רש"י/קידושין/י/א
מודה לענין קנס. אע"ג דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה לענין קנס בשאינה ארוסה מודה דכולהו משלמי:
לבדו. קרא יתירא הוא דהא כתיב (דברים כב) ולנערה לא תעשה דבר:
שניהם שוים. בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה:
האי סברא. דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו' מנלן:
תחילת ביאה קונה. באירוסין:
אי נמי לכהן גדול. אם מותר לקדש בביאה אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר ואם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין ואסירה ליה דכתיב (ויקרא כא) בתולה מעמיו יקח:
ביאה אירוסין עושה כו'. המקדש בביאה מי הויא הך ביאה כנשואין או אינה אלא כשאר אירוסין:
ואינו יורשה כו'. דקי"ל (יבמות דף כט:) אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה:
ומקבל את גיטה. אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה:
פירות. מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה:
קתני. קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי:
כי קתני נשאת אשארא. אכסף ושטר דאין עושין נשואין אבל ביאה לעולם אימא לך דנשואין עושה:
שניהם שוים. בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה:
מתקדשת בביאה. מדעת האב אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה:
קנאה. ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט:
וחייבין עליה משום אשת איש. אם קיבל בה אביה קדושין:
ומטמאה את בועלה. כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב (ויקרא טו) ותהי נדתה עליו: