ריטב"א/סוכה/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
שפת אמת
עמק סוכות
גליוני הש"ס
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והוינן לה עירובי חצרות בחצר מי מנטר. פירוש דעירובי חצרות שהוא להכשיר הבתים ולעשותם כולו כאלו דרים בבית אחת בעי'‎ מקום המשתמר לגמרי אליה'‎ וראוי לדירה כעין בית אבל שתופי מבואות שהוא להכשיר החצרות כל היכא דמנחי לה באתרא דמנטר קצת כעין חצר אע"ג דלא חזי לדיר'‎ בהכי סגי:

והא דאמרי'‎ דאפילו כבורגנין לא משוינן לה מ"ט בורגנין חזו למלתייהו. יש שפירשו בבורגנין של ד'‎ אמות דאף על גב דעבידי מעצים עראי כיון דחזו למלתייהו עושין אותן עיבור משא"כ בבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות שאף ע"פ שהוא של אבנים לא חזי למילתיה ואין עושין אותו עבור והנכון דה"ק דאפי'‎ כבורגנין שאין בהם ד'‎ אמות על ד'‎ אמות לא משוי'‎ ליה דבורגנין חזו למלתייהו אע"ג דלית בהו ד'‎ אמות על ד'‎ אמות שהם סוכות שעושין אותם בדרכים לספק בהם מים ומזון לעוברי דרכים ובהאי שיעור סגי להו אבל בית זה לא חזי למלתיה וכן עיקר:

טעמא דלית בה ד'‎ אמות על ד'‎ אמות וכו'‎ והתנן אין חולקין את החצר עד שתהא בה ד'‎ אמות לזה וד'‎ אמות לזה. פי'‎ לישנא קלילא נקט וד'‎ אמות מרובעות לכל א'‎ בעי דאי כפשטא מאי קושיא הא ודאי בית שיש בו ד'‎ אמות על ד'‎ אמות כשחולקים אותו באורך או ברוחב יש בו לכל אחד ואחד ד'‎ אמות על שתי אמות אלא ודאי כדאמרן והא דמותיב מחצר לבית משום דקים ליה דחד דינא אית להו בהא והני ארבע אמות על ארבע אמות היינו לבד מכותל המחיצות כדפרישית בדוכת':

אין בו דין חלוקה בחצר. כלומר שאין נותנין לבע"ה זה שום תשמיש בחצר כמו שנותנין לבית א'‎ גמור כדר'‎ הונא דאמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחי'‎ פירוש לפי פתחיה ממש לאו דוקא דא"כ מאי האי דמייתי'‎ לה גבי הא דבית שאין בו ד'‎ אמות על ד'‎ אמות שיש לה פתח ראוי ואינו נוטל כלום בחצר אלא פירושו לפי בתים הפתוחים לחצר ודכוותה אמרינן התם אכסניא שבחצר מתחלקת לפי פתחיה ונקט האי לישנא משום דאי איכא שני בתים זה לפנים מזה שהא'‎ פתוח לביתו והשני פתוח לחצר אין נוטל בחצר אלא משום אותו פתח שיש לחצר בלבד ולא לשני בתים מיהו ה"ה שאם יש שני פתחים לבית א'‎ אין נוטל אלא משום בית א'‎ לפתח אחד והאי מימרא לא אתיא בשותפים שנשתתפו בחצר ובתיו וחלקו הבתים בעילוייא ושייר החצר בשיתוף דאי דלא עלו באוירה אלא באשייתא והורידו לכ"ע אין לבתים כלום בחצר מחמת בתים וחולקים בשוה דקי"ל האחים שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות וכדמוכח מעובדא דתרבצא ואספליד'‎ ואי עלו באוירא נמי לא זכה מחמת כך אלא בתשמיש הצריך לבית בלבד דומיא דשדה ופרדס שנוטל ד'‎ אמות בשדה לבן לעבודת הכרם ומ"ט דרב הונא דאמר שחולקים החצר לפי הבתים ובעל ב'‎ בתים נוטל ב'‎ חלקים ובעל בית א'‎ חלק א'‎ והא ודאי לא משכחת לה אלא בחצרות הכפרים שכל אחד בנה ביתו בקרקע עולם וזכה מן ההפקר וכמה שהחזיק בבית זכה בחצר שלפנים לתשמיש הבית דסדנא דארעא חד הוא וכשדה א'‎ שקונה כלה בחזקת מקצתה ורב הוא סבר שנוטל כ"א כפי הבתים שיש לו שכבר זכה בחזקתו תחלה ורב חסדא סבר שלא זכה אלא בתשמיש הצריך לכל בית ובית בחצר והשאר משותף בשוה ביניהם וכן פי'‎ הרמב"ם ז"ל. א"נ בבית וחצר של ראובן ובשעת מיתתו חלק הבתים לבניו ושייר החצר משותפת בין כלם דר'‎ הונא סבר דמסתמא יהיב לכל חד וחד בחצר כפי הבתים שנתן לו ור'‎ חסדא סבר שלא זיכה לו בחצר אלא כפי הצריך לכל בית ובית לתשמיש דהיינו ארבע אמות לפירוק משא והשאר משותף בין כלם ודוקא בש"מ אבל אם נתן להם הבתים ושייר החצר לפני'‎ ומת פשטא מלתא שחולקים ירושתם חולקים בשוה וכן הדין בשותפים בחצר ויש להם בתים פתוחים לחצר אין ידוע היאך נשתתפו מתחלה דהויא בפלוגתא דרב הונא ורב חסדא והלכתא כרב חסדא דתניא כותי'‎ וכבר הארכתי בה במקומה בס"ד מפי רבינו נר"ו:

היתה גבוה למעלה מכ'‎ ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואף על גב דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון