שפת אמת/סוכה/ג/ב
בגמ' דאפי' כבורגנין לא משוינן לי' כו'. עי' בריטב"א דפי' דבורגנין מהני אפי' פחות מד' אמות וע"ז קאמר הטעם דחזו למילתייהו וכ"מ לשון רש"י ולפ"ז בסוכת החג לדידן דסגי בראשו ורובו י"ל דחשוב שפיר חזי למילתייהו ועושין אותה עיבור לעיר, גם בלא"ה נראה דבסוכות אמרינן מיגו דחשוב דירה לסוכה חשוב דירה לכל הני מילי כדאמרי' לקמן (ז:) דמיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת:
שם בגמ' ואין האחין והשותפין חולקין כו' והתנן א"ח את החצר כו' וד"א לזה. וקשה דהתם חצר תנן ולא בית וצ"ל דממילא מוכח דצריך להיות לכ"א מקום הראוי וקים להו דחד דינא אית להו וכ"כ הריטב"א, אבל הרא"ש פ"ק דב"ב (סי' מ') הביא ברייתא דהכא בית שאין בו ד"א כו' ואין שותפין חולקין בו עד שיהא לכ"א ד"א על ד"א ע"ש. והוא היפוך פי' הגמ' דהכא דמפרשין הברייתא לענין דלית לי' חצר, וצ"ל דלא דק בלשון כיון דעיקר הדין מוכח כן הכא מהשקלא וטריא דגמ' דד"א לזה וד"א לזה בעינן [אכן התוס' בב"ב (צח:) פי' דהכא דוקא לחלוקת החצר קאי אבל לחלוקת הבית צריך שיהי' שש על שמונה ע"ש ובמרדכי]:
שם בגמ' ור"ח אמר נותן לכל פתח ופתח ד"א. עי' בריטב"א שכ' דכל פתח ופתח ל"ד רק לכל בית וגם לבית שיש בו כמה פתחים נותנין רק ד"א, ולכאורה הוא היפוך הגמ' דב"ב (ס.) דפתח א' לא יעשנו שנים וסבר רמב"ח התם לומר משום דבב' פתחים יהי' לו טפי בחצר, ובדוחק י"ל משום דיש לחוש דשמא יחלק לו הבית לשנים וירויח בחצר אבל כל הפוס' ס"ל בפשיטות דלכל פתח נותנין ד"א:
בתוס' ד"ה ואין כו' תימה כו' ולחייא ב"ר כו' אותו קרפף א"צ בית. נראה דכתבו זה להוכחה דלחב"ר ודאי הוא בלי בית דאי בבית לכו"ע גם בעיר א' מפורש במשנה דכיצד מעברין פגום נכנס פגום יוצא מודדין ממנו ומאי דפליגי ר"מ ורבנן בעיר א' הוא לתת קרפף חוץ מאלפים אמה גם בלי בית, ולא אוכל להבין מ"ש בס' פני יהושע דצ"ע ברש"י בעירובין ע"ש דודאי לכו"ע תוך ע' אמה מצטרף לעיר והתוס' חידשו בסוף הדיבור דב' בתים אפי' שאין בהם שיעור דעיר נמי מצטרפין אבל בית העומד תוך ע' אמה לעיר לכו"ע מעברין עמו כדתנן בכיצד מעברין ומה באו התוס' להוכיח דה"ה לר"ה דנותנין ב' קרפיפין נמי בלא בית הוא, אבל רש"י בכאן נראה דמחלק בהכי דב' קרפיפין לעולם אין נותנין בלי בית באמצע ולא ראיתי בפי' סתירה לזה:
בא"ד ור"ת מקיים גי' הספרים כו' ומיהו א"נ שיחשב בית כעיר לגמרי כו'. לכאורה משמע דאין זה סתירה לפי' ר"ת דמ"מ בית שעומד בתוך קמ"א לעיר שפיר ס"ל כשיטת ר"ת דהוי כב' עירות רק לבית א' או לב' בתים א"נ [ב'] קרפיפין, אבל בעירובין משמע מדבריהם דמה"ט נדו מפי' ר"ת לגמרי דכיון דלבית א' א"נ קרפף א' ממילא לעיר ובית א"נ ב' קרפיפות, וכ"כ שם הרא"ש להדיא וכן היא מסקנת הפוס' דדוקא לב' עירות נותנין ב' קרפיפות, ובאמת לפיר"ת דבית הוי כעיר לענין זה קשה הא דאמרינן אח"כ בגמ' דאפי' כבורגנין לא משוינן לה דפשיטא להגמ' דגם בורגנין הוי כעיר לענין ליתן ב' קרפיפין מנ"ל להגמ' הא, והגם דלפר"ת כל הני דהברייתא חשיב התם נפשות ובית דירה היינו תוך קמ"א לעיר וכיון דבית ועיר חשוב כב' עיירות א"כ ה"ה בורגנין מ"מ א"נ דיהי' כ"ז פשיטות לבעלי הגמ' דדיניהו כעיר בפ"ע, דלשון הברייתא שם מתעברין עמה לא משמע שיהיו כב' עיירות א"כ יותר נראה כפי' רשב"ם: