שלמי נדרים/נדרים/מח/ב

שלמי נדרים נדרים מח ב

ע"ב תוס' ד"ה הלין נכסי כו' באמצע הדבור כתבו ובלא שמעתין אומר ר"י שאין אדם יכול להקנות חפץ לחברו מעכשיו לאחר שלשים יום דההיא שעתא דחל הקנין הדר סודר למרי' כו' ומיהו אם הקנה לו מעכשיו ע"מ שארצה לאחר ל' ודאי נגמרה המתנה מיד קודם החזרת הסודר עכ"ל דברי התוס' הללו צריכין לביאור והם עשירים במקום אחר במס' קדושין (דף ס"ג.) ד"ה כגון דכתב ליה שם מבואר היטב שכתבו שם בסה"ד אליבא דר' יוחנן שם (בדף ס') דסובר דבמעכשיו ולאחר ל' יום שיורא הוי (וע"ש בר"ן בשם הירושלמי דכל שלשים יום קונה ואין קונה לאחר למ"ד יום קונה קנין גמור) אפי' אמר מעכשיו לא מהני אם הוא קונה בק"ס כיון שאין הסודר ביד הקונה בסוף הזמן דהדרא סודרא למרי' וכתבו שם דאומר הר"מ דשמא על מנת מהני אפי' לר' יוחנן ולא הוי שיורא אלא תנאי עכ"ל וזה הוא ג"כ כוונת התוס' בכאן אליבא דר' יוחנן אבל אליבא דשמואל דתנאה הוי מהני מעכשיו לחוד אפי' בלא על מנת וע' בח"מ ס"ס קצ"א ובאה"ע סי' מ' ובאבני מלואים שם ס"ק ח': בר"נ ד"ה וההיא שעתא הדרא סודרא למרי' כו' ור"נ דאמר קני ע"מ להקנות קנה כו' דאיהו גופי' אמר בפ' האשה שנפלו לה נכסים (דף פ"ב) דהאומר לחברו משוך פרה זו ולא תקנה עד לאחר שלשים יום דלא קנה בעומדת באגם כו' עכ"ל הנה בדף פ"ב שם לא נזכר דברי ר"נ רק שני מימרות דר"י. דרמי אהדדי ומשני הא דא"ל מעכשיו והא דלא אמר ליה קני מעכשיו ומימרא דרב נחמן הוא בפ' הכותב (דף פ"ו:) שם נמצא דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה האומר לחברו משוך פרה זו ולא תהי' קנוי' לך עד לאחר שלשים יום קנה ואפי' עומדת באגם והתוס' שם מפרשים דבדאמר לי' מעכשיו מיירי אבל הר"ן שם מפרש דר"נ מיירי אפי' בדלא אמר לי' מעכשיו אפ"ה כי קיימא באגם קנה דחשבינן לה כאלו ברשותו ממש היא וקנה אותה במשיכה ראשונה כיון שעדיין ברשותו היא וע' בש"ך ס"ס קצ"ז ובקצוה"ח שם עכ"פ הלשון שהעתיק הר"ן כאן. דר"נ אמר ל"ק בעומדת באגם לא נמצא בגמ' וכפי הנראה שצ"ל ל"ק אלא בעומדת באגם וכן הוא בשיטה מקובצת וזה לשונו אלא דקשיא לי דהא ר"נ גופיה מודה במשוך פרה זו ולא תקנה לך אלא לאחר ל' יום דאי לא קיימא באגם מיהא לא קנה וכ"ש למאי דאסיקנא בשילהי האשה שנפלו לה נכסים דאפי' אי קיימא באגם לא קנה אי לא אמר ליה מעכשיו עכ"ל וכצ"ל בר"ן ובב"י סי' קצ"ה העתיק דברי הר"ן כפי הנוסח שהוא לפנינו וחדוש הוא שבעלי ההגהות לא העירו בזה וע' בתוס' ב"מ (דף ל"ד.) ד"ה א"נ דקיימא באגם בסה"ד ע"ש:

בפי' הרא"ש ד"ה והא מתנת בית חורון כו' ולא קני זה ע"מ לעשות מה שאמר זה (כאלו קני ויצאו החצר והסעודה

כו') צ"ל דאלו קני יצאו החצר והסעודה כו':

סליק פרק חמישי בעזרת מרים ראשי

שולי הגליון

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף