שפת אמת/זבחים/לד/א

שפת אמת זבחים לד א

דף לד ע"א

בגמ' והבשר לרבות עצים ולבונה. הרמב"ם (בפ"י מה' טו"א) כתב דחיבת הקודש מכשיר רק מדרבנן וצ"ע מ"ש (בה' פסוהמ"ק פ' י"ח) דלבונה מן המנחה שנטמאה לוקה אם אכל ממנה כזית. והכ"מ לא הרגיש בזה כלל. [ויותר תמוה (דבפ"ו מה' אסוה"מ) פי' הכ"מ דברי הרמב"ם דעצים ולבונה מעלה עשו חכמים שיקבלו טומאה. ומ"ש הלח"מ שם תמוה מדברי הרמב"ם בה' טו"א הנ"ל דחיבת הקודש דרבנן הוא]:

שם בגמ' הב"ע שקדשו בכלי כו'. הלשון תמוה דודאי קודם שקדשו בכלי לא מקבלו טומאה כלל [כדאיתא להדיא במנחות (ק"א.) דכטהורין דמי] והכי הול"ל שאני עצים ולבונה שאין להם מתירין כדתניא וצ"ע:

בתוס' ד"ה שקדשו בכלי הקשו מה כלי יש בעצים. וא"י למה לא פי' בעצים שנתנן כבר על המערכה דמזבח מקדש טפי מכל הכלים [כדאי' לקמן (פ"ו.) כשם שהמזבח כו' כך הכלים מקדשין] וכ"כ רש"י בהדיא במנחות (כ"א.) דעצים היינו עצי המערכה. וצ"ל דלשון כלי לא משמע להו על המזבח:

בד"ה אלא כמעביר צ"ע בזבין לי ליתכא וזבן לי' כורא. בס' צ"ק הבין הקושיא דשם מסיק הגמ' דהוי מוסיף על דבריו ע"ש מה שמיישב בזה. אבל בלא"ה נמי א"א לפרש הכי דא"כ הלא הכא נמי אמרינן דדוקא בא"ל רבו אל תביא אלא חטין הוי מעביר ושם לא אמר אל תקח אלא ליתכא. ולפע"ד נראה כוונתם להיפוך דהתם מיבעיא בגמ' דגם באמר ליתכא וזבין כורא הוי מעביר והכא פשיטא דבסתם חטין והביא חטין ושעורין לא הוי מעביר כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף