קרית ספר/מחוסרי כפרה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מחוסרי כפרה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
ברכת אברהם
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצות קסו שתקריב הזבה כשתטהר קרבן. ארבעה הן מחוסרי כפרה זב וזבה יולדת ומצורע ולמה נקראו מחוסרי כפרה שאף ע"פ שטהרו מטומאתן לא נגמרה טהרתן לאכול בקדשים עד שיביאו קרבנם בפ' הערל מפרש טעמא דמתניתין דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים מנ"ל אמר רבא אמר רב חסדא תלתא קראי כתיבי כתיב לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור וכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים כדמפרש התם.

ב[עריכה]

גר שמל וטבל ולא הביא קרבנו אסור לאכול בקדשים ואינו מחוסר כפרה פ' ד' מחוסרי כפרה במשנה רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה ובגמרא ות"ק מ"ט לא תני גר כי קתני מידי דמישרי לאכול בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשוריה נפשיה למיעל בקהל הוא ולא מחוסר כפרה איקרי. הביא פרידה אחד בשחרית אוכל בקדשים לערב שם בבריתא מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא קנו הביא פרידה אחד שחרית אוכל בקדשים לערב ובלבד שיביא השניה כל הקינין שבתורה אחד חטאת ואחד עולה כאן שתיהן עולות כדילפינן מדור המדבר דכתיב וכי יגור אתכם גר אשר בתוככם לדורותיכם ועשה אשה ריח ניחוח לה' כאשר תעשו כן יעשה אי זהו דבר שכולו לה' הוי אומר זה עולת העוף אימא אתם עולה ושלמים ואף הם עולה ושלמים ת"ל ככם כגר יהיה לכם הקשתיו במקצת ולא לכל קרבנותיכם ומיהו עולה מסתבר דמכשרה דכולה כליל לה'.

ג[עריכה]

הזב והזבה קרבן כל אחד מהם ב' תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת כדכתיב בפרשת מצורע גבי זב וביום השמיני יקח לו ב' תורים או שני בני יונה וגבי זבה וביום השמיני תקח לה ב' תורים או שני בני יונה וכו' וכתיב בהו ועשה אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה והיולדת קרבנה כבש עולה ובן יונה או תור חטאת ואם אין ידה משגת מביאה ב' תורים או ב' בני יונה אחד עולה וא' חטאת כדכתיב בהדיא בקרא גבי יולדת והמצורע קרבנו ג' כבשים אחד עולה ואחד אשם וכשבה לחטאת כדכתיב וביום השמיני יקח ב' כבשים תמימים וכבשה אחת תמימה וכתיב ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אותו לאשם וגו' וכתיב ועשה הכהן את החטאת דהיינו כבשה וכתיב ואחר ישחט את העולה דהיינו הכבש האחר ואם אין ידו משגת מביא קן אחד עולה ואחד חטאת וכבש לאשם כדכתיב התם בהדיא ואם דל הוא וגו'.

ד[עריכה]

הזב והזבה והמצורע מביאין כפרתן ביום השמיני לטהרתן כדכתיב בכולהו וביום השמיני יביא וגו' וכתיב בזב וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ במים וכו' ובזבה כתיב וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר.

ה[עריכה]

היולדת אינה מביאה קרבנה ביום מ' לזכר או ביום פ' לנקבה אלא מערבת שמשה ומביאה קרבנה למחר שהוא יום מ"א ויום פ"א והוא היום שנאמר בו ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת ודרשינן יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא ספ"ק דכריתות במשנה המפלת לאור פ"א ב"ש פוטרים מן הקרבן וב"ה מחייבין וע"כ לא נחלקו אלא באור פ"א אבל ביום פ' לכ"ע פטורה אם הפילה דכל שהפילה תוך ימי מלאת ילפינן התם פ"ד מחוסרי כפרה דמביאה קרבן אחד על וולדות הרבה כדכתיב זאת תורת היולדת וכל היכא דכתיב תורה משמע רבים ואם הפילה ביום פ"א לכ"ע מביאה קרבן אחר שהרי הוא אחר מלאת לא נחלקו אלא בליל פ"א דלב"ש הואיל שאינה ראויה להביא קרבן בלילה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל להקריב וגו' הרי הוא כתוך ימי מלאת ולב"ה כיון שכלו ימי טהרה ואם ראת בליל זו טמאה הרי הוא לאחר ימי מלאת ולכך חייבת להביא קרבן אחר על נפל זה ותניא אמרו להם ב"ה לב"ש הרי הוא אומר או לבת לרבות אור שמונים ואחד שמביאה קרבן על מה שהפילה שהרי הוא אחר מלאת ואם הביאה קרבנה תוך ימי מלאת לא יצאת כדדרשינן יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא אפילו הביאה על וולדות הראשונים בתוך ימי מלאת של ולד זה לא יצאת דדרשינן על ובמלאת ימי וגו' תביא וגו' יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא יכול לא תביא על לידה זאת שלפני מלאת כלומר שלא נשלמו פ"א יום ללידה זו אבל תביא על לידה אחרת שילדה קודם ועברו ימי מלאת ולא הביאה וילדה ועתה היא תוך ימי מלאת של לידה זו ת"ל ובמלאת ימי טהרה וגו' ביום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא. עברו ימים אלו ולא הביאו כפרתם הרי אלו מקריבים כפרתם לאחר זמן וכל זמן שלא הקריבו חטאתם אסורים לאכול בקדשים אבל העולה והאשם אינם מעכבים דכתיב גבי יולדת והקריבו לפני ה' מלמד שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהם ואי זהו זה חטאת דכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה גבי אחד לחטאת מי שהוא בא לכפר בו הכפרה תלויה וגבי מצורע כתיב ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר ותניא בת"כ מה ת"ל וכפר לפי שנאמר בסמוך והעלה הכהן את העולה ואת המנחה המזבחה וכפר יכול יהו כולם מעכבים ת"ל ועשה הכהן את החטאת וכפר מלמד שכפרה בחטאת. מחוסרי כפרה אין צריך דעת בעלים שהרי אדם מביא קרבן על בניו ובנותיו הקטנים אם היו מחוסרי כפרה דכתיב זאת תורת הזב בין גדול בין קטן כדאמ' ר' יוחנן פרק אין בין המודר דתורת אתי לרבויי קטן.

ו[עריכה]

אי זו היא זבה שזב דמה ג' ימים זו זה אחר זה בלא עת נדתה וזו היא זבה גדולה שצריכה ספירת שבעה וחייבת בקרבן כדכתיב ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה ותניא בת"כ ימים שנים רבים שלשה יכול ימים הרבה א"ר עקיבא כל ששמעו מרובה ושמעו ממועט תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ואמר ימים ואמר רבים מה ימים שנים דתפשת מעט תפשת אף רבים מיעוט רבים ג' יכול שנים ושלשה הרי חמשה וכי נאמר ימים ורבים לא נאמר אלא ימים רבים וכתיב בלא עת נדתה אחר שיצאו שבעת ימי נדתה וכתיב בה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר וביום השמיני תקח לה ב' תורים ובהלכות נדה נתבאר. זבה ונדה וספק זבה וזב חטאתם נאכלת וספק אין חטאתם נאכלת שחטאת העוף הבאה על הספק תשרף כדתניא פרק אין בערכין כל זבות הטועות מביאות קרבן לסוף שבעה ימים נקיים חוץ מפתחה שבעה ושמנה שמביאות קרבן דממה נפשך זבות נינהו כדאמרינן התם אבל אחרנייתא אינו נאכל החטאת דשמא לא ימי זיבה היו וחטאת זו חולין ומליקתה נבלה דחולין מלוקין אינו אלא נבלה ובהלכות נדה התבאר מה תלד או תפיל ותהיה טמאה לידה או לא תהיה וכל שטמאה לידה מביאה קרבן וחטאתה נאכלת וכל שאינה טמאה לידה פטורה מן הקרבן כדכתיב ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא וגו' כל שטמאה לידה ויש לה ימי טהרה מביא קרבן אבל שאינה טמאה לידה אינה מביאה קרבן:

ז[עריכה]

מצות קסז שתקריב היולדת כשתטהר קרבן וספק יולדת מביאה קרבן ואינו נאכל כדתנן בפרק קמא דכריתות ואלו מביאות ואינן נאכלות המפלת ואינה יודעת מה הפילה וב' נשים שהפילו אחד ממין פטור ואחד ממין חובה ואין ידוע אי זו הפילה סנדל או שליא שהוא ממין החובה ואי זו הפילה ממין פטור דגים וחגבים מפני שהפילו במחבואה אחד ומביאות כל אחד שתי תורים ולא שתיהן קרבן אחד על ידי תנאי כר' יוסי דלית הלכתא כותיה וילפינן בנזיר דחטאת העוף באה על הספק כדתניא פרק מי שאמר ר' יוסי בר חנינא אומר מנין לחטאת העוף שהיא באה על הספק כגון דלידה או דזיבה דאינה נאכלת ת"ל והזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש נקבה לזכר מה זכר מביא קרבן על הודאי אף נקבה מביאה קרבן על הודאי ומה זכר מביא על הספק אשם תלוי אף נקבה תביא על הספק אפילו ספק לידה ועדין לא שמענו אם ממין בהמה אם ממין עוף אלא ממה שלמדנו שמביא זכר על הספק מאותו מין שמביא על הודאי אף נקבה ממין שמביאה על הוודאי שהוא עוף מביאה נמי על ספק לידה אימא זכר מביא קרבן ונאכל שהרי אשם תלוי נאכל אף נקבה תביא קרבן ונאכל לא אם אמרת בזכר שכן איסור אחד לבד יש בו דדילמא שומן הוא מה שאכל ומייתי חולין לעזרה תאמר בנקבה שיש בה ב' איסורין מאי ב' איסורין איסור נבלה דמליקה נבל' ואיסור חולין בעזרה. אחד היולדת ואחד המפלת ולד אחד או וולדות הרבה הרי זו מביאה קרבן אחד לכולן כדתנא תנא קמיה דרב ששת פ"ד מחוסרי כפרה זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה דכל היכא דכתיב תורה משמע רבים יכול אף על הלידה ועל הזיבה תביא קרבן אחד כגון שראת ג' ימים בימי זיבה והפסיקה רביעי וילדה בחמשי דיולדת בזוב הויא ת"ל זאת על לידה א' תביא משמע ואקשי' אלא מעתה אכלה דם וילדה ה"ה דאין מביאה אלא קרבן אחד אי לאו זאת אלא אימא הכי יכול על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת לא תביא אלא קרבן אחד ת"ל זאת משמע על לידה א' וכיון דהוה בעינן מעיקרא לרבויי דאפילו על לידה וזיבה לא תביא אלא קרבן אחד משמע דפשוט דעל לידה והפלה לא מייתי אלא קרבן אחד כל שילדה והפילה תוך ימי מלאת אבל הפילה אחר ימי מלאת תביא אף על השני ואם הפילה תוך ימי מלאת וחזרה והפילה תוך ימי מלאת של נפל זה השני וחזרה והפילה תוך ימי מלאת שלישי פטורה ואינה מביאה אלא על לידה ראשונה שהרי אחרון תוך ימי מלאת שלישי ושלישי תוך ימי מלאת של שני ושני תוך ימי מלאת של ראשון ואינה מביאה אלא קרבן אחד על הכל כדתנן פ"ד מחוסרי כפרה. היולדת טומטום או אנדרוגינוס והפילה נפל אחר מ' מיום לידתו הרי זו מביאה קרבן על נפל זה שמא זכר הוא הראשון והרי הפילה אחר ימי מלאת ואין חטאתה נאכלת שמא נקבה היא הראשונה ובתוך ימי מלאת הפילה וחיוב קרבן לטומטום ואנדרוגינוס ילפינן מדכתיב ואם נקבה תלד ה"ל למיכתב ואם נקבה היא מאי תלד הא אין דבר תלוי אלא בלידה.

י[עריכה]

האשה שיש עליה ספק חמש זיבות או ה' לידות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה היו לידות וזיבות ודאות השאר עליה חובה כדתנן ספ"ק דכריתות וטעמא שהרי קרבן זה לטהרה בא והרי הוא כטבילה אם נטמאה האשה כמה טומאות טבילה אחת לכולן אף קרבן זה כן ואין השאר עליה חובה לא הצריכוה חכמים להביאה שאף האחד בקושי התירו להקריב ספק מליקת חולין למזבח שאם לא כן אין תקנה ליטהר בקדשים אבל ה' לידות וזיבות ודאות מביאה קרבן ואוכלת בזבחים כמו שפירשתי מדין טבילה והשאר עליה חובה כדאמ' יכול תביא על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד לשניהם ת"ל זאת היו עליה ה' לידות ודאות וחמש לידות ספק או חמש לידות ודאות וחמש זיבות ספק מביאה ב' קרבנות א' על הודאי ונאכל ושאר הודאות עליה חובה ואחד על הספק ואינו נאכל ואין השאר עליה חובה ואוכלת בזבחים שם בריתא פלוגתא דת"ק ורבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא ונקטינן כת"ק כטעמא דלעיל.

יא[עריכה]

האשה שנתגיירה ואין ידוע אם עד שלא נתגיירה ילדה או משנתגיירה ילדה מביאה קרבן מספק ואינו נאכל ס"פ הזרוע תני ר' חייא ח' ספיקות נאמרו בגר ארבע מהן לחיוב וד' מהן לפטור וחד מהני דחיוב הוי קרבן אשתו דספק איסור כרת הוא לאכול בקדשים עד שתביא כפרה דמחוסר כיפורים אסור בקדשים וענוש כרת. ספק מחוסרי כפרה שעבר עליו י"ה חייבין להביא לאחר י"ה דלאו לכפרה אתי דבצער לידה נתכפרה אלא להכשירה לאכול בקדשים וכן בשאר מחוסרי כפרה מספק כדילפינן פ"ג דהלכות שגגות.

יב[עריכה]

האשה שיש עליה לידה או זיבה מביאה מעות הקינים ונותנת בשופר ואוכלת בקדשים לערב חזקה שאין ב"ד של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל המעות שבשופר ויקריבו כנגדן קינים בשקלים פי"ג שופרות בתלמוד ירושלמי. האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשים עולתה דנשתעבדו נכסיה ושעבודא דאוריתא כדתנן ספ"ק דקינין:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.