תפארת ישראל - בועז/שביעית/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
ריבמ"צ
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה


דפים מקושרים

(א) כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל. וז"ל תמוה דב' עושין מיותר דמק"ו דא' עושה שמעי' לה. ואת"ל א' עושה קמ"ל לרבותא דהיתר דכדי צרכה. וב' עושין נקט לרבותא דאיסור יותר מצרכן. עכ"פ הול"ל בקצור א' או ב' עושין. ונ"ל דקמ"ל אפי' א' עושה כשיעור כל השלשה. אפי' כצרכן אסור. [אבות תמהני וכי אפשר לומר כן. הרי בפי' אמרינן סוף מ"ג פחות מכאן. ר"ל שאין כאן ג'. אלא ב' או א' שעושה או שחזק כל כך עד שראוי לעשות כפי השיעור הקצוב לו. חורשין כפי צרכו. א"כ כ"ש כשעושה כפי השיעור הקצוב לו ולחבירו. דרשאי עכ"פ לחרוש לו כפי צרכו. ונ"ל דט"ס הוא. וכצ"ל אפ"ה טפי מצרכן אסור:

(ב) כתב הר"ב דנקט ילדות לאשמעינן דאע"ג דבזקינות בג' לב"ס סגי. בילדות צריך י'. וכתב על זה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות ז] וז"ל ולא ידעתי אמאי נקט לאשמעי' חומרא ולא לאשמעי' קולא. דמותר לחרוש עד ר"ה. והכי ריהטא כולה סוגיא דמ"ק. עכלה"ט. ולפע"ד ככיי ואזוב אשר בקיר. היה נראה. דאם באמת תרתי איתנהו. קולא וחומרא לגבי ילדות וכ"כ איפכא בזקנות. וכדמוכח בתוספתא. עכ"פ הוכיח הר"ב דמתני' רק חומר' קמ"ל. דהרי הך מתני' הלכה קדומה והלממ"ס הוא. כמ"ש רש"י (תענית ד"ג א') א"כ קשיא (קו' תוס' מ"ק ד"ג ב). דהרי לאשמעי' קולא לא אצטריך הלממ"ס. דמה"ת לתסור. אע"כ לדיוקא דזקנות אסור מקודם וכמ"ש הש"ס. ואי להך דיוקא לחוד. טפי הו"ל לאשמעי' דזקנות אסור וממילא משתמע דילדות מותרות עד ר"ה. אע"כ משום דבילדות נמי איכא חומרא. והיינו דקמשמע לן:

(ג) כ"כ הר"ב וכתב עלה רבינו הנ"ל [באות י] וז"ל והרמב"ם פ"י מהל' נ"ר וכו'. ובירושלמי משוה להדדי. וצ"ע. עכלה"ט. אמר קטין חריך שקא. לפע"ד לא לגמרי הושוו שם בירושלמי. דהרי לר"ש הו"ל מדאורייתא ולראב"י רק מדרבנן אסור משום מראית עין. וכמ"ש מהר"א מפורקאן. רק דיש דמיון לב' הדינין אהדדי. וכיון שכן. דלאו הא בהא תליא נ"ל דרמב"ם ס"ל. דמדלא פליגי הכא רבנן אר"ש. ש"מ דאף רבנן דפליגי אראב"י. מודו הכא. דאף באינו שוה לקרקע. כל שאינו גבוה טפח לא מחשב אילן. כבכל דוכתא. וכדאשכחן (כלאים פ"ב מ"ד. וגם סוטה דמ"ד ב) בגפן שאינו גבוה טפח דאינו מקדש לזרעים. כ"כ הכא בשביעית כארעא סמיכתא דמיא. משא"כ בערלה ה"ט משום דגם אילן שאינו גבוה טפח חייב בערלה. וא"כ כל שנגמם ונשתייר מזקינה פחות מטפח. אכתי לא נתבטל שם אילן שמקודם ממנו. ולהכי דוקא בנגמם שוה לארץ. חייב בערלה בהדר נביט:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.