באר הגולה/חושן משפט/קכב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הטור כן כתב הרי"ף פרק הגוזל עצים
(ב) וסיים שם ☜אבל אם הב"ד רואים שזה הרוצה להיות מורשה אינו מכוין לטובת המלוה או המפקיד אין בדבריו כלום ואין לדיין בזה חלא מה שעיניו רואות ע"ש שהאריך בזה
(ג) עובדא דר' אבא דהוה מסיק זוזי בר' יוסף בר חמא וכו' שם דף ק"ד ע"א וכפרש"י שם
(ד) כפי נוסחתו שם וכתב הב"ח שהיא מכוונת עם מאי דמשמע בפסקיו בפרק הגוזל קמא
(ה) טור בשם בעה"ע משום שהלוה יאמר למלוה סמכתי עליך שהיי' עומד בשליחותיך כשם שחזקה השליח עושה שליחותו כך חזקה שבעל הבית עומד בשליחותו וכו' ואין לי להפסיד בשביל חזרתך וכ"כ בה"ת בשער ב' בשמו ולזה הסכים וכן דעת הרמב"ם שם בפ"ג ד' י' והביאו המחבר בסעיף שאחריו והראב"ד לא השיגו שם
(ו) בשם הראב"ד וכ"כ בה"ת בשמו
(ז) ל' הרמב"ם שם ד"ח כ"כ הרי"ף פרק הגוזל עצים
(ח) שם דין י'
(ט) טור סעיף ה' בשם הרא"ש
(י) אבל ☜אם נתן לו הנתבע הממון ונאנס כיון שהנתבע לא ידע מה בידו לעשות עוד הלכך פטור ב"י
(כ) שם סעיף ח' וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ג וכתב בב"י ובכ"מ נ"ל דאיפלגי בגמרא דב"ק דף ע' ע"א אי שליחא שוויה או שותפא אלמא דכשהקנה לו עסקינן דאי לא מהי תיתי דשותפא שוויה ועוד ממ"ש בגמ' שם שאם הקנה לו שליש או רביע דן על הכל הא לאו הכי אינו דן אלמא קנין בעי וקנין זה הוא קנין סודר שמקנה לו בחליפי הסודר אותו ממון שיש לו ביד פלוני וכתב הב"י בשם בה"ת אבל בהרשהו למכור מטלטלין או קרקע א"צ לקנין מחס"ג
(ל) מימרא דנהרדעי שם
(מ) טור ונתבאר במ"ש בראש הסי'
(נ) כמימרא דאביי שם
(ס) טור סי' ד' בשם הראב"ד כ"כ בהשגתו שם בפ"ג וכן כתב בס"ת בשמו בשער נ'
(ע) שם סימן ג' כן כתב הרמב"ם שם ולמדו ממה דאמר רב אשי שם כיון דכתב ליה כל דמתעני וכו' שליח שוויה
(פ) וכתב שם ואף ע"פ דאם היו המעות עדיין ביד הנפקד פשיטא דראובן יכול לחזור בו אף ע"ג דקיבל לשמעון קנין על זה דקי"ל אין מטבע נקנה בחליפין מ"מ כיון שכבר קבלם אין לו דין עליו ויתן לו תמורתה בעיר ראובן והביא ראיה מהמוכר פירות עד שלא בא לעולם דאינם נקנים לו ואם קדם הלוקח ולקחם אין מוציאין מידו
(צ) שם סעיף י' בשם ת' הרי"ף כתבה בה"ת בשער נ'
(ק) שם סעיף י"ח בשם רב שרירא גאון על זה בסה"ת בשער הנזכר
(ר) מימרא דאביי גיטין דף מ"ח ע"ב וכתב הסמ"ע שהוכיחו בפרישה דאף אם אין עליו עתה פירות שכבר נתלש משם כיון דהשדה עומד לפירות לשנים הבאים דן גם על גוף הקרקע וכתב בת"ה סימן שי"ב ☜דאפילו אין הנכסים עושים פירות אלא שצריך למכרם ליקח בהם קרקע שיאכל הבעל פירות הוא דן בלא הרשאה כיון שיש שום נפקותא עתה בפירות וגמרא דפסיק דצריך הרשאה היכא דלא נחית לפירא (שם) ר"ל כדפרש"י התם שאין לו טענה עם האשה בפירות כלל וביאר בת"ה שם כגון שבלא"ה הפירות מכורים למחזיק הקרקע מן המוריש הקרקע לאשה לג' או לד' שנים שאין לה עתה שום נפקותא וכו'
(ש) לשון הרמב"ם שם דין ג' וכ"כ הטור בשמו ולזה הסכים מימרא דרב הונא הני תרי אחי וכו' כתובות דף ל"ד ע"א ובפרק שבועת הפקדון דף ל"ז ע"א תניא וכחש בעמיתו וכו' ואוקימנא שם דא"ל מתרווייהו "זייפא וכו' וכ' הראב"ד דמכאן למדנו שאחד מן השותפין יכול לתבוע הכל
(ת) זה החילוק מבואר שם בגמ' דכתובות ומבואר שם שאם חייב שבועה ונשבע לא' מן השותפים שבועה לאחד שבועה למאה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |