אור שמח/מחוסרי כפרה/א

אור שמח ‏ מחוסרי כפרה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

גר שמל וטבל כו' שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו כו'.

צריך ביאור לפ"ז איך אמרי ב"ש גר שנתגייר בערב פסח טובל ואוכל את פסחו לערב הא צריך להביא כפרתו ובלא קרבן הוא אסור לאכול בקדשים. ואם נפרש דהך טבילה הוא מפני שמחוסר כפורים שאסור לאכול בקדשים צריך טבילה כשהביא כפרתו כדפסק רבינו בפי"ב מהלכות אבות הטומאות עפ"י משנה וסוגיא דריש פרק טבול יום הא כתבו רבותינו בתוס' פרק חומר בקודש ד"ה האונן ומחו"כ דמחוסר כפורים דגר אינו צריך טבילה יעו"ש. ובאמת רש"י בכריתות שם כתב דלרבנן דפליגי על ראב"י מותר לאכול בקדשים [בקצת גירסאות] ואם נאמר דמה דגר אינו אוכל בקדשים הוא רק דרבנן אפשר לזה ג"כ לא העמידו דבריהם במקום פסח או משום שישראל עצמם עשו פסח ואכלו במילה לבד וכ"ז דחוק. והעיקר דגר כשהביא כפרתו צריך טבילה כדין כל מחוסר כפורים וכמו ערל ישראל שצריך טבילה ודלא כהתוס', ובאמת מנא לן דגר אסור לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו ולא מצאנו שום דרשה ע"ז, ואולי סבר כתנא דסבר דבקדשים לא יאכל עד אשר יטהר במחוסר כפרה וזה בזב בעל ג' ראיות ומצורע בימי חלוטו כו' ויטהר בכפרה אמר ואיהו יסבור דהא דערל אסור בתרומה נפקא ליה מגז"ש דשכיר ותושב משכיר ותושב ולית ליה דברה תורה כלשון בני אדם ומאי מרבה קרא דאיש איש אם לא גר שנתגייר וקודם שהביא כפרתו דאסור לאכול בקדשים עד שמביא קרבנו:

ואולי זהו תנא דפליג עליה דר"י דמוקי בזב בעל שלש ראיות כו' דנפלא דלא נזכר מקום התנא. ולפ"ז יתכן דאיהו ראב"י דקא חשיב גר מחוסר כפרה דאסור לאכול בקדשים מן התורה דאם הוי רק מד"ס ומשום פשיעותא שמא אינו מביא כפרתו [וכדאמר בב"מ (דף נ"ד) גבי נתן הקרן ולא נתן החומש] לא הוה חשיב ליה בכלל מחוסרי כפרה וע"כ דמפיק מאיש איש והוא צרוע או זב כו' עד אשר יטהר ומפרש במחוסר כפרה ויטהר בקרבן אחר ומאיש איש מרבה גר שלא הביא כפרתו יעוין פרק הערל (דף ע"ה) יעו"ש ודוק:

ג

הזב והזבה קרבן כו' והיולדת קרבנה כבש כו'.

תוספתא מגילה אין בין זבה ליולדת אלא הבאת קרבן. המעיין יראה כי לא נכלל בהבאת קרבן מה שעשירה יולדת מביאה כבשה לחטאת, והו"ל לומר אלא בקרבן, ומזה סעד עצום למה שפירש רבינו חיים בתוס' זבחים (דף צ') ד"ה למקראה הקדימה הכתוב דביולדת צריך להקדיש העולה קודם החטאת ובכל הקרבנות מקדיש החטאת ואחר כך מקדיש העולה, וזה מדוייק בכתוב ובמלאת ימי טהרה כו' תביא כבש כו' לעולה כו', וזה שאמר אלא הבאת קרבן היינו ההקדש שתקדיש העולה קודם ביולדת ודוק:

ז

ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה.

נ"ב נזיר (דף כ"ט) עיי"ש ובמק"א הארכתי:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.