תורה תמימה/דברים/לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ דברים לד

א

ויעל משה וגו'. תניא, שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת . (סוטה י"ג ב').

אל הר נבו. ולמעלה כתיב (ס"פ מטות) ובני ראובן בנו את נבו, מלמד שמת משה בנחלת בני ראובן . (סוטה י"ג ב').

ד

לאמר. מאי לאמר, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אמר הקב"ה למשה, לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב, שבועה שנשבעתי לכם כבר קיימתיה לבניכם, מכאן למתים שמספרים זה עם זה . (ברכות י"ח ב').

לאמר. מה ת"ל לאמר, אמר לו, לך ואמור להם לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם, מכאן לצדיקים שאפילו במיתתם קרויים חיים . (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג).

ה

וימת. תניא, בז' באדר מת משה, שנאמר וימת שם משה, וכתיב ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום, וכתיב (יהושע א׳:א׳) ויהי אחרי מות משה ויאמר ה' אל יהושע קום עבור את הירדן, וכתיב (שם) ויצר יהושע הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן, וכתיב (שם) והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון, צא מהם ל"ג ימים למפרע, הא למדת שבשבעה באדר מת משה . (קדושין ל"ח א').

וימת שם. יש אומרים לא מת משה, כתיב הכא וימת שם וכתיב התם (פ' תשא) ויהי שם עם ה', מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש . (סוטה י"ג ב').

וימת שם משה. רב נחמן אמר, בשעה שמת משה היה מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים וימת שם משה, סמליון אומר, וימת שם משה ספרא רבא דישראל . (שם שם).

וימת שם משה. אפשר משה מת וכתב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע . (ב"ב ט"ו א').

על פי ה'. מכאן שמשה לא שלט בו מלאך המות ורמה ותולעה . (שם י"ז א').

על פי ה'. מכאן דכשהקב"ה נוטל נשמתן של צדיקים נוטלה מהן בנחת רוח [ספרי].

ו

ויקבר אתו. במדה שאדם מודד מודדין לו, משה זכה בעצמות יוסף, שנאמר (ר"פ בשלח) ויקח משה את עצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו, אף הוא זכה שיתעסק בו המקום שנאמר ויקבר אותו . (סוטה ט' ב').

ויקבר אתו. מכאן שמדת הקב"ה לקבר מתים . (שם י"ד א').

ויקבר אתו. דרש רבי שמלאי, גדולה גמלות חסדים, שהתורה תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח, תחלתה – דכתיב (פ' בראשית) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וסופה – דכתיב ויקבר אותו . (שם שם).

בגיא וגו'. א"ר ברכיה, ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור, סימן בתוך סימן, ואפילו הכי – ולא ידע איש את קבורתו . (שם י"ג ב').

מול בית פעור. א"ר חמא בר חנינא, מפני מה נקבר משה אצל בית פעור, כדי לכפר על מעשה פעור . (שם י"ד א').

ולא ידע. מעשה ושלחה מלכות הרשעה אצל גיסטרא של בית פעור ושאלה, הראנו היכן משה קבור, עמדו למעלה – נדמה להם למטה, למטה – נדמה להם למעלה, נחלקו לשתי כתות, אותן שעמדו למעלה נדמה להם למטה, למטה נדמה להם למעלה, לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו . (שם שם).

ולא ידע. א"ר חמא בר חנינא, מפני מה נסתתר מקום קברו של משה מעיני בשר ודם, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד ביהמ"ק לחרב וישראל יגלו מארצם, שמא יבאו לקברו של משה ויבכו ויתחננו ועומד משה ומבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם . (סוטה י"ג א' בע"י).

ולא ידע איש. א"ר חמא ב"ר חנינא, אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור, כתיב הכא ולא ידע איש את קבורתו וכתיב התם (ר"פ א') משה איש האלהים . (שם י"ד א').

ז

לא כהתה עינו. מלמד שעינם של מתים כהה [ספרי].

ולא נס לחה. א"ר אליעזר בן יעקב, אל תקרא לא נס לחה אלא לא נס לחה עכשיו, כל הנוגע בבשרו של משה ליחה פורחת ממנו . (שם).

ח

שלשים יום. ת"ר, בשעת פטירתו של רבי, אמר, הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום, דלא עדיפנא ממשה רבינו, דכתיב ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום . (כתובות ק"ג ב').

ויתמו וגו'. תניא, מניין לאבילות שבעת ימים מה"ת, א"ר יוסי ב"ר חנינא בשם רשב"ל, אמר קרא ויתמו ימי בכי אבל משה, ימי שנים, בכי שבעה, אבל שלשים . (ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה).

ט

את ידיו. אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למרא וטיבותא לשקיה, אמר ליה, דכתיב (פ' פינחס) וסמכת את ידך עליו וכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו . (ב"ק צ"ב ב').

י

ולא קם נביא וגו'. כתיב (קהלת י״ב:י׳) בקש קהלת למצוא דברי חפץ, בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא בישראל כמשה . (ר"ה כ"א ב').

בישראל כמשה. בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנו – בלעם, משל למה הדבר דומה, לטבחו של מלך שיודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שלחנו [ספרי].

יב

ולכל היד החזקה. תניא, בשעה שעלה משה למרום וקבל את הלוחות וישראל עשו את העגל, ביקש הקב"ה לקחתן מידו וגברה ידו של משה וחטפן ממנו, לאח"כ אמר הקב"ה, יהא שלמא על ידא דגברת מינאי, הוא שהכתוב משבחו ואומר, ולכל היד החזקה . (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה).

ולכל היד החזקה וגו'. ולכל היד החזקה – זו מכת בכורות , ולכל המורא הגדול – זו קריעת ים סוף , ר' אלעזר אומר, לכל האותות והמופתים – במצרים ובים, ולכל היד החזקה – לפני הר סיני , ולכל המורא הגדול – במדבר [ספרי].

לעיני כל ישראל. ר' אלעזר אומר, לעיני כל ישראל – זה שבירת הלוחות, מאי טעמא, נאמר להלן (פ' עקב) ואשברם לעיניכם ונאמר כאן לעיני כל ישראל . (שם).

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---