תוספות ר"י הזקן/קידושין/נ/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוספות ר"י הזקן קידושין נ ב

מחמת קדושי' הראשוני' שלח ולא לשם קדושים דנימא אדם יודע שאין אשה מתקדשת בפחות מפרוטה וגמר ושלח לשם קדושין:

שקדש ושלח סבלונות משהגדיל אינה מקודשת שמחמת קדושין הראשונים שלח וקדושי קטן אינן כלום:

חוששין לסבלונות. פיר"ש מי ששדך אשה ונתרצית וקדם ושלח לה סבלונות בעדים חוששין שמא קדושין הם ואם קדשה אחר צריכה גט מראשון. והאי פירושא לא דייק שאם נתן לה כשהוא מדבר עמה על עסקי קדושיה ולא פי' דיו ומקודשת ודאי היא ואם שהה כל שהוא אע"פ שהיו עסוקין מענין לענין ובאותו ענין הואיל ולא פי' אינה מקודשת כלל כדאיתא פ"ק וכ"ש אם שלח לה סתם. עיקר הפי' הוא כך אם שלח לאשה סבלונות וקבלם חוששין שנתקדשה. ומיהו דוקא שיש עדים כך בסבלונות אבל אי ליכא עדים אפי' שניהם מודים לאו כלום הוא דלא עדיפי סבלונות דיהבי אמתלא דמקדשה כלל מקדושין גופייהו וכ"כ הר"ם פ"ט:

חיישי'. לפי' ר"ש דסבלונות גופייהו קדושין נינהו ולפי הר"ם דנתקדשה קודם לכן:

מקדשי והדר מסבלי פשיטא דחוששין הואיל וכולם נהגו לקדש קודם הסבלונות:

ה"ג ר"ש לא צריכא דרובא מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי מהו דתימא נחוש למיעוטא קמ"ל כלומר אם כולם נהגו כן פשיטא לא היה צריך להשמיענו זה. אלא מיירי שלא נהגו לקדש תחלה אלא הרוב מה"ד נחוש למיעוטא דנימא סמוך מיעוטא אחזקתה ואתרע ליה רובא ואשה זו בחזקת פנויה עומדת קמ"ל דרובא וחזקה רובא עדיף והואיל ורובן מקדשין תחלה לשם קדושין נתנם אע"פ שלא פירש. והרי"ף והר"ם גרסי דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוטא מקדשי והדר מסבלי מה"ד לא ניחוש למיעוטא קמ"ל. וטעמא דחיישינן למיעוטא אע"ג דאיכא רובא וחזקה דליוחסין בעינן תרי רובי וחזקה לא עדיף כרובא. ולא נהירא דמאי יוחסין איכא הכא איסורא הוא דאיכא ועוד כתב שמא יתפשט מנהג המיעוט ויעשו הרוב כמותן ויתירוה כמו שהיו עושים תחלה. והעיקר דמ"ה חיישי למיעוט שהמיעוט הוא קבוע ולא תימא שלפעמי' אזלא היא לגבייהו להתקדש אלא שהנשים גם כן יש מיעוט שמתקדשות תחלה והוו להו כל נשי העיר כמחצה על מחצה דאתתא קביעא וקיימא לקביעותיה והאיסור ג"כ דבק בה. ודכוותה אשכחן פרק הריני נזיר מן הגרוגרות:

הוחזק שראו שטר כתובתה וקדשה אחר מהו להחזיקה כאשת איש לראשון. א)לפיר"ש דוקא הרוב ולפי' הר"ם והרי"ף אפי' המיעוט:

כתבי והדר מקדשי כולם פשיטא דאי לאשמועינן [דחיישינן] למיעוטא הא אשמועינן ליה לעיל:

דלא שכיח ספרא. שאינו דר בעיר:

אינן מקודשות. אין אחת מהן צריכה גט:

זו לזו. קס"ד כגון שקדשן:

אי הכי. דקרא בבת אחת איירי היכא איכא כרת אם בא עליהן הלא אין בה איסור אחות אשה:

בזה אחר זה. שקדש אחת תחלה ואין קדושין תופסין באחותה דכתיב לא תקח ואם בא עליה ענוש כרת ומתניתין סברא בעלמא היא כדרבה תיפוק לי דאפי' לא קידש אלא אחת מהן הואיל ולא פירש איזו אינה מקודשת לדידיה דהא לא ידעי' איזו היא אחות אשה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.