תפארת חיים/בבא מציעא/ג/ב
תוס' ד"ה אבל העדאת עדים. דליכא למימר כל כך מישתמיט כיון שכפר הכל אימא כיון דחשוד הוא לגזול חשוד נמי אשבועתא קמ"ל קל וחומר דלא הוי גזלן בהכי וכו' אע"ג דאמרינן לקמן דלא אמרינן מיגו דחשוד וכו'. עכ"ל ונ"ל ליישב קושיתו של מהר"מ לובלין מפני מה במילתא דרבה לא רצו לפרש כפירש"י משום דחשוד אממונא וכו' כדלעיל וכאן מפרשים משום חשוד אממונא חשוד אשבועתא ע"ש על פי דקדוק א' שדקדקתי בדברי התוס' דכאן דפירשו כיון דחשוד הוא לגזול ולא פירשו כיון דחשוד אממונא כמו לעיל לכך נ"ל לפרש דבריהם אף על גב דהגמ' מסיק לקמן דלא אמרינן מיגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא לאו בודאי חשוד איירי אלא לפי טענות התובע הוא חשוד אממונא אבל כאן בהעדאת עדים ונעשה ודאי חשוד אממונא חשוד נמי אשבועתא כמו שפירשו התוס' לקמן דף ה' ד"ה דחשוד וכו' ע"ש בתירוץ השני ובדף י' ד"ה ספק מלוה וכו' אבל בגזלן ודאי וכו' ע"ש והכי פירושו אבל העדאת עדים וכו' אימא כיון דחשוד הוא לגזול וכו' פירוש כיון דנעשה גזלן ודאי במה שהעידו עדים ואם כן חשוד הוא נמי לגזול השאר דליכא עדים אימא דחשוד הוא נמי אשבועתא משום דבגזלן ודאי אמרינן בודאי מגו דחשוד אממונא וכו':
אי נמי להכי פירשו התוס' כיון דחשוד הוא ליזול דהא איכא למימר קצת אישתמוטי אפילו בלא קל וחומר קמ"ל קל וחומר דלא אמרינן מיגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא וגזלן לא הוי בהכי דאישתמוטי וכו' אלא סתם חשוד אממונא ולא אמרינן מיגו דחשוד אממונא כדפרישית ואין צריך לפרש דהקל וחומר קמ"ל דלא אמרינן מיגו דחשוד אממונא דאלא מאי קמ"ל דליכא למימר דקמ"ל דלא הוי גזלן בהכי לחוד דזה לא מוכח מקל וחומר אלא מסברת אישתמוטי ואע"ג דאמרינן לקמן דלא אמרינן מיגו דחשוד וכו' ולמאי צריך התנא לאשמעינן מ"מ שוב מצאתי בפני יהושע על זה התוס' דמדבר קצת כמו דפרישית: