מעשה רקח/מחוסרי כפרה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מחוסרי כפרה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
ברכת אברהם
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק א מהלכות מחוסרי כפרה

ב[עריכה]

אע"פ שהוא אסור לאכול בקדשים. הכי איתא התם גר מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קינו ופירש"י דאפילו לרבנן ס"ל כר' אליעזר בן יעקב דאמר לאישתרויי הוא דמייתי והא דלא מני ליה משום דלא מקרי מחוסר כפורים ע"כ ולפ"ז יש לתמוה על הרע"ב ז"ל שכתב דת"ק סבר גר כיון שמל וטבל מותר לאכול בקדשים ואין קרבן מעכבו אלא מלבא בקהל ע"כ ולא ידעתי למה התוס' יו"ט ז"ל שתק לו בזה ומה שלא הזכיר רבינו נזיר משום דההוא לאשתרויי ביין דחולין הוא כמו שאמרו בגמרא:

ג[עריכה]

והמצורע וכו'. וכ"כ ז"ל בפ"י דהל' שגגות הל' ג' והקשה המל"מ ז"ל דאמאי לא ביאר שהשני כבשים יהיו שוין כדאמרינן בר"פ שני שעירי עיי"ש וכבר כתבתי הנראה לענ"ד בפ"ה דהל' עבודת יוה"כ הל' י"ד דנראה דרבינו לא העתיק אלא מאי דקתני במתני' ואם איתא הו"ל למתנייה להדיא:

ה[עריכה]

היולדת אינה מביאה וכו'. הרב לח"מ ז"ל השיג על מה שהבין מרן ז"ל בדברי הראב"ד ז"ל שדעתו להשיג על מ"ש רבינו דתוך מלאת לא תביא מדכתב ולדברי רבינו י"ל וכו' ובאמת דאם כוונת הראב"ד היתה כן לא היה לו לתמוה כל כך ועוד למה סיים עד בתוך מלאת של ולד דכל זה מורה דכוונתו להשיג על מ"ש רבינו אפילו הביאה על וולדות הראשונים וכו' וגם בזה אין תפיסה על מרן ז"ל שכבר הליץ על רבינו דאין גירסתו כגירסתינו והביאה ג"כ המבי"ט ז"ל בקרית ספר עיין עליו. שוב ראיתי להכנה"ג שציין להקרבן אהרן דף צ"ב ושם ראיתי שהכריח דברי הראב"ד כנ"ל עם דקדוקים אחרים עיי"ש:

אבל העולה והאשם אינם מעכבין. מרן ז"ל הגיה אשם דהא ודאי מעכב ולא זכר שבפ"י מהלכות נזירות הל' ח' הכריח לדברי רבינו שכתב דעולה ואשם אינן מעכבין מדברי התוס' בפי' התוספתא וכ"כ הרב לח"מ שם והמל"מ ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו

שהרי אדם קרבן צ"ל שהרי אדם מביא קרבן:

ט[עריכה]

היולדת טומטום וכו'. נלמד מדתנן פ"ב דכריתות האשה שילדה וולדות הרבה וכו' ועיין מ"ש מרן ז"ל וכי ברשיעי עסקינן וי"ל שאפשר שיהיה הדבר בשגגה ע"כ פי' שבא עליה תיכף אחר לידתה והתוס' יו"ט ז"ל כתב שם שא"צ לזה אלא שמא באמבטי עיברה ומתני' לא איירי בה משום דהוי מלתא דלא שכיחא ע"כ ולפ"ז רבינו נחית להשמיענו הדין לפי המציאות:

י[עריכה]

היו עליה חמש לידות ודאות וכו'. ידוע דהראב"ד ז"ל השיג על רבינו משום דס"ל דר' שמעון בן גמליאל דינא קאמר וכן דעת רשב"ם והתוס' ז"ל בב"ב דף קס"ו שהביא המל"מ ז"ל וכן נראה דעת רבינו מדכתב בפירוש המשנה דהלכה כרשב"ג וכאן בחיבורו חזר בו וכמ"ש הרב לח"מ ז"ל:

יב[עריכה]

חזקה שאין בי"ד וכו'. כתבו התוס' ז"ל בפסחים דף צ' בשם ריב"א דהא א"א שלא מעורב בכל קן וקן ממעות שתי נשים וכו' דאנן סהדי שנתערבו ותירץ בשם ר"י דכל אחת היתה צוררת מעותיה ונותנת בשופר ע"כ ורבינו סתם הדברים נראה שדי לו במה שהעתיק דברי רב שמעיה:

יג[עריכה]

האשה שהביאה חטאתה וכו'. מסיים במשנה הביאה עולתה ומתה לא יביאו היורשים חטאתה וכבר ביארו רבינו במעשה הקרבנות דחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא וכדאיתא בתמורה דף ט"ז ומ"ש והשעבוד דין תורה וכן פסק פי"א דמלוה ולוה הל' ה':


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון