תוספות הרא"ש/קידושין/י/א
כל הבועל דעתו על גמר ביאה הק' ר"ן דבפרק הבא על יבמתו אמרי' נקנית בהעראה בג"ש דקיחה קיחה ותי' דההיא דפ' הבא על יבימתו מיירי בביאה שאחר הקידושים שהיא לשם נישואין כמו חופה כדאמרי' סתם חצר דידיה ללין סתם חצר דידיה לשם נישואין וסגי בהעראה וכן פי' הרי"ף דמיירי בביאה דחופה דומיא דיבמה שהיא זקוקה לו כבר וקשה לפי' דקיחה קיחה גבי קידושין מיירי ולא איירי בחופה כלל, ורבינו שמשון הזקן פי' דהא דאמרינן דהעראה קונה היינו שלא עשה כי אם העראה ופי' מיד דמוכח שלא היה בדעתו על גמר ביאה אבל הכא מיירי כשגמר ביאתו כאן לא קני בהעראה כיון שדעתו על גמר ביאה והלשון מוכיח כך כל הבועל דעתו על גמר ביאה דמשמע כיון שגמר ביאתו דעתו על גמר ביאה אבל אם לא גמר קני בהעראה והא דקאמר לכ"ג דקא קני בתולה בביאה פי' אם יכול לקנות בתולה בגמר ביאה אבל פשיטא דבהעראה יכול לקנות, והר' יצחק בן הר"מ תי' הא דנקנית בהעראה היינו כשמפרש שרוצה לקנות בהעראה אבל בסתם דעתו על גמר ביאה:
קתני ביאה וקתני נשאת אלמא אפי' לאחר ביאה נמי אביה זכאי במציאתה ובהפרת נדריה ובמעשה ידיה ומקבל גיטה עד שתנשא אלמא אירוסין עושה ומשני כי קתני נשאת אשארא אבל ביאה נישואין עושה והיא ברשות הבעל למציאתה ולכל דבר:
וחייבים עליה משום אשת איש פירש"י אם קבל בה אביה קידושין וקשה אמאי איצטריך למיתני וחייבים עליה משום אשת איש הא קתני סיפא אם באו עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה מומתין על ידה ואשת איש בכלל כדמוכח בפ' בן סורר ומורה ואפי' בהמה בכלל כדאיתא בפ' ד' מיתות בשמעתא דתקלה וקלון ונ"ל דקאי אאם בא עליה יבם קנאה וקמ"ל דקונה קנין גמור מדאורייתא ולא הויא כביאת בן ט' דקתני בסיפא דההיא משנה בפ' יוצא דופן דלא קנה אלא מדרבנן כדאמרינן עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול וממעטי' ליה בפ"ד מיתות ב"ד ולקמן בפירקין מאשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |