תולדות יצחק/במדבר/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק במדבר ה

יב

איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אותה וגו' בענין הסוטה יש ספקות:
הספק הא' מה צורך לומר איש איש יספיק שיאמר איש פעם אחד:
הספק הב' מה צורך לומר ומעלה בו מעל אחר שהמעל אינו אלא ושכב איש אותה וכן פרש"י ומעלה בו מעל ומהו המעל ושכב איש אותה:
הספק הג' למה התחיל כאן בפורענות שאמר ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה שהיה ראוי שיפתח בזכות ואח"כ יאמר הפורענות וכן עשה בסוף שאמר והשביע אותה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה ואת כי שטית וכי נטמאת ואז"ל מצוה לפתוח תחלה לזכות בדיני נפשות:
הספק הד' למה נעשה זה הענין ע"י כהן ולא ע"י ישראל שזה הוא דין שנעשה באשה ההיא והדינים הם לסנהדרין והשופטים לא לכהן במה שהוא כהן:
הספק הה' למה היתה קרבנה קמח שעירים ולא מחטים ורז"ל אמרו היא עשתה מעשה בהמה לפיכך קרבנה מאכל בהמה. ויש להקשות הנה המנחה הראשונה שהיו מביאים בפסח שבו נגאלו בכל כך נסים ונפלאות היתה משעורים א"כ הוא דבר חשוב:
הספק הו' מה טעם מן העפר אשר בקרקע המשכן יתן הכהן אל המים למה עפר ולמה מים:
הספק הז' מה צורך לכתוב האלות האלה בספר ותשתה במים דיו שיאמר הכהן האלות בפיו בלא כתיבה וכל שכן שהיו מוחקים השם ויש אזהרה למוחק את השם ואם בעבור השלום יספיק אחד מהכינויים ולא אחד משמות שאינם נמחקים:
הספק הח' מה טעם ונזרעה זרע שארז"ל שאם לא היתה יולדת תלד. והיתר הספק הא' למה כפל איש איש ארז"ל שזאת האשה חטאה לשי"ת שנקרא איש שנאמר ה' איש מלחמה וחטאה לבעל ויש להקשות ג"כ כל חוטא לחבירו חוטא לש"ת ולא אמר איש איש. התשובה שמי שחטא לחבירו בגזל או בעושק כשמחל הנגזל ימחול הקב"ה קצת עוונו אבל באשת איש אע"פ שמחל הבעל לא ימחול לה הקב"ה כלל. והיתר הספק הב' מה צורך ומעלה בו מעל שאמר ג' דברים אחד כי תשטה אשתו תטה מדרך הצניעות והיא עזות פנים עד שחשד אותה. השני ומעלה בו מעל שעברה על התראתו שהתרה בה אל תסתרי עם איש פלוני. הג' ושכב איש אותה. ובזה הותר הספק הג' למה התחיל בפורענות הטעם שאחר שנטתה מדרך הצניעות לדרך עזות ועוד שעברה על התראתו ונסתרה עם אותו שחשדה בו א"כ מסתמא ושכב איש אותה. והיתר הספק הד' למה נעשה זה הענין על יד כהן לפי שזה הוא לשום שלום בין איש לאשתו ולפי שאהרן היה אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין איש לאשתו לפיכך נעשה על יד בני אהרן. והיתר הספק הה' למה היה קרבנה קמח שעורים יש בו טעמים הא' לפי שהיא נתנה לבועל מעדנים ויהיה מאכלה שעורים שהוא קרבנה. השני שהשעורים יש להם עזות פנים שהחטא מכוסה כבעלת ענוה והשעורה מגולה כעזות פנים הג' לפי שהשעורה מעט זמן היא תחת הארץ וכן האשה הזאת אינה בביתה פנימה אלא פעם בחוץ פעם ברחובות בביתה לא ישכנו רגליה. הד' לפי שזאת נאפה בנואף מצד חום יצר הרע והחטה חמה תביא שעורים שהם קרים לקרר חומה. הה' לשון נופל על הלשון שלא שמה לתאותה שיעור. הו' סערת ה' חמה יוצאה וסער מתחולל על ראש הרשעה יחול כענין צליל שעורים גדעון שפתרוהו לסער. הז' לא השגיחה לצדקניות שיצאו ממצרים שאז מביאים מנחת עומר שעורים. הח' שבעבור הניאוף אינו ממטיר שנא' וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם ואמר רבותינו ז"ל שצוה הקב"ה עומר בפסח כדי שתתברך תבואה שבשדות. ולקושיא שהקשתי שבפסח המנחה הראשונה שמביאים היא משעורים התשובה שם היה סולת מנופה בי"ג נפות אבל בכאן אינו מנופה כלל ששם נאמר סולת ובכאן אמר קמח שעורים. והיתר הספק הו' למה עפר ומים ושם ה' התשובה לפי שמן הראוי היה שתשגיח זאת האשה ותסתכל בג' דברים מאין באה מטיפה סרוחה ולאן תלך למקום עפר ולפני מי עתידה ליתן דין וחשבון לכן כנגד הטיפה יבא מים וכנגד מקום עפר יקח מן העפר אשר בקרקע המשכן וכנגד לפני מי עתידה ליתן דין ימחו אלו הפסוקים שבהם השמות הקדושים. והיתר הספק הח' מה טעם ונזרעה זרע שאם לא היתה יולדת תלד התשובה לפי שביישוה ללא סבה וחרפוה בחשדה בלתי אמיתי. ונוכל לומר עוד לפי שהקב"ה מוריד נשמות זוגות זוגות לבעל ואשתו ואם הסוטה טמאה אינה בת זוגו ותמות ואם היא טהורה היא בת זוגו ואם היא בת זוגו מדוע לא ילדה עד הנה ודאי הוא מפני חטא שחטאה הוא או היא ולכן נסתלק הקב"ה מביניהם ולפיכך לא ילדה לפי שצריך שלשה שותפין לאדם ואחר שאין בכאן אלא שנים שותפין א"א שתלד שאין כאן אלא איש ואשתו ועכשיו ששתתה שם ה' במים הרי כאן ג' שותפין ולזה אם לא היתה יולדת תלד ולזה אמר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע כנ"ל:

טו

לא יצוק עליה שמן הטעם ארז"ל שלא יהא קרבנה מהודר עוד שהיא עשתה בחושך והשמן קרוי אור ונוכל לומר עוד שהשמן נמשל לשם טוב שנא' טוב שם משמן טוב וזאת אבדה שמה הטוב ועוד לפי שהשמן אינו מתערב בשום משקה וזאת נתערבה עם איש זר. ועוד לפי שהשמן עולה על כל המשקים והסוטה לא יאמר עליה ואת עלית על כלנה:

ולא יתן עליו לבונה ארז"ל לפי שהאמהות קרויות לבונה שנאמר אל גבעת הלבונה וזאת פרשה מדרכיהן ונוכל לומר לפי שאם תכבס בנתר ותרבה לה בורית נכתם עונה ולא תתלבן ולכן לא יתן לבונה שהיא רמז ללבון עונות:

יז

בכלי חרס ארז"ל היא השקתה הנואף יין משובח בכוסות משובחים לפיכך תשתה מים מרים בקדירה בזויה של חרס ונוכל לפרש לפי שכלי חרס אינו יוצא מידי דפנו לעולם ואין לו תקנה אלא בשבירה כך זאת אין לה תקנה אלא במיתתה ולא יכופר העון הזה לה עד שתמות:

יח

ופרע את ראש האשה סותר קליעת שער ראשה כדי לבזותה מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן ונוכל לומר לפי ששערות הבחורות נוי להם וכמו שאמרו אם יצתה בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים ובמגלת שיר השירים שערך כעדר העזים והסוטה גלתה שער ראשה לנואף להראות לו יופיה לפיכך ופרע את ראש האשה מדה כנגד מדה:

כא

בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה לפי שחטאה עם הנואף באלו האיברים ונוכל לומר עוד לפי שהסוטה היא אפיקורסית שאיך איפשר שבאת לקבל מיתה ברצונה ומי הוא הסכל שממית את עצמו ברצונו אלא ודאי זאת האשה כחשה בה' ואמרה בלבה שאין כל זה הענין כלום ואם אחרות מתו הוא שנתנו להן סם המות ואם היו מסתכלות במה שנותנות להן לא היו מתות ושאין ממש בשם המפורש ולא בנסים ולכן הקב"ה שחופש כל חדרי בטן רצה שתצבות בטנה ששם מחשבתה הרעה וגם ירכה שבו באת לבהמ"ק להשלים מחשבתה הרעה ולז"א וצבתה בטנה ונפלה ירכה אמר בתחלה בטנה ששם מקור המחשבות ואח"כ ירכה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.