שרשי הים/זכיה ומתנה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png זכיה ומתנה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יד[עריכה]

שרש לוקח קרקע מן הגוי ונתן דמים ולא כתב שטר

לפיכך ישראל שלקח שדה מן הגוי ונתן דמים כו'. וכתב שם מרן הכ"מ דכיון דהכותי קבל הכסף נסתלק ולא הוי קרקע דכותי אלא של הפקר אעפ"י שזה אינו מתכוין לזכות מן ההפקר מ"מ כיון דהחזיק לשם קנין עלתה לו חזקה עכ"ל וכ"כ הב"י סי' קצ"ה: ויש להתיישב בדבריו דמה בין זה לאותה ששנינו בפ' הפרה דמ"ט ע"ב בעא מיניה רב ייבא סבא מר"ן המחזיק בשטרותיו של גר מהו מאן דמחזיק אדעתא דארעא הוא דאחזיק ובארעא לא החזיק ושטרא נמי לא קנה דלאו דעתיה אשטרא א"ד דעתי' נמי אשטרא א"ל עני מרי וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך א"ל לצור ולצור וע"ש בפרש"י שם : הרי הכא שאף שבדעתו לקנות מן ההפקר שיש יתרון דעת מנדון מרן ועכ"ז אמרי' שכיון שלא היה בדעתו לקנות השטר לא קנה ואמאי נימ' כיון שדעתו היה לקנין תיקני ליה כיון שמחזיק בו כו' וי"ל דלא דמי כלל דבשלמא התם במה שמחזיק כיון לקנות בצד אחר דהיינו במתן מעות ומיקנייא ליה מצד זה ר"ל להיותו הפקר כיון שדעתו לקנות אבל הכא מה שחשב לקנות הוא הקרקע ולא אחזיק ביה ולאו דעתיה אשטרא מעתה מאיין הרגלים שתועיל לו מחשבת הקנין לדב' אחר שהוא הנייר והבו דלא נוסיף עלה: וגדולה מזאת אמרו בפ' חזקת הבתים דג"ן ע"ב שאם רפק פורתא לקנות את חבירתה אף אותה לא קנה יע"ש כללו של דבר דבעינן עשה מעשה במה שרוצה לקנות וכמבואר בדף ד"ן:
וראיתי בחי' תלמידי הרשב"א שכתבו וז"ל בעא מיניה כו' ושטרא לא קני נמי אלא השטר נגרר אחר עיקר השדה ומי שזכה בשדה זכה בשטר בכל מקום שהוא דשטרא אפסרא דארעא הוא כן פי' מורי הרשב"א ותמה אני על דין זה והא בפ' המוכר את הספינה דע"ז ע"ב משמע דהא אפסרא דארעא נמי מיבעי ליה לאקנויי ליה באגב והכא במאי קני ליה : וי"ל דהכא מיירי כגון שקדם אחר ותפס באותו שטר קודם שנודע למחזיק שלא זכה בשדה דכיון דכל עיקר כונתו היא על השדה אינו זוכה בשטר דהו"ל כעודר בנכסי הגר וסבור שהן שלו דלא קנה ואהדר ר"ן עני מרי וכי כו' כלומר פשיטא דלא קנה דהא עיקר כוונתו אינו אלא על השדה וא"ל רב ייבא סבא אין לצור ולצור כלומר ויכול הוא לומר לגוף הנייר נתכונתי עכ"ל:
הראת לדעת דבין לדברי ובין לדברי תלמידיו דברי מרן שרירין וקיימי' ובכלל דברי תלמידי הרשב"א דברי והם עשו כסא וסמוכות שלו לדבריהם מההיא דהעודר בנכסי הגר וסבור שהם שלו דלא קנה אף שהשביח בקרקע ועשה בה דין חזקה המועלת לה בשקדמה לו הידיעה שהם נכסי הפקר עכ"ז לא קנה באשר אינינו יודע שהן נכסי הפקר וסבור הוא שעושה בשלו. אף ה"נ אף שהשטר תחת ידו ואלו היה נותן דעתו לקנות היה קונהו עכ"ז השתא דלאו אדעתיה עלה לא קנה ואף שיש איש"ור מוסיף הכא יותר מהעודר בנכסי הגר וסבור שהן שלו דהתם לאו אדעתיה דקנין והכא על דעת קנין ירד לאו חשיב הא וכדכתיבנא לדעת מרן ז"ל ועיין במהרימ"ט ח"א סי' ק"ן דכ"ב סע"א ואסיפת זקנים דל"ו ע"ד וי"ל ודוק ותשכח לא עת האסף פה ומלבד שהדבר פשוט מצד עצמו הוא מוכרח מדבריהם דאלת"ה מאי ראיה מייתי מהתם ונדון מרן דמי לעודר בנכסי הגר זה וסבור שהן של גר אחר דקנה כדאמרי' בפ' ר"ג דנ"ב ע"ב כיון דעל דעת קנין ירד:
ובמה שהק' להרשב"א מההיא דהמוכר את הספינה אחרי התאבק בעפרות רגליהם אין משם תשובה והוא דלמאי דקאמר רב אשי דסברא הוא דאותיות נקנות במסירה משום דאותיות נינהו ומילי במילי לא מיקנייא רמינן עליה מההיא דאמר ר"ח בר אבין א"ר דמשמע שכיון שהחזיק זה בקרקע נקנה לו השטר בכל מקום שהוא דסבור מינה שהשטר במילי דעלמא הוא דמיקני במה שמתרצה המוכר להקנות לו ללוקח אעפ"י שלא בא השטר ליד הלוקח ומפרקינן אגב שאני דכיון שהחזיק בקרקע נקנה לו השטר אגב ארעא ולאו היינו מילי אלא מעשה גדול במשיכת הממון עצמו כמבואר בהדיא בפירוש רשב"ם ז"ל. הן אמת שהם אמרו משמע ולא החליטו המאמר לומר כי הוא זה וגם אני לא אכחד שיש בדברי הש"ס מערכה מול מערכה וכן מצאתי לרבינו יונה בעליותיו שכתב וז"ל ופרקי' אגב שאני דאלים טובא ואפי' מילי מקנין ביה אע"ג דצריך למימר ליה אגב וקני דמתוך שנגמרת קניית הקרקע קונה אגבה כל דבר כך נר' פי' דבר זה בעיני ואומר אני דשמעי' מהכא תלת ש"מ שצריך שיאמר אגב וקני כשמחזיק בקרקע לקנות את השטר בכל מקום שהוא דמש"ה הוה ס"ד דהוה מילי במילי לפי שצריך לומר לו קני לך השטר אגב קרקע ואיכא מ"ד דבהנאת שטר אגב קרקע א"ץ שיאמר לו אגב וקני משום דשטר אפסרא דארעא כדדחי בפ' האשה נקנית עכ"ל: והא דמשמ' מדברי רשב"ם דמשום שבדעת להקנותו הוא דקני מסתברא דהכא דהוי הפקר קני אף דלא א"ל מידי כיון דליכא דלימא ליה:
ולעת הלום ראיתי למהר"ם מטראני בס' קרית ספר בספ"ב דנדרים שכתב וז"ל ההפקר אינו קונה אלא כדרך שקוני' הלוקחים אע"ג דהוי הפקר דלית ליה בעלים לא סגי ליה בבציר מהכי דאדרבא כיון דליכא דעת אחרת מקנה בעי קנין גמור עכ"ל וכ"כ בפרקי' וז"ל ומשום דליכא דעת אחרת מקנה לא קנה אלא מה שכיוין לקנות והחזיק בו עכ"ל : ועדיין הדבר תלוי משום דכיון דהא איכא דעת לקנות הקרקע ממילא נקנה לו השטר משום דהוי אפסרא דארעא מטעם האמור וכמובן ועיין בפ"ק דבב"מ ד"ח ע"ב בשלמא מחברו קני דמסר ליה וי"ל ועיין בגיטין פ' השולח דל"ט ע"א דאמרי' התם דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתתא ועיין:
אך עומדים לנגדי דברי הרשב"א בחי' לפ"ק דק"י במה ששייך לדכ"ז שכתב והא דקאמר כיון שהחזיק בשדה נקנה השטר בכל מקום שהוא לאו למימרא דכשהחזיק זה סתם קנה שטרא אלא בדא"ל מוכר ללוקח קנה לך שטרא אגב קרקע וכדאסיק בסמוך דאגב וקני בעינן : ומצאתי לרבותינו הצרפתים שנסתפקו בדין זה בגיטין פרק המביא תניין דכ"ב ע"א גבי המוכר עציץ נקוב ואמרו דשמא הכא כיון דהאי שטרא אפסרא דארעא הוא לא בעינן אגב אלא סתמא כמפרש דמי וכדמשמע נמי התם לכאורה דאמרי' עציץ וזרעים ומוכרו לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקני' עם נכסים שיש להם אחריות וסתמ' דמילתא מדלא קאמר אמר לו אגב והחזיק בזרעים קנה עציץ משמע דאפי' במוכר סתם ולא א"ל אגב קני משום דכיון דהעציץ צריך כאן לזרעים בטל לגבי זרעים ושמא ה"ה לשטר כיון דשטרא אפסרא דארעא והם אמרו דשמא יש לחלק ושמא י"ל דהכא פשיטא דנקנה לו השטר משום דהכא דהוי הפקר וכיוין לקנות הקרקע ממילא נקנה לו השטר כיון דליכא דלימא ליה אגב קני והדבר צ"ת:
ודעת רבינו שהמחזיק בשטר קנאו לצור ע"פ צלוחיתו ועליו שאג עליו כפירים גדולי הדורות הרב לח"מ והגד"ת והש"ך דבעיין לא איפשיטא ובדרך דוחק הוה אפשר לומר דכל כונת הרב להשמיענו דלא קנה מ"ש בתוכו כי אם הנייר בקשר הוא תחת ידו ובזמן מועט נודע אליו שלא זכה בשדה ויהיב אדעתיה לקנות את השטר לצור ע"פ צלוחיתו ולעולם שאם קודם שנדע למחזיק בשטר שלא זכה בקרקע קדמו אחר וזכה בו לצור ע"פ צלוחיתו ודאי שקנאו ואין בדברי רבינו דבר המנגד לזה ועיין במרדכי בר"פ המוכר את הספינה תשו' מהר"ם המתחלת ונשאל לר"מ על האלמנה שתפסה חותמות ושטרות כו' וצריך להתיישב בזה עוד:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.