לחם משנה/מחוסרי כפרה/א
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
גר שמל וטבל וכו'. בריש פ"ד דכריתות אמר במשנה ראב"י דגר ונזיר הוי ג"כ מחוסרי כפרה ובגמרא אמרינן דרבנן לא מנו להו משום דגר מייתי קרבן לאכשורי נפשיה בקהל ונזיר משום דכי מייתי קרבן לאשתרויי למישתי יין דחולין הוא, ורבינו ז"ל כתב כאן טעם הגר למה לא מנה אותו ולא כתב טעם הנזיר ג"כ, ונראה שטעמו משום דנזיר פשוט הוא טעמו דהוי למישרי נפשיה בחולין אבל גר דהוי למישרי נפשיה בקדשים הוצרך רבינו ז"ל להזכיר טעמו:
ה[עריכה]
ואם הביאה קרבנה תוך ימי מלאת לא יצאה וכו'. הרב בעל כ"מ ז"ל נראה שהבין שכוונת הר"א ז"ל להשיג על רבינו ז"ל על דין זה דאפילו אם הביאה תוך מלאת דיצאה דהוי כמו חטאת חלב ודם דהטמא משלח קרבן ותירץ להשגתו של הר"א ז"ל דשאני הכא דכתיב ובמלאת ימי טהרה תביא. ולי נראה לומר דבמחילה מכת"ר אלף פעמים מעולם לא עלה על דעת הר"א ז"ל דודאי אם הקריבה קודם מלאת לכולי עלמא אינו קרבן כלל וכמ"ש רבינו ז"ל בפי"ח מהל' מעשה הקרבנות דמחוסר זמן בבעלים מיקרי יולדת דהקריבה קרבנה תוך ימי הספירה והיינו ודאי תוך מלאת וכ"כ רש"י ז"ל בפרק בתרא דזבחים אלא כוונת הר"א ז"ל להשיג על רבינו ז"ל במ"ש אפילו על ולדות אחרים אינה יכולה להביא ועל זה תפול הקושיא שהקשה דאמר מאי שנא מחטאת חלב ודם שהטמא משלח קרבנו וא"כ למה אין זאת משלחת על ולדות אחרים תוך ימי מלאת ולד זה. ומה שתירץ מ"ע על השגה זו ופירש דבריו הרב בעל כ"מ ז"ל דאתי רבינו ז"ל כת"ק דפליג אמאי דאמר ר' יהודה בפ"ב דכריתות דאמר התם דאתיא כרבי יהודה דאמר ולד שני כמאן דליתיה דמי ומשמע דלרבנן אינה ראיה להביא אפילו על הראשון כל שהיא בתוך מלאת ולד של שני, איני מכיר ראיה זו דהתם איירי לשחוט את הפסח עליה שצריכה לאכול לערב ולכך לרבנן לא ישחוט הפסח דאפילו תביא קרבן על ולד ראשון עדיין היא בתוך מלאת ולד שני ואינה יכולה לאכול את פסחה לערב ולכך לרבנן אין שוחטין עליה את הפסח כיון שצריכה למיכל באורתא אבל היכא דלא בעיא למיכל לאורתא ודאי דלכ"ע תביא על ולד ראשון תוך מלאת ולד שני:
ח[עריכה]
הפילה ביום שמונים ואחד וכו'. וה"ה ליל שמונים ואחד דהלכה כב"ה דאית ליה בפ"ק דכריתות דמפלת לאור פ"א חייב מקרא דולדות הרבה ריבה הכתוב וכן פסק רבינו ז"ל לקמן בפ"ג:
ט[עריכה]
אחר ארבעים יום וכו'. לא כתב רבינו ז"ל ביום מ"א מלידתה שהפילה משום דאי אפשר זה אלא ע"י איסורא וכדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל בשם הר"א בנו של רבינו דטומטום ואנדרוגינוס צריך שתמתין נ"ד יום ולכך סתם וכתב אחר ארבעים יום כלומר כיון שהפילה אחר מ' יום בהיתרא ובאיסורא בהיתרא לסוף נ"ד ובאיסורא ביום מ"א וכתב לשון סתמי דנשתמע מיניה היתרא ואיסורא ובכל גווני קאמר הרי זו מביאה קרבן על נפל זה ואינו נאכל:
י[עריכה]
והשאר עליה חובה. לפירוש הר"א ז"ל שמפרש דר"ש פליג אדלעיל והיינו משנה אחרונה דהלכתא כוותיה א"כ קשה טובא מתניתין דבתר הכי בפ"ד ממחוסרי כפרה דהאשה שילדה ולדות הרבה תוך מלאת דאינה מביאה אלא קרבן אחד משמע דבין לרבנן בין לר' יהודה אם הוא אחר מלאת בעינן תרי קרבנות והוי חובה מקרא דזאת כדריש שם בגמרא יכול על הלידה שלפני מלאת ועל שלאחר מלאת ת"ל זאת וכן מתני' דהמפלת לאור פ"א דפליגי ב"ש וב"ה אי חייבת שני קרבנות או לא הא למשנה אחרונה אין עליה חובה אלא אחד. מיהו י"ל דהני מתני' דהוי קודם משנה דרשב"ג היה למשנה ראשונה אבל הא דמחוסרי כפרה דהוי אחר מתני' דרשב"ג דוחק הוא לומר דהוי לפי משנה ראשונה כיון דרבי מביאן אח"כ ואיפליגו ת"ק ור' יהודה ארשב"ג ודאי דאין ראוי לפסוק כרשב"ג בהא. ע"כ נראה ודאי כפי' רש"י ז"ל דלא תיקן רשב"ג כן אלא לפי שעה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך ורשב"ג לא פליג אדלעיל. ומיהו בפירוש המשנה כתב רבינו ז"ל והלכה כרשב"ג משמע דאית ליה כהשגת הר"א ז"ל אבל כאן בחבור ודאי דחזר בו:
יב[עריכה]
האשה שיש עליה לידה או זיבה וכו'. בפסחים פ' האשה (דף צ') אמרו גבי פלוגתא דרב גבי טמא שרץ אי הכי מחוסר כיפורים נמי דילמא פשע כגון דמסרינהו לב"ד וכדרב שמעיה דאמר חזקה וכו' ואע"ג דהך תירוצא אידחי שם בגמרא דשם אמרו אלא לרב מדאורייתא לא חזי וכו' מ"מ שם אמרו בסוף הסוגיא מהו דתימא כיון דמחוסר כפרה לא קמ"ל כדרב שמעיה משמע דמ"מ לפי המסקנא בעינן לממסר לב"ד וכדרב שמעיה:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |