מזרחי/בראשית/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מזרחי TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אהליבמה היא יהודית. אעפ"י שאהליבמה היא בת ענה וממשפחת החוי ויהודית היא בת בארי וממשפחת החתי אע"פ כן מכיון שלא מצינו לעשו שנשא נשי' מבנות כנען רק את בשמ' ואת יהודית וכאן כתיב עשו לקח נשיו ולא אמר עשו לקח נשים למדנו שהן הן הנשים האמורו' למעלה וענ' הוא בארי ונתיחס לחתי וחוי כמו שנתיחסה היא לענה ולצבעון שבאו חתי וחוי על אשה אחת ונולד ממנה צבעון כמו שבא צבעון וענה על אשה אחת ונולדה ממנה אהליבמה והאומר כי עדה היא אחות בשמת ומתה ונשא את אחותה ואהליבמה אינה יהודית בת בארי לא ידעתי מה יעש' בפסו' עשו לקח את נשיו שפירושו האמורות למעלה:

ענה בנו של צבעון שנאמר אלה בני צבעון ואיה וענה. פי' ויחוייב מזה שצבעון בא על כלתו כו' ופירוש אלה בני שעיר וצבעון וענה נקרא ענה בנו של שעי' לפי שבא צבעון על אמו אשת שעיר והוליד ממנה ענה וחשבו העולם שהוא בנו של שעיר אבל לא שענה הוא בנו של שעיר עד שיחוייב מזה שצבעון בא על אשת אחיו כו' ונקרא בנו של צבעון לפי שבא שעיר על כלתו אשת צבעון והוליד ממנ' ענה וחשבו שהוא בנו של צבעון לפי שלא מצינו את שעיר שנתקלקל בשום עביר' אלא את צבעון שבא על כלתו או על אשת אחיו והוליד ממנה אהליבמ' ותלינן קלקול במקולקל ואנו דנין שצבעון בא על אמו והוליד ממנה ענה ולא ששעיר בא על כלתו והוליד ממנה ענה דניחא להו לרז"ל לומ' שענה הוא בנו של צבעון שאז יהיו שתי עבירות על ידו שבא על אמו ושב' על כלתו ועל שעיר אין בו שום עבירה מלומר שענה הוא בנו של שעיר שאז יהיו שעיר וצבעון כל א' מהם מקולקל בעביר' שבא שעיר על כלתו אשת צבעון והוליד ממנה ענה וצבעון על אשת ענה אחיו והוליד ממנה אהליבמה. אך קשה מאן לימא לן שצבעון בא על כלתו או על אשת אחיו והוליד ממנה אהליבמה עד שנא' כיון שהוא מקולקל בעבירה ממה נפשך ראוי שנ' שהוא קלקל גם עבירה אחר' שבא על אמו דילמ' ענה הוא שבא על אשת צבעון אחיו והוליד ממנ' אהליבמ' ושעיר בא על כלתו והוליד ממנה ענה וצבעון לא קלקל כלום. י"ל א"ה ניחא להו לרז"ל לומר שעל צבעון היו שתי העבירו' ויהיו האחרים נקיים ממה שיאמרו שענה ושעיר קלקלו או שצבעון ושעיר קלקלו וליכא למימ' שפי' בת ענה בת צבעון היא בת ענה בת בנו של צבעון וקראה בת צבעון על דרך ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקו' קורין לאבי אביהן אבא דלמ' הוצרך להאריך בזה והלא אין לנו ענה אחר נזכר בכתו' עד שיצטרך להבדיל בין ענה לענה שאעפ"י שכתוב לוטן ושובל וצבעון וענה ובמק"א ואלה בני צבעון ואיה וענה דמשמ' תרי ענה הוו האח' אחיו של צבעון והאחר בנו של צבעון כבר תרצו בפר' יש נוחלין ובפר' מקו' שנהגו אמ' קרא הוא ענה הוא ענה דמעיק' ולפיכך לא נסתפקו רבותינו לומר שמא צבעון בא על אשת אחיו כמו שנסתפק החכם רבי אברהם ן' עזרא ואמר הנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעו' גם שם בנו ענה ע"כ יאמרו כי האב והבן או שני האחים שכבו אשה אחת והנולדים לא ידעו של מי הם אלא שפסקו ואמרו שצבעו' בא על כלתו והוליד ממנה אהליבמה. וא"ת מ"ל לרש"י לומ' שענ' זכר הוא עד שהוקשה לו אם בת ענה אינה בת צבעון דילמ' נקבה היתה ואהליבמ' היתה בתה של ענה ובתו של צבעון שבא צבעו' על ענה בתו או על ענה אחותו והולי' ממנה אהליבמה שכך כתבו התוספו' משם ר"ח דענה אשה היתה והביא ראיה מבת ענה בת צבעון אלמא אשה היתה פי' דאל"כ אם בת ענה אינה בת צבעון וצ"ע. ואם תאמר נימא אע"ג דהוא ענה דמעיקרה קרי ליה בן שעיר לאשמועינן דענה בנו של צבעון היה דבני בני' הרי הן כבנים ומנא להו לרז"ל לומר בפ' יש נוחלין כ' אלה בני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה אלא מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. י"ל א"כ לא הו"ל למכתביה גבי צבעון אלא מדכתבי' גבי צבעון ש"מ אחין הוו כך פי' רשב"ם בפ' י"נ. וא"ת אכתי מ"ל לרז"ל לומ' שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה דילמ' שעיר בא על כלתו והוליד ממנה ענה. יש מתרצים שאלו בא שעיר על כלתו והוליד ממנה ענה לא היה ענה בנו של צבעון אלא אחיו והכתוב קורא אותו אחיו ובנו וא"כ עכ"ל שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה דהשתא הוי ענה בנו ממש ואחיו ממש. ולית' דא"כ השתא נמי היכי קרי לי' קרא לענה בנו של שעי' והלא אינו אלא בנו של צבעון אלא הא דלא אמרו שעי' בא על כלתו הוא משום דתלינן קלקול במקולקל וכיון שמצינו צבעון מקולקל ובא על כלתו או על אשת אחיו ונולד ממנה אהליבמה דבשעיר לא מצינו שקלקל תלינן הקלקול הזה בצבעון המקולקל ולא בשעיר. אך לבי מגמגם בזה דמ"ל דצבעון בא על כלתו או על אשת ענה בנו והוליד ממנה אהליבמה דלמא ענה בא על אמו אשת צבעון והוליד ממנה אהליבמה ואין צבעון מקולקל. ושמא י"ל דניחא להו לרז"ל לומר שקלקל צבעון לבדו שבא פעם על כלתו ופעם על אמו מלומר שקלקל ענה שבא על אמו והוליד ממנה אהליבמה וקלקל שעיר שבא על כלתו והוליד ממנה ענה כדפרישי' וא"ת לרש"י ז"ל דפי' גבי אהליבמה שבא צבעון על כלתו והוליד ממנה אהליבמה וכן לרז"ל שאמרו גבי ענה שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה אם כן אין אהליבמה אלא בת צבעון ואין ענה אלא בן צבעון והכתוב קורא לאהליבמה שהי' בת ענה ולענה שהוא בן שעיר י"ל כיון דלא מצינן לאוקומי שאהליבמה בתן של שניהם ושענה בנן של שניהם על כרחנו לומר דלחד מינייהו בנו ממש או בתו ממש ולאחד לפי המפורסם:

ה[עריכה]

וכן אליפז הי' שבא על אשת אביו. דהשתא הוי קרח בנו של אליפז ממש ובנה של אהליבמה ממש וכך אמרו בב"ר אמר ר' בנימין בשם ר' לוי קרח דהכא ממזר הוה וא"ת ומנ"ל לרז"ל לומר זה אימא תרי קרח הוו דהא ליכא לתרוצי הכא הא דמתרץ בגמרא גבי ואימא תרי ענה הוו אמר קרא הוא ענה הוא ענה דמעיקרא. יש לומר דהכא נמי איכא לתרוצי' כיון דלא נמנה קרח עם בני אליפז למדנו שלא הי' מבניו הנודעים בעולם ואין זה רק מפני שלא נולד מאשתו אלא מאשה אחרת ואחר שמצאנו קרח בבני אהליבמה וקרח באלופי אליפז בן עשו למדנו שקרח של אלופי אליפז הוא קרח של אהליבמה מלמד שבא אלפז על אהליבמה אשת אביו והוליד ממנה קרח. אך קשה מההיא דפ"ק דסוטה דאמרי' ל"ו כתרים תלו לו בארונו של יעקב בגורן האטד ופי' רש"י ז"ל י"ב נשיאים של ישמעאל וכ"ג אלופים שנמנו בבני עשו כשתוציא מכלל האלופים שנמנו לעשו תימן וקנז שנזכרו שני פעמים וכתרו של יוסף הרי ל"ו והקש' רש"י מקרח שנזכר שני פעמים והשיב שני קרחים היו אחד מבני אליפז ואחד מבני אהליבמה ויש לומר דרש"י ז"ל שפי' שם שני קרחים אינו אלא לפי אותה האגדה דסוטה דאם לא כן לא משכחת ל"ו כתרים אלא ל"ה והא דפי' הכא הוא על פי האגדה של ב"ר דא"ר בנימין ב"ר לוי הדין קרח דהכא ממזר הוה שהוא סובר ששתי האגדות הללו חלוקות הן:

ו[עריכה]

וילך אל ארץ לגור באשר ימצא. דאם לא כן וילך אל ארץ כך או אל ארץ אחרת כמו שתרגם המתרגם מיבעי ליה:

ולא יכלה ארץ מגוריהם להספיק מרעה לבהמות שלהם. כי לא יתכן להיות לשאת אותם מפני כובדם כמשמעו וכן פי' בפסוק ולא נשא אותם הארץ שלא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם:

ז[עריכה]

מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזרת כי גר יהי' זרעך. בב"ר דאם לא כן מפני יעקב אחיו למה לי:

ומפני הבושה. אף על פי שנחלקו בזה בב"ר רבי אלעזר אמר מפני שטר חוב ור' יהושע בן לוי אמר מפני הבושה רש"י תפס את דברי שניהם מפני שדברי שניהם יחד קרובים לפשוטו של מקרא:

ט[עריכה]

ואלה התולדות שהולידו בניו משהלך לשעיר. וכאלו אמר ואלה תולדות בני עשו אחרי לכתו בהר שעיר ומה שהכריחו לומ' שפירוש תולדות עשו הוא תולדות בני עשו הוא מפני שהתולדות הנזכרים אחר זה הם תולדות בני עשו לא תולדות עשו ומה שהכריחו לומר שפירוש בהר שעיר הוא משהלך לשעיר ולא בהיותו בהר שעיר הוא מפני שאם יפורש בהיותו בהר שעיר יחוייב שנולדו להם בנים אחרים במקום אחר ולא נמצא זה ולא כן אם יפורש משהלך לשעיר:

יב[עריכה]

להודיע גדולתו של אברהם. בב"ר ובפר' חלק אמרו והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיהו שהיה יושב ודורש באגדות של דופי והיה אומר לא היה לו למשה לכתוב בתורה אלא ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז ופירש רש"י לא היה לו לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע בתמיהה דבר שאינו צריך הוא שהיה מלגלג ואומר שכתבו משה שלא לצורך יצאת בת קול ואמרה הוי מושכי העון בחבלי השוא שבלא שום הנאה הוא חוטא אחו' לוטן תמנע מאי היא תמנע בת אלופים היתה כו' כדכתב רש"י כאן. אבל הרמב"ן ז"ל כתב מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם דרשו רז"ל כי זה להודיע גדולתו של אברה' אבינו כו' והוא תמוה מאד וכי לא ראה מה שאמרו בפרק חלק אבל רצה לתת טעם בפני עצמו ולא די זה אלא שאמ' שמפני הטע' שנתן הוא דרז"ל להודיע גדולתו של אברהם כו' ומה שאמרו בב"ר משם ר' שמעון בן יוחאי למה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש לאליפז אלא להודיע שבחו של אברהם הוא מה שאמרו בפרק חלק והכי פירושא למה הוצרך הכתוב להודיענו שאחות לוטן היתה פלגש לאליפז אלא להודיע שבחו של אברהם:

ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז. אבל ממה שמנה אותה בפרשה הזאת מאלופי עשו אין ראיה מפני שתמנע שנמנה מכלל אלופי עשו אינו אותה שהיתה פלגש לאליפז כי אותה היא נקיבה ותמנע שנמנה בכלל אלופי עשו הוא זכר שהרי הכתוב קראו אלוף ואין דרך הנקבה להיות אלוף גם לא להקרא בתואר הזכר גם יתכן להיות אלוף נוסף ופירושו אלוף תמנע שהיתה פלגש לאליפז אלה הם אלופי עלוה גם יתת וכן פי' אלופי אהליבמה שהיתה אשת עשו אלה הם אלופי אלה ופינון וגו' כמו שפירש החכם ן' עזרא ואע"פ שזה הפי' חולק עם ההיא דפרק קמא דסוטה שמונה תמנע ואהליבמה מכלל הל"ו כתרי' שתלו בארונו של יעקב כבר מצינו האגדה של ב"ר שהיא חולקות עניה בענין קרח שמונה שני קרחים ונאמר שהיא חולקת גם בזה אבל בדברי הימים אע"ג דכתיב ביה אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק וקראם כלם בניו אין מזה ראיה שהוא זכר כי כמוהו בדברי הימים ובני עמרם אהרן ומשה ומרים. וא"ת נהי דאין ראיה מזה שהוא זכר מ"ל לרז"ל שהיא נקבה עד שאמרו מלמד שבא אליפז על אשתו של שעיר ויצאת תמנע דילמא זכר הוא או אפילו את"ל שהיא נקיבה דילמא תרי תמנע הוו כדפריך בגמרא גבי ענה וכההיא דסוטה שסוברת שני קרחים הם. כבר נתעורר רש"י ז"ל על זה ואמר דמדלא מנאה הכתוב עם בני שעיר החורי למדנו שהיתה אחות לוטן מן האם בלבד ולא מן האב ולמדנו מזה שבא אחר על אמו והוליד אותה ויש כאן ממזרות כמו שאמרו בב"ר כדלקמן. וליכא למימר אכתי מנא להו לרז"ל לומר שיש כאן ממזרות דילמ' בהתר נולדה מאליפז שאחר שמת שעיר החורי נשא אליפז את אשתו והוליד ממנה תמנע. משום דכל המשפחות הללו לא נכתבו כאן אלא להודיע קלונם ופסלותם כמו שאמרו בב"ר כי אני חשבתי את עשו קלפית בצליה כל כך למה גליתי מסתריו בשביל לגלות את הממזרי' וכמה ממזרי' העמיד רב אמר שלשה ר' לוי אמר ארבעה והן אהליבמה מצבעון קרח מאליפז תמנע מאליפז ענה מצבעון וכיון שלא נכתבו כל המשפחו' הללו אלא להודיע פסלותן כל היכא דאיכא למתלי בהו בקלקולא תלינן. ואם תאמר אי הכי לא היה לו לכתוב אלא מסתריו של עשו כדי לגלות את הממזרים שבו ולמה גלה מסתריו של שעיר החורי. יש לומר מפני שנתחתן עשו עמו שנשא את אהליבמה והוליד ממנה בנים נפסל זרעו ממנה בפסלות ממזרות כך מצאתי בתנחומא אבל רש"י לא הביא זה רק אמר לא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע להודיע גדולת אברהם מפני שעל כרחנו לומר זה דאם לא כן ואחו' לוטן תמנע למה לי וכיון שהכתוב מוכרח לכתוב זה בהכרח הוא שיוזקק לכתוב משפחות שעיר החורי ואין צורך לטעמו של תנחומא:

מלמד שבא על אשתו של שעיר. דהשתא הויא בתו של אליפז כמו שכתוב בדברי הימים ולא בתו של שעיר שהרי לא מנאה עם בניו:

טו[עריכה]

אלה אלופי בני עשו ראשי משפחות. אינו ר"ל שמהם נולדו המשפחות אלא שהיו ראשים ונשיאים כל אחד מהם על משפחה אחת כמו נשיא בית אב שפירושו נשיא המשפחה שהרי בפרק חלק אמרו תמנע בת מלכים היתה דכתיב אלוף לוטן וכל אלוף מלכותא בלא תגא היא ופי' רש"י שר גדול אלא שאינו מוכתר:

כ[עריכה]

יושבי הארץ שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם. כאלו אמר אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ מתחלה דהיינו קודם שבא עשו בארץ ההיא לכבשה דאל"כ מאי יושבי הארץ דקאמר בני עשו נמי יושבי הארץ היו דכתיב אלה אלופי עשו למושבותם בארץ אחוזתם. ואיה וענה וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה שהרי בד"ה כתוב איה בלא וי"ו:

כד[עריכה]

הוא ענה האמור למעלה. אלה בני שעיר וצבעון וענה שהוא אחיו וכאן מונה אותו מבניו ולא תרי ענה נינהו כדאיתא בפרק יש נוחלין כדלעיל ולפיכך אמרו שבא צבעון על אמו כו' אבל ליכא למימר שהוא ענה הוא דבק עם אשר מצא את הימים שאחריו דומיא דהוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש משום דלא אשכחן בשום דוכתא שענה בן צבעון עשה זה המעשה עד שיבדיל הכתוב את זה הענה מהענה האחר עם זה המעשה אבל גבי אחשורוש אף על פי שלא הוזכר בשו' מקום אחשורוש האחרון שמלך מהודו ועד כוש מכל מקום כיון שהוזכר שמלכות אחשורוש הראשון לא היתה רק במדי לבדה הנה באמרו הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש הודיענו שאין זה אחשורוש הראשון:

לא[עריכה]

וכנגדן העמיד יעקב ובטלה מלכות עשו בימיהם. לקיים מה שנאמר ולאם מלאם יאמץ כשזה קם זה נופל והראיה על בטול מלכות עשו בימי השמנה מלכים שמלכו על ישראל שבימי שאול כתיב אין מלך באדום נצב מלך ובימי יורם כתיב בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה משמע דמזמן שאול עד אותו זמן היה אדום משועבד תחת מלכי ישראל ומלכות עשו בטלה בימיהם של שמונה מלכי' שמשאול עד יורם:

מ[עריכה]

שנקראו על שם מדינותיהם. כדכתיב למשפחותם למקומותם דאל"כ הרי היו לו אלופים אחרים זולת אלה והם האמורים למעלה:

לאחר שמת הדד ופסקה מהם מלכות. דאל"כ הרי היו להם מלכי' בעלי תגא ואי אפשר שיהיו להם אז אלופי' שאינם בעלי תגא:

וכן מפורש בדברי הימים. כמו שפירש שאלה האלופים היו אחר שמת הדד ופסקה מהם המלכות ששם כתי' בפי' אחר שמנה השמונה מלכים הללו וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת וגו' שהם האלופים האמורים פה:

מג[עריכה]

מגדיאל היא רומי. ופי' מגדיאל אלוף עיר מגדיאל ואיננו שם אדם כאלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת ושאר כל האלופים שבצדו ובפרקי דר' אליעזר אמרו מגדיאל זו רומי והוא דבר נבואה לעתיד ואעפ"י שהי' מלכים רבים שמלכו ברומי הזכיר זה מפני שהיו מהאלופי' כי השאר שמלכו ברומי היו מלכים בעלי תגא וזה היה אלוף בלא תגא. ומה שכתב הרמב"ן ז"ל ולא הבינותי זה כי אם נאמר שהיא נבואה לעתיד הנה מלכים רבים מלכו שם ואין רומי אלוף אבל היא מלכות גדולה ותקיפה לא היתה כמוה בכל המלכיות אינה טענה כי אפשר שהיה בה זה דרך עראי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.