שיטה מקובצת/ברכות/מ/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועל כולם שאמר שהכל יצא. איתמר רב הונא אמר כו' ור' יוחנן אמר אפילו פת ויין. וקיימא לן כר' יוחנן דהלכתא כותיה לגביה דרב הונא. ואיכא למשמע מינה נמי דמי שבירך על היין בורא פרי העץ יצא דהא חזינן דלא קפדינן בברכה דיליה דאפילו כשבירך ברכה אחרת שאינה ברכתו יצא. אבל בפת איפשר לומר דכיון שהכתוב קבע לו שם בפני עצמו דכתיב אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא נפיק כשבירך עליה בורא פרי האדמה. ועוד דבברכתה דקבעו לה רבנן הוציאוה מכלל פרי כלומר שאינו מזכיר בברכתו פרי שוב אינו יוצא בה בלשון פרי. אבל בשהכל יוצא בכולהו מפני שהוא כולל הכל וכן עיקר. ואף על גב דאמרינן לעיל דכל היכא דמברך בחטה שהכל לא מברכין בסוף שלוש ברכות התם הוא כי מברך מדיניה שהכל או בורא פרי האדמה שהוא ברכתו הראויה לו כגון כוסס את החטה ליכא בסוף מעין שלש משום דרחמנא כי אדכר חטה בשבחה דארץ ישראל בשבעת המינים משום מזון אדכרה. וכיון דכן האוכלה למזון כדרכה היא טעונה ברכה לבסוף אבל שלא כדרך מזון לא. אבל הכא שאני דברכה הראויה לפת היא המוציא ובדיעבד הוא שיוצא בשהכל:
ראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה יצא וכו'. פירוש דהוי ליה כברכת שהכל. דברי ר' מאיר. ובירושלמי פסקו כר' מאיר:
נימא רב הונא דאמר כר' יוסי. ואף על גב דרב הונא לא אמר אלא בפת ויין אבל בשאר דברים מודה. איכא למימר דקא סלקא דעתין השתא דכיון דאמר רב הונא דאפילו בירך שהכל דהיא ברכה דתקינו רבנן בשאר מילי אפילו הכי לא יצא כל שכן כשבירך ברכה דלא תקינו לה רבנן כלל בשום דבר דסבירא ליה דלא יצא בשום ענין:
דאמר בריך רחמנא מארי דהאי פתא. ולר' יוחנן דבעי מלכות הוא הדין נמי דבעי לומר בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פתא. ויש ספרים דגרסי הכי בהדיא:
סלקא דעתך אמינא היכא אמרינן דכי אמרה בלשון חול יצא היכא דאמרה כי היכא דתקינו לה רבנן שיאמר אותו ענין עצמו אבל הכא אימא לא קא משמע לן -והא נמי אתיא כר' מאיר דלעיל. ושמעינן מהא דאפילו מטבע ארוך שאמרו במטבע קצר יצא כדכתיבנא בפרק קמא. ולמאן דפריש התם דמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לעשותו מטבע קצר שפותח ואינו חותם או חותם ואינו פותח. הכא נמי צריך לחתום דאי לא אפילו ידי ברכה ראשונה של ברכת המזון לא יצא דארוכה היא שהיא פותחת וחותמת. וכיון דכן צריך לומר הכי בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פתא בריך רחמנא דזן כולא כדי שיהא פותח בברוך וחותם בברוך. והוא הדין לברכה אחת מעין שלש של מיני מזונות שהוא מן הדין פוטרת שלוש ברכות של מזון וכן שלוש ברכות פוטרות מעין שלוש באותו של מיני מזונות. אבל של מיני פירות אין מעין שלש שלהן פוטרת שלוש ברכות ולא שלוש ברכות של מזון פוטרות מעין שלוש שלהן לפי שאינן מזון ואין במעין שלוש שלהן נזכר ענין מזון כלל הילכך אין לפטור שלוש ברכות במעין שלוש שלהן שאין בהם ענין מזון כלל ואין לפטור מעין שלוש שלהן שאינן ענין מזון כלל בברכת שלוש שהוא ענין מזון:
לא עברתי שלא לברכך עליו וכו'. פירוש ומברכה אחרונה קאמר דהיא מדאורייתא:
ור' יוחנן אמר לא עברתי מלברכך ומלהזכיר שמך ומלכותך עליו. כלומר דהכי קאמר ומלהזכיר שמך כראוי והיינו בהדי מלכות. וכיון דאידחי ליה דאביי דהא תירצה ר' יוחנן הדרינן לכללין דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן:
והא על דבר שאין גידולו מן הארץ קתני. פירוש והיכי אמרת דרבו מארעא. והאי דתני להו חדא חדא ולא ערבינהו משום דכולהו ענינים חלוקין ונקיט לכל חד באפי נפשיה. אי נמי יש לומר דהכי שמעינהו חדא חדא וסדרן כי היכי דשמעינהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |