הטור הארוך/בראשית/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

את עדה בת אילון החתי. פירש"י הוא בשמת בת אלון ונקראת בשמת על שם שהית' מקטרת בשמים לע"ז ואהליבמה הוא יהודית וכנה שמה יהודית לומר שכופרת בע"ז. וכתב הרמב"ן הנה לא נתן טעם לבארי אבי אהליבמה שנקרא שם בארי וכאן ענה ועוד בשמת בת ישמעאל הי' שם העצם ובשמת בת אלון יהי' שם התואר לקיטור הבשמים ור' אברהם אמר כי היו לה ב' שמות וגם לאביה. ויתכן לומר כי השתי נשים הראשונים שהוזכרו למעלה מתו בלא בנים אולי בעבור שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה ונשא אחות אשתו בת אלון ושמה עדה ונשא אחרת ושמה אהליבמה בת ענה אבל בת ישמעאל אחות נביות בעבור שהי' לה שם כעור בלשון הקודש מחלת קרא שמה בשם הנכבד אשר הי' לאשתו הראשונה מלשון בשמים כי היתה חביבה עליו בעבור שהיתה ממשפחתו ואיננה רעה בעיני יצחק:

ו[עריכה]

ויקח עשו את נשיו ואת בניו. פירש"י עשו הקדים נשיו לבניו אע"ג דגבי יעקב נמי כתיב ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו וכן גבי משה ויקח את אשתו ובניו. וי"ל דיעקב עשה כן משום שהי' מתירא מעשו ומשה נמי בעבור שהיו קטנים ולא היו יכולין זולתי אשתו שתפוס בהם משא"כ בעשו. כתב הרמב"ן כי זה המסע הי' אחרי בוא יעקב מחרן ואחרי מות יצחק ואע"ג דבעוד שהי' יעקב בחרן הי' הוא בשעיר כמו שמפורש למעלה כן הי' הענין כי הלך לשעיר בימי אלופי החורי יושבי הארץ והי' הולך שם עם ת' איש עמו ובניו ובני ביתו היו בארץ כנען ויתכן שהי' לו שום אחוזה במישור אבל לא בהר שעיר על כן ייוחס לו ארצה כנען שדה אדום ואחר שחזר יעקב לארץ כנען פנה לו מפניו כי ידע שהוא נחלת אבותיו אשר נתן לו אביו בברכתו ולקח כל נפשות ביתו והלך לשעיר להתיישב שם ואז נלחם בבני שעיר החרי יושבי הארץ:

וילך אל ארץ. תרגום אונקלוס אל ארץ אחרת ופי' רש"י שהלך לגור באשר ימצא עד אשר בא אל שעיר וישב שם. והרמב"ן כתב והנכון בעיני שאמר וילך אל ארץ שעיר והכתוב חסר הכינוי בעבור היותו ידוע שכבר הוזכר שהי' עומד בהר שעיר ובידוע כי שם יוליך ביתו וכמוהו רבים:

ז[עריכה]

ולא יכלה ארץ מגוריהם. פי' כמו עיר מגוריהם והוא חברון כי ארץ כנען כולה תשא כזה וכזה אלף פעמים אבל בראותו כי לא יכול לעמוד בעירו ובמקומו עזב כל הארץ לאחיו והלך לו:

ט[עריכה]

ואלה תולדות עשו. מזכיר התולדות שהולידו בניו אחרי בואם לשעיר כי הוא לא הוליד שם והנה החל ממנו לומר הוא הוליד אליפז ורעואל והם הולידו בארץ שעיר תולדות הללו והזכיר עמהם בני אהליבמה הנולדים בארץ כנען אע"פ שלא הזכיר להם תולדות בארץ שעיר כדי שיומנו עם אחיהם:

יב[עריכה]

ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו. בשביל שבכל האחרים לא הזכיר שמות אמותם אלא בנו לבד דרשו בו רבותינו כדי להודיע גדולתו של אברהם אבינו כמו שפירש"י. וכתב הרמב"ן ויתכן לומר כי בני אליפז היו ידועים לו כי הולידם מנשיו ועמלק בעבור היותו בן פלגש בא הכתוב לומר בן אמו כלומר אשר הוא נודע לה ילדתו לאליפז אבל אינו בכלל בני עשו ולא ישב עמהם בהר שעיר והנה נצטוונו שלא נתעב בני עשו ולא נקח מארצם והם הידועים היושבים בהר שעיר ונקראים אדום על שמו אבל בן הפלגש אינו יושב בארצו ולא נקרא על שמו ונצטווינו עליו למחות את שמו. ופירש"י בדברי הימים מונה תמנע בבניו של אליפז מלמד שבא על אשת שעיר החרי ויצאה תמנע מביניהן וכשגדלה היתה פלגשו וזהו ואחות לוטן תמנע שלא מנאה מבנות שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב. וכתב הרמב"ן ואין דעתי סובלת זה כי הי' ראוי לומר בדברי הימים ותמנע היתה בתו למה ימנה האשה בבנים ואולי אין הפסוק מקפיד על כך בדבר הידוע כי מצינו שם בדברי הימים ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ומ"מ רחוק שימנה האשה בין הבנים ואולי נאמר על דעת רבותינו כי תמנע הנזכר בדברי הימים הוא תמנע האלוף הנזכר למטה ונמנה שם עם בני אליפז כאשר מונה שם קרח עם בני אליפז והוא מבני אהליבמה כי שניהם היו ממזרים נולדו מן האחד ונמנים עם בני האחר. ועל דרך הפשט יש לומר כי תמנע אשת אליפז אחרי לדתה את עמלק ילדה בן ותקש בלדתה ותמת ותקרא שמו תמנע כדי להזכיר שמה ואביו קרא לו קרח ולא הזכיר הכתוב הבן הזה לתמנע כדי שלא יאריך כי הכונה היתה למנות עמלק בפני עצמו אבל בני אליפז ז' היו אע"פ שמונה באלופים קרח קודם עמלק שהוא גדול ממנו מונה אותם דרך מעלתם ועל כן הקדים קנז לקרח וגעתם. ועוד אני אומר שכן פי' הפסוק ובני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע פי' גם הוא מבניו וחזר ואמר והיתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק ולא הזכיר הפלגש והאמת שהוא אחות לוטן תמנע ומפני זה לא הזכיר שמה כי לא רצה לומר ב' פעמים תמנע לזכר ולנקבה והני בני אליפז ז' הם האלופים הנזכרים לו. ומה שהחליפו באלופים שם זה של תמנע בשביל שהי' שמו כשם הפלגש שלא יחשב כבנה וקראוהו קרח בעלותו למעלת האלוף ורבותינו דרשו שבא אליפז אל אהליבמה אשת אביו ויצא קרח מבין שניהם. ור' אברהם פי' כי קרח בן אהליבמה אשת עשו היתה ונמנה פעמים כי הי' הקטן לאהליבמה ומתה אמו וגדלתו עדה ולכך נמנה עם בניה:

אלה בני עדה. פי' הרוב הי' מבניה כי עמלק לא הי' מבני'. ור' אברהם פי' בעבור שהי' בן שפחתה קורא אותו בניה:

כ[עריכה]

אלה בני שעיר החרי. פירש"י לא כתב יחוסין של אלו אלא בשביל תמנע להודיע גדולת אברהם. ור' אברהם פי' שכתבו להפריש יחוס שעיר ועשו בשביל שישראל נצטוו על בני עשו. פי' הרמב"ן החרי הוא שם אב אומה קדמונית ונקראת על שמו ונקרא שעיר על שם הארץ והשם הזה הי' לארץ מעשו מיום שהלך לשם שהוא איש שעיר וכן שם אדום ממנו היה והכתוב הפריש ביניהם כי אלה הם בני שעיר החרי יושבי הארץ לא בני שעיר האדומי אשר בא שם ואינו נראה שנקראת שעיר על שם עשו כדכתיב ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום אלמה שנקראת שעיר קודם שהורישם עשו אם לא שנפרש ובשעיר שנקראת עתה שעיר ישבו החרים. ומיהו קשה לדבריו מהא דכתיב בפ' לך לך ואת החרי בהררם שעיר אלמא שנקראת שעיר בימי אברהם. ור' אברהם פי' החרי כמו חרי יהודה פי' הגדולים:

כב[עריכה]

ואחות לוטן תמנע. כן דרך הכתוב לייחס הבת אל האחים כמו ואחות תובל קין נעמה והיה ראוי שימנה אותה למעלה עם בני שעיר ודישון ואצר ודישן ותמנע אחותם ואפשר שהיתה אחות לוטן מן האב ומן האם ולא אחות שאר האחים ולא היתה בת שעיר:

כד[עריכה]

ואלה בני צבעון ואיה וענה. ו"ו יתירה וכן רבים והיה צבעון בן שלישי לשעיר החרי והוליד בנים וסיפר הכתוב כי ענה בן צבעון מצא הימים להבדיל בינו ובין ענה דודו אחי צבעון וזה ענה בן צבעון הוא חמיו של עשו:

אשר מצא את הימים. הם פרדים והוא מצא בחכמה כי יולד מין משאינו מינו מה שאין כן בשאר כלאים ותחשב לו הדבר לחכמה כי הכיר במיניהם שהם קרובים בטבע ויולידו. ואונקלוס תרגם גבריא ורוצה לומר שבאו עליו מהאומה ששמה ימים ורצו לגזול ממנו החמורים והוא לבדו במדבר ואין עוזר לו ותמצא ידו והציל מהם והוא מלשון תמצא ידך לכל שונאיך אי נמי שמצא אותם וניצל מהם ונודע שמו בגבורה הזאת:

כה[עריכה]

ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה. כן דרך הפסוק לומר בבנות כמו ואת דינה בתה וזה ענה הוא בן רביעי לשעיר והוא אחי צבעון ונמנה אחריו למעלה והיה לו בן אחר ששמו דישון כשם דודו ולו בת ששמה אהליבמה כשם קרובתה בת ענה בן צבעון ולכן אמר הכתוב באשת עשו אהליבמה בת ענה בת צבעון כי הוא בת ענה שמצא את הימים נכדת צבעון ולא אהליבמה בת ענה בן שעיר החרי אחי צבעון ורבינו אברהם כתב ואהליבמה בת ענה אין זה הנזכר בראש הפסוק שאם היה אותו עצמו מה צריך להזכירו אלא הוא ענה בן צבעון הנזכר בפסוק ראשון ולא היתה אלא אהליבמה אחת והיתה בת ענה בת צבעון ורבותינו דרשו שלא היה אלא ענה אחד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה ונתגדל בבית שעיר החורי עם בניו ולכן מונאו עם בניו של צבעון כי הוא בנו. ור"ת פירש כי ענה אשה היתה כדכתיב אהליבמה בת ענה בת צבעון והא דכתיב הוא ענה בלשון זכר משום שירשה בירושה עם אחי צבעון בני שעיר דודיה בנכסי שעיר כדמוכח ביש נוחלין. ופירש"י דלכך קורא אהליבמה בת ענה שבא ענה על אמו אשת צבעון והוליד ממנה אהליבמה ולכך קורא אותה בת ענה ובת צבעון:

כו[עריכה]

ואלה בני דישן חמדן. והוא דישן בן החמישי לשעיר ואין קפידא שיקראנו דישון או דישן רק כשהם שניהם בפסוק אחד להבדיל בין שניהם וכן ויעש חירום ויכל חירם והוצרך הכתוב לקרותו כאן דישן שלא יהא נראה שהוא דישון בן ענה הנזכר שלפניו מיד כי כן היה משמע שבא ליחס לו תולדות אלמלא ששינה שמו:

לא[עריכה]

ואלה המלכים. נכתב זה להודיע כי נתקיים ברכת אביו על חרבך תחי' שנתגבר על בני החרי ומלכו עליהם בארצם שאלה הערי' כלם מדינות הם מארץ אדום וסיפר הכתוב כי לא היה להם מלך בן מלך כמו בישראל:

לפני מלוך מלך בישראל. ולא שנמשכה מלכותם עד מלכות ישראל אלא שבא לומר כי אז כאשר ימלוך מלך בישראל לא יהיה להם מלך לקיים ואת אחיך תעבוד ואפשר שכולם מתו כבר בימי משה וכן פי' רבינו אברהם לפני מלוך מלך זה משה כדכתיב ויהי בישורון מלך ופי' כן מפני שהקשה לו האיך כתב משה שמות אלה המלכים ועדיין לא מלכו. וי"מ כי בנבואה כתבה משה. וכתב הרמב"ן ואינו נכון כי הנבואה למה תזכיר את אלה ועד איזה זמן תמנה ותפסק בהם והנכון שכל אלה לפני התורה ומשלו כאחד ומה שאומר למקומותם פי' שהיה כ"א במקומו או שהיה ממשלתם זמן מועט כי שנות רשעים תקצרנה:

לח[עריכה]

בעל חנן בן עכבור. הוא היה ממקום שאול שמלך לפניו ועל כן לא הזכיר לו עיר אחרת ויתכן שהיה חנן שם מקום ונקרא בעל עליו ואחרי כן הומלך:

מ[עריכה]

ואלה שמות אלופי עשו. מתחלה מנה בני עשו שהיו אלופים בדור ההוא ואחרי כן הצליחו ועלו למלוכה ואחר כן פסק מלכותם ונתנו אלופיהם לראש וכן כתוב בדברי הימים וימת הדד ויהיו אלופי אדום וגו':

למשפחות' למקומותם בשמותם וגו' בארץ אחוזתם. כי הראשונים היו כל האחים אלופים יושבים כלם בעיר אחת ומושלים בעם אחד או שהיו נשיאי שבט או ראשי בית אב אבל אלו האחרונים אלופים למשפחותם שהיה כ"א אלוף לכל משפחות בני עשו ולכל מקומות מושבותם ואין אלוף אחר בדור אלא הוא כי היו כמלכים בארצם אלא שלא עלו לכסא לקרות בשם מלך:

אלוף תמנע. כתב רבינו אברהם תמנע זה הוא שם איש ושמות רבים לזכר ולנקבה שוין וכן אהליבמה. אי נמי אלוף זה הוא יתר והכי פירושו אלוף תמנע שהיתה פלגש אליפז אלה אלופיהם עלוה ויתת וכן אלוף אהליבמה שהיתה אשת עשו אלה אלופיהם וגו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.