל כאומר הלוה ודאי פרעתיך כיון שנתתיו ליד שלוחך כהגיע לידך דמי והמלוה אומר איני יודע אם פרעתני דאין לו עליו אלא חרם סתם
({{עוגן|ר|ר}}) דה"ל כאומר הלוה ודאי פרעתיך כיון שנתתיו ליד שלוחך כהגיע לידך דמי והמלוה אומר איני יודע אם פרעתני דאין לו עליו אלא חרם סתם


{{עוגןמ|כא}} שם סעיף י' ממסקנת הגמ' דקדושין דלעיל
({{עוגן|ש|ש}}) שם סעיף י' ממסקנת הגמ' דקדושין דלעיל


{{עוגןמ|כב}} הטעם מבואר במ"ש בסוף סעיף דלעיל
({{עוגן|ת|ת}}) הטעם מבואר במ"ש בסוף סעיף דלעיל


{{עוגןמ|כג}} שם סימן א'
({{עוגן|א2|א}}) שם סימן א'


{{עוגןמ|כד}} כדין כל תובע את חבירו
({{עוגן|ב2|ב}}) כדין כל תובע את חבירו


{{עוגןמ|כה}} מרדכי פרק הגוזל קמא מפרק הזהב מימרא דרבה שם דף נ"ח ע"ב מס"א
({{עוגן|ג2|ג}}) מרדכי פרק הגוזל קמא מפרק הזהב מימרא דרבה שם דף נ"ח ע"ב מס"א


{{עוגןמ|כו}} שם בשם י"א ולזה הסכים הטור כיון שהשליח מסייע למלוה אע"פ שהוא נוגע בעדות ה"ל טענת ודאי ונשבע היסת דמיא קצת לטענו עד אחד אמר לי שנטלת ממוני
({{עוגן|ד2|ד}}) שם בשם י"א ולזה הסכים הטור כיון שהשליח מסייע למלוה אע"פ שהוא נוגע בעדות ה"ל טענת ודאי ונשבע היסת דמיא קצת לטענו עד אחד אמר לי שנטלת ממוני


{{עוגןמ|כז}} שם סי"ב וזה הדין הנזכר בגמרא מימרא דרבא אמר רב נחמן וכו' וכן בדיני ממונות שם בקידושין ע"א
({{עוגן|ה2|ה}}) שם סי"ב וזה הדין הנזכר בגמרא מימרא דרבא אמר רב נחמן וכו' וכן בדיני ממונות שם בקידושין ע"א


{{עוגןמ|כח}} מסקנת הגמרא שם ע"ב
({{עוגן|ו2|ו}}) מסקנת הגמרא שם ע"ב


{{עוגןמ|כט}} ל' הר"ן דשבועות המלו' היא שבועת המשנ' בנק"ח כשבועת הפועלים דהא מלוה נשבע ונוטל כמותן אבל שבועת השליח אינה אלא היסת כו' דליכ' שבועה המשנ' אלא בנשבעין ונוטלין וכן דעת הרי"ף וכן עיקר וכן היא גירסת הכ"מ ברמב"ם שם פ"ג דף ז' וכן כתב בטור
({{עוגן|ז2|ז}}) ל' הר"ן דשבועות המלו' היא שבועת המשנ' בנק"ח כשבועת הפועלים דהא מלוה נשבע ונוטל כמותן אבל שבועת השליח אינה אלא היסת כו' דליכ' שבועה המשנ' אלא בנשבעין ונוטלין וכן דעת הרי"ף וכן עיקר וכן היא גירסת הכ"מ ברמב"ם שם פ"ג דף ז' וכן כתב בטור


{{עוגןמ|ל}} כ"כ הר"ן שם:
({{עוגן|ח2|ח}}) כ"כ הר"ן שם:


{{עוגןמ|לא}} טור ממ"ש הה"ת בשער כ"ע בעובדא בירושלמי דאפקיד' גרבוי גבי חבריה כו' וחייבו שבועה של תורה ע"י הכתף וכו'
({{עוגן|ט2|ט}}) טור ממ"ש הה"ת בשער כ"ע בעובדא בירושלמי דאפקיד' גרבוי גבי חבריה כו' וחייבו שבועה של תורה ע"י הכתף וכו'


{{עוגןמ|לב}} שם ושם
({{עוגן|י2|י}}) שם ושם


{{עוגןמ|לג}} הרב רמ"א הגיה כן ע"פ מה שתמה הרב המחבר בב"י על הטור ועל בה"ת שכ"כ וככר כתב הרב סמ"ע שיש לומ' דא"צ להגיה וחזר המחב' ממ"ש בפנים בב"י ושכן נמצא בכמה מקומות שתמה בב"י על מ"ש הרמב"ם או הטור ואפ"ה בש"ע לא סמך על תמיהתו וכתב להלכ' כדבריהם וא"צ להגיה כאן אלא תיבה אחת וכצ"ל שליחותן נאמן לשוינהו כו' וכך פסק הב"ח מטעם דכל מקום שעד אחד נאמן לחייבו שבועה ב' עדים נאמנים לחייבו ממין וכתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ג דאם טוען השליח שנתן המעות להמלו' ע"י אשתו והמלוה אומר שלא קבלם ישבע שמעון שמסרם לאשתו ואין בזה משום שומר שמסר לשומר דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד ואשת השליח תשבע שנתנה למלו' ופטורה והמלוה ישבע שלא קיבל וצריך הלוה לשלם לו סמ"ע
({{עוגן|כ2|כ}}) הרב רמ"א הגיה כן ע"פ מה שתמה הרב המחבר בב"י על הטור ועל בה"ת שכ"כ וככר כתב הרב סמ"ע שיש לומ' דא"צ להגיה וחזר המחב' ממ"ש בפנים בב"י ושכן נמצא בכמה מקומות שתמה בב"י על מ"ש הרמב"ם או הטור ואפ"ה בש"ע לא סמך על תמיהתו וכתב להלכ' כדבריהם וא"צ להגיה כאן אלא תיבה אחת וכצ"ל שליחותן נאמן לשוינהו כו' וכך פסק הב"ח מטעם דכל מקום שעד אחד נאמן לחייבו שבועה ב' עדים נאמנים לחייבו ממין וכתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ג דאם טוען השליח שנתן המעות להמלו' ע"י אשתו והמלוה אומר שלא קבלם ישבע שמעון שמסרם לאשתו ואין בזה משום שומר שמסר לשומר דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד ואשת השליח תשבע שנתנה למלו' ופטורה והמלוה ישבע שלא קיבל וצריך הלוה לשלם לו סמ"ע


{{עוגןמ|לד}} ל' הרמב"ם שם בפ"פ דין ז' והביאו הטור בשמו וכ"כ בה"ת בשער נ' בשם הראב"ד
({{עוגן|ל2|ל}}) ל' הרמב"ם שם בפ"פ דין ז' והביאו הטור בשמו וכ"כ בה"ת בשער נ' בשם הראב"ד


{{עוגןמ|לה}} מבואר במ"ש לעיל סעיף ד'
({{עוגן|מ2|מ}}) מבואר במ"ש לעיל סעיף ד'


{{עוגןמ|לו}} טור סימן ד' בשם ת' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ט
({{עוגן|נ2|נ}}) טור סימן ד' בשם ת' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ט


{{עוגןמ|לז}} רמב"ם שם בספ"א והביאו הטור
({{עוגן|ס2|ס}}) רמב"ם שם בספ"א והביאו הטור


{{עוגןמ|לח}} וכמ"ש הרב ב"י ובכ"מ לדחות דעת הטור שהרי ראובן אומר ודאי לא פרעתני שמאחר שלא מניתי שליח להביא אלא כ' ומה שנתת לו יותר לא בשליחותי נתת לו ושמעון אומר שמא עשהו שליח להביא כל החוב וה"ל כאומר שמא פרעתיך
({{עוגן|ע2|ע}}) וכמ"ש הרב ב"י ובכ"מ לדחות דעת הטור שהרי ראובן אומר ודאי לא פרעתני שמאחר שלא מניתי שליח להביא אלא כ' ומה שנתת לו יותר לא בשליחותי נתת לו ושמעון אומר שמא עשהו שליח להביא כל החוב וה"ל כאומר שמא פרעתיך


{{עוגןמ|לט}} וכ' הב"ח "דאם היה ידוע בעדים שעשאו שליח או א"ל פה אל פה או בכתב בזה צדקו דברי רבי' הטור והכל מודים דנשבע הלוה היסת ויפטר כיון שירד ברשות לתת לשלוחו ואיהו הוא דאפסיד אנפשי' וכ' הב"י בפי' דברי הרמב"ם דלעיל שאם שלח ראובן את לוי לשמעון שילוה לו סך מעות והוא שלחם לו ע"י לוי ושמעון אומר שנו"ן היו וראובן אומר לא היו אלא כ' הרי ראובן נשבע ש"ד שלא היו אלא כ' כדין כל מודה במקצת וכו' ולוי נשבע היסת ונפטר:
({{עוגן|פ2|פ}}) וכ' הב"ח "דאם היה ידוע בעדים שעשאו שליח או א"ל פה אל פה או בכתב בזה צדקו דברי רבי' הטור והכל מודים דנשבע הלוה היסת ויפטר כיון שירד ברשות לתת לשלוחו ואיהו הוא דאפסיד אנפשי' וכ' הב"י בפי' דברי הרמב"ם דלעיל שאם שלח ראובן את לוי לשמעון שילוה לו סך מעות והוא שלחם לו ע"י לוי ושמעון אומר שנו"ן היו וראובן אומר לא היו אלא כ' הרי ראובן נשבע ש"ד שלא היו אלא כ' כדין כל מודה במקצת וכו' ולוי נשבע היסת ונפטר:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:באר הגולה: חושן משפט]]

גרסה אחרונה מ־16:11, 13 ביולי 2020

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) משנה ב"מ דף צ"ח ע"ב

(ב) כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים וכתב הנ"י שם בב"מ שכן דקדק הריטב"א מהמשנ'

(ג) ל' רמב"ם בפ"א מהל' שלוחין ושותפין דין ח'

(ד) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' והביא ראי' ממ"ש הרמב"ם שם בפ"ב דין ג' ואפי' היה קטן וה"ה נמי לעכו"ם ושוטה

(ה) שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ב דין ג' מדברי הרי"ף שם בפרק הנזכר

(ו) ל' הטור כ"כ בה"ת בשער נ' ופשוט היא

(ז) שם סעיף ד' כמימרא דרב חסדא דקיימי ר' יוחנן ור' אלעזר כוותי' בב"ק דף ק"ד ע"א וכמ"ש התוס' שם וכן כ' הרא"ש שם

(ח) מדעתו אבל אין מחייבים אותו למיתב ליה בע"כ הרי"ף והרא"ש שם

(ט) אוקימתא דמתני' דקתני ולא יתן לשלוחו שם

(י) שם סעיף ה' כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם ריש כ"ב וכפרש"י שם ושכן פסק הרי"ף ובשאלתות ורב אחאי וכ"כ הרמב"ם שם פ"א ד"ח

(כ) ל' הרמב"ם שם

(ל) ופי' הכ"מ שם משום שאומר מנה לי בידך והלה אומר פרעתיך שנתתיו לשלוחך לפיכך נשבע היפת

(מ) כמימרא דרב יהודה אמר שמואל שם וכמ"ש בסעיף דלעיל גם כן בשמו

(נ) דכיון שאינו יודע שהוא כתב ידו ה"ל כאומר לו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם פרעתיך

(ס) כתב הכ"מ שם שצ"ל הטעם לפי שאפשר שכ' ולאו אדעתי' ורמו רבנן שבוע' עליה כי היכי דלידוק כל מה שכתב בהכותב גבי פוגמת כתובתה (דף פ"ז ע"ב) דפרע דייק ומפרע לא דייק ורמי רבנן שבוע' וכו'

(ע) טור ס"ח כן כתב בה"ת בשער כ' בשם הראב"ד

(פ) וביאר שם בבה"ת שזה דומה למה שאמרו ואי אמר אישתבע לי משתבע ליה

(צ) נתבאר בהגה דלעיל שהגיה כבר הסמ"ע חסרון הניכר מתוך דברי הטור ובה"ת:

(ק) שם סעיף ה' ממסקנת הגמרא והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו' קידושין דף מ"ג ע"ב

(ר) דה"ל כאומר הלוה ודאי פרעתיך כיון שנתתיו ליד שלוחך כהגיע לידך דמי והמלוה אומר איני יודע אם פרעתני דאין לו עליו אלא חרם סתם

(ש) שם סעיף י' ממסקנת הגמ' דקדושין דלעיל

(ת) הטעם מבואר במ"ש בסוף סעיף דלעיל

(א) שם סימן א'

(ב) כדין כל תובע את חבירו

(ג) מרדכי פרק הגוזל קמא מפרק הזהב מימרא דרבה שם דף נ"ח ע"ב מס"א

(ד) שם בשם י"א ולזה הסכים הטור כיון שהשליח מסייע למלוה אע"פ שהוא נוגע בעדות ה"ל טענת ודאי ונשבע היסת דמיא קצת לטענו עד אחד אמר לי שנטלת ממוני

(ה) שם סי"ב וזה הדין הנזכר בגמרא מימרא דרבא אמר רב נחמן וכו' וכן בדיני ממונות שם בקידושין ע"א

(ו) מסקנת הגמרא שם ע"ב

(ז) ל' הר"ן דשבועות המלו' היא שבועת המשנ' בנק"ח כשבועת הפועלים דהא מלוה נשבע ונוטל כמותן אבל שבועת השליח אינה אלא היסת כו' דליכ' שבועה המשנ' אלא בנשבעין ונוטלין וכן דעת הרי"ף וכן עיקר וכן היא גירסת הכ"מ ברמב"ם שם פ"ג דף ז' וכן כתב בטור

(ח) כ"כ הר"ן שם:

(ט) טור ממ"ש הה"ת בשער כ"ע בעובדא בירושלמי דאפקיד' גרבוי גבי חבריה כו' וחייבו שבועה של תורה ע"י הכתף וכו'

(י) שם ושם

(כ) הרב רמ"א הגיה כן ע"פ מה שתמה הרב המחבר בב"י על הטור ועל בה"ת שכ"כ וככר כתב הרב סמ"ע שיש לומ' דא"צ להגיה וחזר המחב' ממ"ש בפנים בב"י ושכן נמצא בכמה מקומות שתמה בב"י על מ"ש הרמב"ם או הטור ואפ"ה בש"ע לא סמך על תמיהתו וכתב להלכ' כדבריהם וא"צ להגיה כאן אלא תיבה אחת וכצ"ל שליחותן נאמן לשוינהו כו' וכך פסק הב"ח מטעם דכל מקום שעד אחד נאמן לחייבו שבועה ב' עדים נאמנים לחייבו ממין וכתב בתשובת מהרי"ל סימן קע"ג דאם טוען השליח שנתן המעות להמלו' ע"י אשתו והמלוה אומר שלא קבלם ישבע שמעון שמסרם לאשתו ואין בזה משום שומר שמסר לשומר דכל המפקיד על דעת אשתו ובניו מפקיד ואשת השליח תשבע שנתנה למלו' ופטורה והמלוה ישבע שלא קיבל וצריך הלוה לשלם לו סמ"ע

(ל) ל' הרמב"ם שם בפ"פ דין ז' והביאו הטור בשמו וכ"כ בה"ת בשער נ' בשם הראב"ד

(מ) מבואר במ"ש לעיל סעיף ד'

(נ) טור סימן ד' בשם ת' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ט

(ס) רמב"ם שם בספ"א והביאו הטור

(ע) וכמ"ש הרב ב"י ובכ"מ לדחות דעת הטור שהרי ראובן אומר ודאי לא פרעתני שמאחר שלא מניתי שליח להביא אלא כ' ומה שנתת לו יותר לא בשליחותי נתת לו ושמעון אומר שמא עשהו שליח להביא כל החוב וה"ל כאומר שמא פרעתיך

(פ) וכ' הב"ח "דאם היה ידוע בעדים שעשאו שליח או א"ל פה אל פה או בכתב בזה צדקו דברי רבי' הטור והכל מודים דנשבע הלוה היסת ויפטר כיון שירד ברשות לתת לשלוחו ואיהו הוא דאפסיד אנפשי' וכ' הב"י בפי' דברי הרמב"ם דלעיל שאם שלח ראובן את לוי לשמעון שילוה לו סך מעות והוא שלחם לו ע"י לוי ושמעון אומר שנו"ן היו וראובן אומר לא היו אלא כ' הרי ראובן נשבע ש"ד שלא היו אלא כ' כדין כל מודה במקצת וכו' ולוי נשבע היסת ונפטר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון