מהרש"א - חידושי אגדות/יומא/עב/ב
מהרש"א - חידושי אגדות 
יומא עב ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ב עשה בצלאל וכו'. וכתב הרא"ם והראב"ע טען ע"ז דאחר שעשו הארון זהב מה צורך לעץ וכבר נתנו טעם בזה בתנחומא כו' ועוד דרשו במכילתא כו' ולפי סוגיית תלמודינו נראה בזה כי גוף הארון של עץ היה דוגמת האדם כי עץ השדה הוא וכמ"ש היש בה עץ וגו' והוו עוד ב' ארונות מבית ומחוץ של זהב לרמוז שיהיה תוכו כברו כדלקמן והוא לפי שבשאר כלים כגון שלחן לא כתיב אלא שהיה מצופה בזהב במקום הנראה מבחוץ וכן במזבח הזהב משא"כ בהארון שהיה בו של זהב גם מבפנים במקום הנסתר ללמדך על התורה שהיתה בו שתהיה בת"ח תוכו כברו כמו הארון שהיתה התורה בו ואולי יתורא דקרא קדריש דכתיב ברישא דקרא וצפית אותו זהב טהור מבית וגו' וכתיב בסיפא דקרא תצפנו לרמוז על האדם שיצפה אותו מבית ומחוץ בדבר טהור בשוה שלא יהיה אחד בפה ואחד בלב ועוד רמז בזהב מבית ומבחוץ דהיינו בתורה שנמשלת לזהב כמ"ש הנחמדים מזהב וגו' שיהיה אדם הצדיק הנמשל לעץ כמ"ש היש בה עץ מצופה בזהב דוגמת כלי עץ וכסף גימטריא עץ שיהיה מוזהב ביופי מבית ומבחוץ דהיינו שהתורה הנמשלת לזהב תהא ניכרת בו יפה תוכו כברו:
שלשה זירים הן כו' של מזבח זכה אהרן כו'. והן ממש ג' כתרים ששנינו באבות ג' כתרים הן כתר כהונה וכתר מלכות וכתר תורה וכבר כתבנו בזה בפ' האומר כתר מלכות כמשמעו לו לדוד שהולמתו וכתר כהונה הוא הציץ שעל כ"ג וכתר תורה הן תפילין שבראש כל האדם דכל הרוצה ליטול יטול. ואמר
ושמא תאמר פחות הוא כיון שכל אדם זוכה בה ת"ל בי מלכים וגו'. כפרש"י ולגבי כהונה נמי נאמר יקרה היא מפנינים מכ"ג שיש עליו פנינים בציץ ובאבות מסיים ביה וכתר שם טוב עולה על גביהן והיא היראה דבעי בכולהו בכ"א מהג' כתרים וכדמסיק הכא בכתר תורה ודקאמר זכה נעשה לו זיר זכה היינו שיש בו יראת שמים כפרש"י ללמוד לשמור ולקיים לא זכה שאין בו כל זה לגבי תורה נעשית לו זרה כפרש"י וה"ה לגבי כהונה ומלכות עי"ל דזר דשלחן מלכים ומזבח כהנים ידע למידרש זכה נעשה לו זיר דהיינו כתר מלכות לבית דוד וכתר כהונה לבית אהרן לא זכה זרה היא לו כמו בשלמה וכמו בכהנים שנגאלו מן הכהונה אבל בתורה מאי זרות אית בה הא אמרי' לעיל דכתר תורה מונח כו' כל הרוצה ליטול אותה כו' ועל כן דרשו בו אם לא זכה נעשית לו זרה והוא מלשון והיה לכם לזרא שפירושו לחרב וכמ"ש זכה סם חיים לא זכה סם המות וכמו שאמרו סייפא וספרא ירדו כרוכים מן השמים:
כתיב ועשית וגו'. עי' פרש"י ר"ל דקרא דהכא ועשו ארון וגו' כתיב מקמיה דהאי קרא ועשית לך ארון וגו' בפ' עקב מיהו יש עיון בזה דהא ע"כ ההוא קרא בפ' עקב ועשית לך ארון וגו' לא זהו ארון שעשה בצלאל שהרי משכן לא נתעסקו בו אלא לאחר יוה"כ כו' כפרש"י בחומש ע"ש גם קשה דבפשיטות טפי לפי סדר הכתובים ה"מ לדרוש כן דבכל צווי מלאכת המשכן כתיב ועשית שהטיל המלאכה על משה ובמלאכת המשכן כתיב ועשה בצלאל ואהליאב וכל חכם לב וגו' ויש ליישב בזה ודו"ק:
נקרא נתעב שנאמר אף כי נתעב וגו'. דלעיל מיניה כתיב הן בקדושיו לא יאמין וגו' וקאמר אף כי מכ"ש ההוא נתעב וגו' וכפרש"י:
ולב אין כו'. דלפי פשוטו גם שאין לו לב להבין ילמוד תורה שהיא מחכימת פתי וע"כ אמרו דודאי אפשר שגם שכסיל יבא לידי חכמה ע"י הלימוד אבל הלב אין רצה לומר שאין בלבו לקיימה אלא לקנות שם כפרש"י שם והיינו שאין בו יראת שמים:
חבל על דלית ליה דרתא כו'. מפורש פ' ב"מ ע"ש:
תרתי גיהנם כו'. עי' פרש"י ועי"ל ע"פ מ"ש פ' אין דורשין שהרשע נוטל ב' חלקים בגיהנם והצדיק נוטל ב' חלקים בג"ע וז"ש לתלמידיו שילמדו לשמה כדי לקיימה ואז לא תהיו רשעים ליטול תרתי חלקים בגיהנם:
אשר שם משה וגו'. לשון שימה לא יפול בו לפי פשוטו וכה"ג אמרי' פ"ק דסנהדרין ואלה המשפטים אשר תשים אשר תלמדם מיבעי ליה ולכך דרשו הכא שם מלשון סם חיים וסם המות ורמז בזה כי הנעלם מן ס"ם הוא גי' ס"ם ואמר דאומן לה ללמדה לשמה הרי היא סם חיים דלא אומן לה שלומדה שלא לשמה הרי היא סם המות:
לא זכה צורפתו כו'. היינו ביסורין כפרש"י כמ"ש וצרפתים כצרף כסף וגו' ובלשון תלמוד צירוף אחר צירוף ולמאן דדריש ביה נמי זכה צורפתו לחיים דמצינו יסורין של אהבה שאין בהן ביטול תורה כמ"ש בפ"ק דברכות מדכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה וגו' ועד"ז יש לפרש הכתוב צרופה אמרתך ועבדך אהבה ר"ל שעבדך אהב אותן יסורין שיש בהן קיום אמרתך וכמ"ש בפ' הפועלים בר' אלעזר בר' שמעון באורתא קבל עליו יסורין כו' ע"ש:
נושא אשה ואח"כ לומד. בפ"ק דקדושין איכא מ"ד לומד תורה ואח"כ נושא אשה ומסיק דל"פ הא לן והא להו וע"ש באורך בתוס':
נאמנה היא להעיד כו'. כבר כתיב בתורה ואל הארון תתן את העדות וגו' דהיינו התורה שהיא עדות בין ישראל לאביהם שבשמים אבל הכא עיקר הדרשה מנאמנה שעדותה נאמנה בלומדיה וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |