חזקוני/במדבר/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
וישלחו מן המחנה אזהרה שמענו עונש מנין ת״ל ואיש אשר יטמא ולא יתחטא וגו'
כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שלשה טמאים הם וכנגדם כתובים שלשה שילוחים וכל אלו טמאים טומאת שבעה וזקוקים שלוח, מה שאין כן בבעל קרי.
ג[עריכה]
מזכר עד נקבה תשלחו מאיש עד אשה לא נאמר לומר לך שלענין טומאה שוים גדולים וקטנים.
ולא יטמאו את מחניהם מאחר ששכינה ביניהם והם חונים סביב למשכן צריכים לטהר מחניהם מן הטומאה ולנקות עצמן מגזל ומספק זמה כגון סוטה ולשמור נזירות בטהרה.
ד[עריכה]
ויעשו כן בני ישראל וישלחו למדנו שהצווי מיד.
כן עשו בני ישראל. מלמד שאף הטמאים לא עכבו.
ו[עריכה]
כי יעשו מכל חטאת האדם פרשה זו בגזל הגר ופרשת דויקרא בגזל ישראל דכתיב בה וכחש בעמיתו. נסמכה פרשת מעילה לפרשת זב ומצורע ללמדך כי הזוב והצרעת באים על ידי מעל וחטא.
ואשמה הנפש ההיא והתודו, רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתים שיטענו וודוי.
ז[עריכה]
וחמישתו יוסף עליו אם הוא מודה מעצמו אינו מוסיף אלא חומש אחד ואם יש עדים יוסיף שני חומשים ואמרו חכמים חומש החומש כמו שפירשתי בפרשת ויקרא.
ונתן לאשר אשם לו ללמדך על שהיה חייב לחברו מנה בא לב״ד ולא הספיק לשלם לו עד שבא בעל חוב של תובע שמוציאין מיד הנתבע ונותנים לב״ח של תובע שנאמר ונתן לאשר אשם לו מכל מקום.
ח[עריכה]
המושב לה' בשביל יראת הקב״ה משיב לו.
לה׳ לכהן , הקב״ה אביו של גר וראוי ליורשו לפיכך ינתן לבן ביתו דהיינו כהן.
י[עריכה]
ואיש את קדשיו לו יהיו מלמד על כל כהן שאם ירצה ילך ויקריב קרבנות שלו ואינו זקוק למסרם לאנשי משמר.
איש אשר יתן לכהן לו יהיה מלמד אם הקדים אבי הבכור לתת לכהן פדיונו של בכור קודם שימלאו לו שלושים יום ומת הבכור תוך שלושים יום יחזיר הכהן הפדיון לאבי הבן.
יב[עריכה]
כי תשטה אשתו נסמכה פרשה זו לאותה של מעלה לפי שבשתיהם כתיב מעילה.
יג[עריכה]
ונסתרה והיא נטמאה מכאן ספק טומאה ברשות היחיד ספקו טמא דכל סתירה אינה אלא ברה״י וחזינא הכא דאסרה רחמנא מספק.
והיא נטמאה בשכבת זרע של בועל. והיא נטמאה כתיב ביו״ד.
ועד אין בה שנטמאה ואמאי עד אין בה משום דהיא לא נתפסה ולפי שהיא בספק טעונה בדיקה.
ועד אין בה מה שפירש״י הא אם יש בה וכו׳ פירש אבל כמו ורגמו אותו בלא כסותו הא אותה בכסותה וכו׳ פרק נגמר הדין ובמ״א. ואפי׳ שכתב בפרש״י טעות סופרים היא וכן שנינו בסוטה תנא דבי ר׳ ישמעאל מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה רגלים לדבר שהרי קנא לה כדכתיב ועבר עליו רוח קנאה, שקנא - שפירש וכבר עבר ונסתרה ועד אחד מעידה שהיא נטמאה. וכן שנינו במסכת כתובות אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד אלא בשני עדים, וקנוי וסתירה אפילו בעד אחד. ומה שפירש״י ועד אין בה בטומאה אבל יש עדים לסתירה הוא חוזר ומפרש והוא ששנינו בסוטה ועד אין בה בה ולא בקנוי בה ולא בסתירה. ופרש״י בה אטומאה קאי דהא מינה סליק והיא נטמאה ועד אין בה ודרשינן אין בה תרי אלא חד, בה עד אחד נאמן ולא בקנוי ולא בסתירה.
והיא לא נתפשה במעל הבעילה.
יד[עריכה]
והיא לא נטמאה כתיב ביו״ד.
טו[עריכה]
והביא את קרבנה אי אפשר שיהא קרבן זה לכפר עליה שהרי זבח רשעים תועבה הוא, אלא האיש מביא קרבן לכפרה על שראה בה פריצות בתחלה ולא הוכיחה וגרם לשם הנכבד והנורא להמחות במים.
קמח שערים כמו שנטחן הכל מעורב בו כמו מאכל בהמה, לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה השמן והלבונה שבשאר מנחות נקראו אזכרה על שם שהמביאן נזכר במנחתו ומנחה זו תהא מזכרת עון כמו שמפרש והולך כי מנחת קנאת הוא. ד״א לא יצק, ולא יתן, כי מנחת קנאות הוא פירוש שהרי אין בה רק רוח קנאות.
מזכרת עון אחד משתיהם או חטא האשה או חטא בעלה החושדה.
כי מנחת קנאות הוא קדמאה לשון זכר בשורק דקאי אקמח תניינא מנחת קנאות היא בחירק דקאי אמנחה עצמה שהיא לשון נקבה.
טז[עריכה]
והעמדה. לשון עכבה כמו ויעמד השמש בחצי השמים.
והעמדה לפני ה'. אומר לה המתינו לי עד שאכנס ואצא שהיה נכנס למקדש לקחת משם מן העפר והיא אינה נכנסת.
יז[עריכה]
ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן תנן התם בפרק המקנא היה נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת היתה קבועה בה מגביה ונוטל עפר מתחתיה ונותן בכלי וכו'.
יט[עריכה]
ממי המרים אמרו רבותינו נותן לתוכן דבר מר כלענה.
כ[עריכה]
ואת כי שטית לא נאמר אם שטית אלא כי שטית פירוש פריצות גדול היה בך וראויה את לנדון ובזיון זה שהרי שטית שהוא לך אישך ועל כל זאת נסתרת.
וכי נטמאת ואם נטמאת תהי לוקה ואם לאו לא תהי לוקה.
מבלעדי אישך. שהרי קדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל לפיכך אין משקין את הארוסות.
כא[עריכה]
והשביע הכהן את האשה שתענה היא אמן אחר קללותיו.
ירכך היא בית הרחם דוגמא תחת ירכי יוצאי ירך יעקב אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה.
נפלת לשון חסרון כמו לא נופל אנכי מכם פירוש לא תהיה עוד ראויה לבעל שהמים יקלקלו את רחמה.
כב[עריכה]
ואמרה האשה אמן שתצבה בטנה, אמן שתפיל ירכה אם נבעלה מאיש אחר ובתרגום ירושלמי אמן אם נטמאתי אמן אם אני עתידה ליטמא. ורבותינו דרשו אמן מאיש זה אמן מאיש אחר, ועוד דרשו הואיל ונאמרו שבועות בתורה סתם ופרט לך באחת מהם שמגלגלין עליה את הישן והלא דברים ק״ו ומה סוטה שלא נתבעה מקודם לכן מגלגלין עליה את הישן גזלות שנתבעו מקודם לכן אינו דין שיגלגלו עליהן את הישן.
כג[עריכה]
וכתב בכתב שיכול למחות כדכתיב ומחה.
את האלת האלה הכתובות כאן בענין.
כד[עריכה]
והשקה את האשה אינו מפיק ה״א.
כז[עריכה]
והשקה את המים מפיק ה״א.
ונפלה ירכה בית הרחם שלה מתקלקל ולא תהא עוד ראויה לביאה מדה כנגד מדה.
כח[עריכה]
ונקתה מצביית בטן.
ונזרעה זרע שלא יתקלקל בית הרחם, ד״א ונזרעה זרע בעלה ישכב אותה שכבת זרע מכאן ואילך בהיתר.
לא[עריכה]
ונקה האיש מעון שלא הניח אשתו מזנה תחתיו.
את עונה עונש עונה הכתוב כאן כמו אם יקרך עון בדבר הזה דגבי בעלת אוב אבל משרבו הנואפים הפסיקו הם את המים המאררים שנאמר לא אפקד על בנותיכם כי תזנינה ומתורגם לא אבדוק לפי שאין המים אלא על הספק כך נדרש במסכת סוטה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |