תוספות הרא"ש/מועד קטן/ב/א

תוספות הרא"ש מועד קטן ב א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

משקין בית השלחין, מפ' בגמ' בית השלחין ארץ עיפה וצמאה למים כדכתיב עיף ויגע, ומתרגמינן משלהי ולאי, המוכר את הבית תנן, גבי המוכר את העיר מכר בית השלחים, ומפ' בגמ' בחד לישנא, מאי שלחים באגי, דכתיב שולח מים על פני חוצות, פי' שדות של הבקעה, ונקראו שלחים ששותים למטר השמים, כדכתי' שולח מים על פני חוצות, ובאידך לישנא, מאי שלחים גנוניאתא דכתי' שלחיך פרדס רמונים, כלומ' בגינה שלך גדלים רמונים וכל מיני מגדים, כי כן דרך לזרוע תחת האילנות וביניהם, והיינו בית השלחים דהכא, והאי דמפ' בגמ' לישנא דמשלהי ליתן טעם לדבר, לפי שהגינות צמאות למים, ואם לא ישקו אותן תמיד הן נפסדות ולכך התירו להשקותם במועד, אבל עיקר שמא דבית השלחין מלשון שלחייך פרדס רמונים.

ולא מימי קילון, גומא עמוקה שמי גשמים מתאספים שם ודולין ממנה מים בכדים, וכדה על שכמה מתרגמינן קולתה, ולכך נקראין מי קילון.

השתא ממעין שיצא בתחלה וכו', הוה מצי לשנויי זו ואין צריך לומ' זו קתני כדמשני בכמה דוכתי, אלא דעדיפא מינה קא משני.

דאתי לאינפולי, ואי נפיל אסיר לתקוני, ולא דמי להא דתנן מתקנין את המקולקלת, דהתם היתה כבר אמה מתקלקלת וליכא טירחא כולי האי בתיקונה אבל מעין שיצא בתחלה, אי נפיל צריך בנין חדש לתקנו ואיכא טירחא יתירא.

ובלבד שלא ישקה את השדה כולה, פרש"י דבבית הבעל איירי, ואפי' הכי מושכין את המים מאילן לאילן, אע"ג דהוי הרויחא, דהא ליכא טירחא מידי, ולא מסתבר לפלגי בהרויחא להתר טורח מועט, דכולה סוגיא מוכחא דבבית הבעל לא שרו מידי, ונר' כפירוש הראב"ד, דהנך אילנות בית השלחין אינון, כדאמרי' דנקרא בית השלחין דכתי' שלחייך פרדס רמונים, ודרך לזרוע בין האילנות ותחתיהן, ומחמת שהורגלו להשקות הזרעים תמיד, גם האילנות למדו להיות עייפים, ואי לא משקי להו פסדי, ומיירי דהשתא אין זרעים בין האילנות, וקאמר ר' אליעזר בן יעקב, דמושכין את המים מאילן לאילן, משום דאיכא פסידא אי לא משקה להו, אבל לא שישקה את השדה כולה, אע"ג דבהשקאה זו איכא הרוחה לאילנות.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף