כרתי/יורה דעה/לז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול ראשוני בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי- כרגע מקשר לשער הספר. אם למשהו יהיה זמן לקשר לעמוד הספציפי זה יהיה יותר נוח.) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}} | |||
{{עוגןמ|א}} וכן המנהג להכשיר אף על פי דלעיל פסקינן בעכורי וסרוחי טריפה שלא במקום ה"מ וכתב הש"ך דשם יש חשש נימוק סמפונות וא"כ אף כאן במקום דקיימי סמפונות יש להחמיר: | {{עוגןמ|א}} וכן המנהג להכשיר אף על פי דלעיל פסקינן בעכורי וסרוחי טריפה שלא במקום ה"מ וכתב הש"ך דשם יש חשש נימוק סמפונות וא"כ אף כאן במקום דקיימי סמפונות יש להחמיר: | ||
שורה 16: | שורה 17: | ||
{{עוגןמ|ו}} מראה כי זולת מראה שולט לקותא דבועי לשם ולא הוי סמיכי כראוי: | {{עוגןמ|ו}} מראה כי זולת מראה שולט לקותא דבועי לשם ולא הוי סמיכי כראוי: | ||
{{עוגןמ|ז}} מים זכים הפר"ח טען להרשב"א דנתן טעם לאסור סמוכי דסופן לדחות זה את זה ולנקב וא"כ מ"ש מים זכים או עכורים עיין פלתי שכתבתי ישוב בזה: | {{עוגןמ|ז}} מים זכים הפר"ח טען להרשב"א דנתן טעם לאסור סמוכי דסופן לדחות זה את זה ולנקב וא"כ מ"ש מים זכים או עכורים עיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] שכתבתי ישוב בזה: | ||
{{עוגןמ|ח}} בשיפולי היינו שאין חוט בשר מקיף: | {{עוגןמ|ח}} בשיפולי היינו שאין חוט בשר מקיף: | ||
שורה 22: | שורה 23: | ||
{{עוגןמ|ט}} כמו בסמיכי לענין מים זכים אבל לענין חוט בשר מקיף בזה שני חוטין ובזה חוט אחד: | {{עוגןמ|ט}} כמו בסמיכי לענין מים זכים אבל לענין חוט בשר מקיף בזה שני חוטין ובזה חוט אחד: | ||
{{עוגןמ|י}} דהוי כב' בועי כו' ואף די"א הטעם דמתחכחין בצלעות וא"כ מה לי מים זכים ומה לי עכורים עיין מ"ש | {{עוגןמ|י}} דהוי כב' בועי כו' ואף די"א הטעם דמתחכחין בצלעות וא"כ מה לי מים זכים ומה לי עכורים עיין מ"ש ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דאין זו קושיא: | ||
{{עוגןמ|יא}} בועי וטינרא מה שקשה הא עכ"פ דוחקן וסופן להתפרק תרצתי | {{עוגןמ|יא}} בועי וטינרא מה שקשה הא עכ"פ דוחקן וסופן להתפרק תרצתי ב[[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] גבי מים זכים וה"ה בזה ולק"מ. | ||
{{עוגןמ|יב}} בשיפולי ריאה התוס' בקשו לומר הטעם דהוי יתרת. וצ"ל דאתי למחניף ביתרת דבועה הוא קרום הריאה ובועי חדא הדר ברי' וכשהדר לבשרא יהי' רק בליטה לחוץ והיינו יתרת ממש | {{עוגןמ|יב}} בשיפולי ריאה התוס' בקשו לומר הטעם דהוי יתרת. וצ"ל דאתי למחניף ביתרת דבועה הוא קרום הריאה ובועי חדא הדר ברי' וכשהדר לבשרא יהי' רק בליטה לחוץ והיינו יתרת ממש | ||
{{עוגןמ|יג}} מעבר לעבר העיקר בזה כי מהרש"ל חשבהו לחומר' בעלמא דהוי בכל בועי' סמיכי ולכך מכשיר במים זכים וכהנה קולות אבל הש"ך האריך במקו' דקיימי סמפונות מדינא דגמ' אסור דה"ל ריאה שנשפכה כקיתון ועיין פלתי דהוכחתי דעיקר כרש"ל ואין לזוז כלל מדבריהם בכל ענין: | {{עוגןמ|יג}} מעבר לעבר העיקר בזה כי מהרש"ל חשבהו לחומר' בעלמא דהוי בכל בועי' סמיכי ולכך מכשיר במים זכים וכהנה קולות אבל הש"ך האריך במקו' דקיימי סמפונות מדינא דגמ' אסור דה"ל ריאה שנשפכה כקיתון ועיין [[פלתי/{{כאן}}#|פלתי]] דהוכחתי דעיקר כרש"ל ואין לזוז כלל מדבריהם בכל ענין: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־20:12, 27 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי |
(א) וכן המנהג להכשיר אף על פי דלעיל פסקינן בעכורי וסרוחי טריפה שלא במקום ה"מ וכתב הש"ך דשם יש חשש נימוק סמפונות וא"כ אף כאן במקום דקיימי סמפונות יש להחמיר:
(ב) יוצאות כו' זה הכלל כיון דאיכא תרתי לריעותא טריפה ובמי' זכים דעת הרבה דלא מיקרי תרתי לריעותא והכל לפי ענין יש למורה להורות
(ג) אסורה אפי' מים זכים דתרתי בועי או שא"א שלא הי' נקב בריאם ומחמת כך עלו בועות סמוכים או שסופן ע"י הדחק נדחקין זה לזה לנקוב והקרום הוא קרום ריאה:
(ד) אי שופכות וביש לכל אחד כיס מחמיר הש"ך אפילו בשופכות:
(ה) צמחים קשים היינו טינרא:
(ו) מראה כי זולת מראה שולט לקותא דבועי לשם ולא הוי סמיכי כראוי:
(ז) מים זכים הפר"ח טען להרשב"א דנתן טעם לאסור סמוכי דסופן לדחות זה את זה ולנקב וא"כ מ"ש מים זכים או עכורים עיין פלתי שכתבתי ישוב בזה:
(ח) בשיפולי היינו שאין חוט בשר מקיף:
(ט) כמו בסמיכי לענין מים זכים אבל לענין חוט בשר מקיף בזה שני חוטין ובזה חוט אחד:
(י) דהוי כב' בועי כו' ואף די"א הטעם דמתחכחין בצלעות וא"כ מה לי מים זכים ומה לי עכורים עיין מ"ש בפלתי דאין זו קושיא:
(יא) בועי וטינרא מה שקשה הא עכ"פ דוחקן וסופן להתפרק תרצתי בפלתי גבי מים זכים וה"ה בזה ולק"מ.
(יב) בשיפולי ריאה התוס' בקשו לומר הטעם דהוי יתרת. וצ"ל דאתי למחניף ביתרת דבועה הוא קרום הריאה ובועי חדא הדר ברי' וכשהדר לבשרא יהי' רק בליטה לחוץ והיינו יתרת ממש
(יג) מעבר לעבר העיקר בזה כי מהרש"ל חשבהו לחומר' בעלמא דהוי בכל בועי' סמיכי ולכך מכשיר במים זכים וכהנה קולות אבל הש"ך האריך במקו' דקיימי סמפונות מדינא דגמ' אסור דה"ל ריאה שנשפכה כקיתון ועיין פלתי דהוכחתי דעיקר כרש"ל ואין לזוז כלל מדבריהם בכל ענין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |