תוספות רי"ד/שבת/קנא/ב
תוספות רי"ד 
שבת קנא ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד מהר"ם חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה. פי' מחשיכין על התחום כדי לצאת חוץ לתחום ולהביא בהמה להנהיגה לפניו. וגם ביום השבת נמי אם היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה וכיון שהוא זכאי להביאה מחוץ לתחום באמירה רשאי הוא להחשיך כדי לצאת חוץ לתחום ולהביאה ודמיא רישא לסיפא שכמו שבתחיל ההוא רשאי להחשיך מפני שהוא זכאי לומר גם להביא בהמה נמי הוא רשאי להחשיך מפני שהוא רשאי לומר:
עשו לו ארון כו' ואמאי ה"נ לימא ימיתין בכדי שיעשו כו' פי' המורה ימיתין בכדי שיעשו דנה לא מוכחא מילתא מיהו יש לומר בשביל ישראל נעשה כעומד באסטרטאי שאין דרך לקבור שם דודאי לא נעשה בשביל ישראל תינח קבר. ארון מיא מאי איכא להוכוח דלא בשביל ישראל נעשה. במוטל הארון על קברו של גוי באספרטאי דמוכח דלשם אותו קבר נעש' הארון ואינו נ"ל פתרון זה ומפני שסבר המורה דהאי שיקל' וטריא אריש' קא פריש הכי ולא היא דאע"ג דכתיב עשו לו ארון כו' לא כתב כל המשנה ואסיפא קאי דקתני' אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית. ומתמה ואמאי אמרת עולמית ומ"ש ארון וקבר מכל המלאכות שעושה הגוי בשביל ישרלא דאמרי' שהן מותרות בכדי שיעשו וכדתניא גבי מרחץ ימתין בכדי שייחמו חמין. ואוקמיה עולא בעומד באסטרטא פי' שהי' הדבר מפורסם. החמירו בו יותר משאר מלאכות וגם הנה הוא דחוק פתרון המוכה מאוד שפירש שהי' קברו של גוי עומד באסטרטא וכי בקרקעו של גוי הי' צריך ישראל זה להיקבר א"ו בקברו של ישראל מיירי ומתמה תינח קבר ארון מאי פי' קבר ודאי היא דבר מפורסם אלא ארון שעושה בביתו מאי פירסום איכא ואוקמה ר' אבהו במוטל על קברו וכיון שעל קברו הי' עושה שהי' עומד באסטרטא ומפורסם לכל קנסו אותו חכמים שלא יהנה מהם לעולם וה"ה לכל מלאכה שעושה הגוי לישראל בשבת. והיא מפורסמת לרבים יש לאוסרה עליו עד לעולם. כגון שהיו בונין את ביתו בשבת. ומאי דאמרן בפ"ק וכולן ב"ה מתירין עם חשיכה דוקא בביתו של גוי ובמקום דלא חזי לי' ישראל ולא ידעי לי' דהוא מלאכת ישראל וכדאמרי' בפ' מי שהפך אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אמר ר"פ ואפילו חוץ לתחום לא אמרן אל אדליכא מתא דמיקרבא להתם אבל איכא מתא דמקרבא להתם אסור אמר רב משמרשי' וכי ליכא נמי מתא דמקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות ויו"ט דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי להתם אסור:
ובלבד שלא יזיזו בו אבר מהכא מוכח שאסור להזיז את האבן אע"פ שאינו מגביה שהרי כשמזיז אבר המת אינו מגביהין מע"ג קרקע שוהא מחובר בגופו של מת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |