כרתי/יורה דעה/לח

כרתי ‏ יורה דעה לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) בשר והרבה מחמירין שאף במשמש יד לא ישוה לבשרו במקום שאין הפסד יש להחמיר

(ב) כרכום וה"ה דברים הנצבעים ממנו

(ג) כשותא דעת הרבה שהוא געהל ואני כתבתי לקמן סי' נ"ב בנפולה לאור שהוא ככרתי ונוטה לשחור ע"ש והאריכו האחרוני' במראות כללא של דבר כל הנוטה לגעהל וזהב ואתרוג ושיחור טריפה ומראה נוטה לכרתי הוא מין ירק כעשב וכדומה כשר

(ד) דוקא לובן אבל לא חלמון דנוטה לגעהל ואף לובן דוקא לאחר בישול אחרוני'

(ה) למראה מותר ודעת מהרש"ל שצריך לחזור למראה ריאה ועיין פלתי שעשיתי סמוכי' מדברי התוס' למהרש"ל ולכן במקום שאין הפסד מרובה יש להחמיר

(ו) או שהיא אדומה ואם היא אדומה וירוקה פשיטא טריפה ממ"נ כן העלתי בפלתי ועשיתי סמוכי' מגמ' ע"ש

(ז) אם יש מכה ורש"ל מקיל בזה ותמה על הרא"ש שהחמיר. ועיין פלתי שהעלתי מבלי לשמוע להקל אפי' במקום הפסד

(ח) וצריך לבדוק אח"ז. ובעוף פוסל שינוי מראה כמו בבהמה כנראה מדברי רשב"א לקמן סי' נ"ב. אבל א"צ בדיקה כמ"ש הרמב"ם מהל' שחיטה מעולם לא שמענו מי שבדק עוף אלא אם נולד לו חשש עכ"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.