רש"ש/יומא/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
גבורת ארי
גליון הש"ס
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ כו'. עי' תוס' חולין (צב). ולהרש"א לקמן (עב ב) בח"א ולהרי"ף בע"י כאן אישתמיטו דבריהם:

גמ' שם ע"כ ל"פ אלא בקיחות דעלמא כו' קח לך סמים. קשה מדוע ל"ק קח לך בשמים כו' המוקדם. ונ"ל דלכאורה קשה איך אפשר לומר דהקטורת היתה משל משה הלא בפ' תרומה כתיב דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה וגו' וזאת התרומה וגו' ולקטרת הסמים. וגם בפ' ויקהל כתיב והנשיאים הביאו וגו' ולקטרת הסמים. וע"כ צ"ל דכוונת הש"ס היא על קטרת ראשונה (עי' רמב"ם בפ"ב מהל' כהמ"ק ה"ח) ולפ"ז א"ש דלא הביא קח לך דשה"מ דלא נעשית רק פעם א' בימי משה (כמ"ש הרמב"ם שם פ"א ה"ה) ובפ' תרומה כתיב שם ג"כ בשמים לשה"מ וכן בויקהל שם גבי נשיאים:

גמ' שם אילימא תחילה בכה"ג. אע"ג דח' למילואים היה ג"כ בכה"ג וקדים ליוה"כ. מ"מ הקבלות וההולכות היה בו ע"י בניו ע"ש בביאור רנה"ו[1] משא"כ ביוה"כ כל העבודות דחובת היום (עי' מש"כ לקמן י"ב בס"ד) אינו אלא בו. או דר"ל בקרבנות הנהוגים לדורות משא"כ דח' למלואים לא היו אלא לשעה:

גמ' שם ריב"ל מתני תרתי. עי' מהרש"א. ומה שהביא מתוס' הוא לעיל (ב ב) בד"ה ואימא:

גמ' שם זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישה. בכ"מ משער נקנור ולפנים נקרא מחנה שכינה (עי' פסחים סח). אבל הכא הכוונה רק על קדשי קדשים דשם עיקר משכן כבודו:

תד"ה דרביה. המ"ל אמוראי כו'. בכתובות (נז) מבואר דטוב יותר לומר דפליגי בטעמא דנפשייהו מלומר דפליגי אליבא דחד ע"ש. ולכן דברי התוס' צע"ג:



שולי הגליון


  1. רנה"ו, הוא ר' נפתלי הירץ ויזל, נחשד ב'השכלה' ואף שהיו מגדולי ישראל שקיבלוהו בכשרות וציטטו דברי תורתו, אין ספריו מצויים בבתי מדרשות, וכדי לקיים מצות רבנו לעיין שם, נעתיק לשונו בביאורו 'נתיבות השלום' על ויקרא ט ט (וראו מש"כ על ביאור זה רבי יוסף זכריה שטרן (קונטרס פאת השדה להשד"ח מערכת הא' כלל סד) וז"ל: 'כי הבאור על ס' ויקרא הוא מהחכם רנה"ו אשר כולו שכולה אין בו רק לבאר עומק פשטי המקרא עפ"י דרז"ל'. עכ"ל): ויקרבו בני אהרן את הדם אליו. לא ידעתי מה צורך לכהנים רבים להולכת הדם והכל במזרק אחד, ואם אהרן שחט וקבל היה מוליך גם כן, ואחשוב שאהרן לבד הזורק והמקטיר, שעיקר כפרה בדם ובהקטרת אימורין, שהן העבודות שעל המזבח, אבל שחיטה וקבלת והולכה נעשו בבניו, וזהו קרב אל המזבח שצוהו שהוא יעלה על המזבח לעשות העבודות הנעשות בו, ואם יעשה החטאת והעולה לכפר בעדו ובעד העם, וכן אומר ויקרב אהרן אל המזבח, שעשה כאשר צוהו לעבוד עבודות המזבח, ושם עמד עד שהביאו אליו את הדם לזרוק, ואת האמורין והנתחים להקטיר, ומלת וישחט על השוחט, ששחיטה כשרה אפילו בזר וקבלה בכהן, וכן הולכה אל המזבח בכהן, ולמהר הדבר, ושיזכו בניו כלם בחנוך העבודה עמדו בשורה, וקבלו המזרק מיד המקבל, כמו ששנינו אצל שחיטת הפסח, וכן הביאו אליו אמורי החטאת והשלמים, וכן הנתחים כמו שמתבאר בענין, ועם זה נכון הכל, ועל כן כתוב בסוף וירד מעשות החטאת וגו' כי עד הנה לא זז ממזבח. ע"כ.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף