תשובה מיראה/מעשר/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה מיראה ‏ מעשר יא

טו

המפקיד פירותיו אצל הנכרי וכו' ויראה לי שהמעשרות שיפריש ספק. ועיי"ש בכ"מ והשגת הראב"ד ז"ל, ותמוה לי טובא על רבינו ז"ל שכתב יראה לי היכא דלהיפך מזה מבואר להדיא בבכורות י"א ב', דלת"ק מעשרים בודאי דודאי חלפינהו, ולר' שמעון ספק. ואפשר לתרץ ע"פ דברי הגמ' ביומא מ"ז ב', דהדר פשטה יהושע בן עוזאה בין הבינים ספק הוה ועיי"ש בתוס' דמאי נפשט הרי גם מקודם הוא ספק, ותירצו דמקודם מבעיא ליה בזה ואח"כ נפשט דספק גמור הוא ונפק"מ לדינא הוא אם מטעם ספק או ודאי, וא"כ י"ל דגם מש"כ רבינו ז"ל שצריך להפריש מספק הוא ג"כ כפשיטות יהושע בן עוזאה דהוא ספק מוחלט, וא"כ גם מ"ש בגמ' ודאי הוא ג"כ מטעם ספק אלא דאינו כדעת ר"ש דהוא רק כדמאי [וגם י"ל דדמאי הוא רוב מעשרים משא"כ הך ספק]. ועי' ע"ז ל"א א', מאי דפריך הגמ' ממשנה זו דאמר כפירותיו על מעשר דאיתא שם מותר בשתיה דכיון שהוא כפירותיו א"כ ודאי נחלפו, ואף בהנאה אסור עיי"ש, משמע נמי דמשום ודאי הוא. שוב נזכרתי שכבר העיר הגר"ע איגר ז"ל בתוספותיו בפ"ג דדמאי על הרא"ש ורע"ב ור"מ ז"ל מסוגיא דבכורות, וחידוש שלא הביא גם דברי רבינו ז"ל בחיבורו ועי' מ"ש שם בחיבורי סדר משנה בעזהית"ש.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.