צל"ח/ברכות/מ/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ברוך המקום שבראה וכו' בסמוך פליגי רב ור' יוחנן בברכה שאין בה שם ומלכות ולרב איכא למימר דכיון דאמר ברוך המקום הוה כמו שהזכיר שם של הק"בה כי לפעמים מכנין שמו של הק"בה וקורין אותו מקום על שם שהוא מקומו של עולם וכמו לקמן בעובדא דבנימין רעיא דמשני שאמר בריך רחמנא שהרי שרחמנא הוא כמו שהזכיר שם אבל לר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה א"כ איך אמר ר"מ יצא ואפילו ר' יוסי לא נחלק אלא משני מטבע שטבעו חכמים ואמר ברכה דלא תקינו רבנן כדמסיק אליבא דר' יוחנן וצריך לומר דר' יוחנן משני תני שאמר ברוך המקום מלך העולם שבראה כדמשני לקמן תני שמך ומלכותך ואמנם אביי שאמר כוותי' דרב מסתברא והביאמהא דלא עברתי ולא הביא מהך דהכא יבואר בסמוך בדברי אביי:
שם מאי קמ"ל. ואין לומר דקמ"ל דאף דלא אמר מלכא דעלמא יצא דהא כבר אמרה חדא זימנא בגוף הפלוגתא שבין רב לר' יוחנן בסמוך אלא דהא קשיא דטובא קמ"ל לאפוקי מדר' יוסי דלעיל דודאי לא עדיף האי דמארי' דהאי פיתא מהך דכמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה דמקרי לר' יוסי ברכה שלא תקנו רבנן ואפשר שבאמת היינו דקמשני סד"א וכו' כי היכי דתקינו רבנן בלה"ק אלא על המקשה עכ"פ קשה לי דקארי לה מה הארי וכי לא ראה דר' יוסי פליג ואולי כיון דרב הונא תלמידו של רב מסתמא גם רב סובר דמה ששנינו על כלם אם אמר שהנ"ב יצא היינו חוץ מפת ויין וא"כ טעמי' דר' יוסי כמו שכתבתי לעיל דאיהו סבר דזכרון פת ותאנה אינו מועיל כיון שהזכיר זה קודם שאמר ברוך וא"כ לכך לא יצא שהרי לא הזכיר שום דבר והוה ירידה שתי מדרגות:
שם כוותי' דרב מסתברא דתניא וכו' וכתב הפני יושע שצריך להיות דתנן כי הוא משנה בשלהי מס' מעשר שני וכן התוי"ט שם בפ"ה משנה י"א כתב שמשנה זו הובאה כאן אפלוגתא דרב ור' יוחנן והשיג שם על רבו הגאון מוהרר"ל בגור ארי' ועל המזרחי בפ' כי תבוא שנעלם מהם זאת הסוגיא עיין שם והנה אם היינו מסכימים לדברי התוי"ט ופי' שהנוסחא היא דתנן ומביא אביי המשנה ההיא אז אנחית לן מה שדקדקתי לעיל דלמה לא הביא אביי ברייתא דלעיל ראה פת ואמר ברוך המקום שבראה דג"כ לא הזכיר מלכות ולגרסתם ניחא דעל ברייתא דלעיל הי' מקום לומר דבאמת בהא פליגי ר"מ ור"י וטעמו דר"י הוא דלא יצא הוא משום שלא הזכיר מלכות אבל הביא ממשנה דמעשר שני והיא סתם משנה והלכה כסתם משנה אבל לפי הגירסא שלפנינו דגרסינן דתניא והיא ברייתא הדק"ל הי' לו להביא ברייתא דלעיל ואי משום דאיכא למימר דר' יוסי פליג א"כ גם ברייתא זו אינה ראי' דהא מני ר"מ היא ור' יוחנן אמר כר' יוסי ואמנם בגוף הדבר אני תמה על הני תרי אריוותא התוי"ט והפני יושע ששגו מאד בזה והגרסא שלפנינו דגרסינן דתניא היא גרסא נכונה ועקר שהרי כך שנינו שם במשנה ולא שכחתי לא שכחתי מלברך ומלהזכיר שמך עליו. אבל מלא עברתי ממצותיך דרש שם במשנה שלא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מתלוש על המחובר וכו' וכאן בסוגיא דידן הנוסחא שהביא אביי היא לא עברתי ולא שכחתי לא עברתי מלברך ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו א"כ חזינן שזו היא אינה המשנה דשלהי מס' מעשר שני אבל היא ברייתא. ומעתה שקיימנו הנוסחא דתניא תסוב הקושיא על הגמרא למה שביק משנה ערוכה והביא ברייתא ואשר אמרה נפשי בזה הוא בשום לב לדברי המזרחי בפ' תבוא שרש"י בחומש שם בפסוק לא עברתי מביא כל דרשות המשנה על סדרן וכתב ולא שכחתי מלברכך על הפרשת המעשרות וכתב המזרחי פי' מלשבחך ומלברכך בעת הפרשות המעשרות לא מלברך ברכת הפרשת המעשרות שהוא נוסח הברכה שתיקנו אנשי כנה"ג וכו' דבשלהי מס' מעשר שני שנו ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו וזה מסכים עם מה שפירשנו על דברי רש"י עכ"ל המזרחי והתוי"ט שם במשנה השיג עליו וכתב דרש"י על נוסח הברכה כיון ואף שהברכות מדרבנן אסמכתא הוא עיין שם בתוי"ט ואני אומר שהדין עם המזרחי שהרי במשנה שם דריש כל הך קרא כסדר ככל מצותיך הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו' לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו וכו' וכל הני דרשות גמורות הם ודינים הם ומסיים ולא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו ומעתה איך נפרש זה לאסמכתא על מצות ברכה שתיקנו אנשי כנה"ג הרי מסתמא הוא דוגמת הבבות הקודמות שם באותה משנה שכלם דיני תורה הם ודרשות ממש לא אסמכתא בעלמא ועוד דא"כ ולא שכחתי מה דרשת בי' והרי כל הך קרא לדרשה כתיב אלא ודאי שהפירש במשנה הוא כדברי המזרחי שעל שבח והודאה למקום שחייב כל אדם להודות לבוראו שזיכהו לקיים מצות הללו וכל זה במשנה אבל בברייתא שלפנינו בסוגיא דידן הוא לא עברתי מלברכך עליו ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו. הא ודאי דמה דדריש לא עברתי מלברכך הוא רק אסמכתא דהרי גוף קרא דלא עברתי היינו שלא שינה דין המעשרות בענין חדש וישן ומין ושאינו מינו וכדומה כדדריש במשנה שם אלא ודאי דהברייתא דדרשה לה ברכה הוא לאסמכתא וכיון דעל כרחך אסמכתא הוא ממילא דרשינן לי' על נוסח הברכה שתיקנו אנשי כנה"ג וגם דרש לא שכחתי מלהזכיר שמך עליו קאי על זה באסמכתא אף דגוף הקרא קאי על שבח והודאה כדדריש במשנה מ"מ אסמכתא דרשה הברייתא שהברכה שתיקנו אנשי ככה"ג על הפרשות המעשרות צריך להיות בה הזכרת השם ולכן מייתי הש"ס כאן מהברייתא ולא מהמשנה ויפה כיוונו המזרחי והגור ארי' ולא כהתוי"ט שהשיג עליהם בחנם ואדרבה הקטיגור נהפוך לסניגור כי מסוגיא זו הוא ראי' להמזרחי מדלא הביא המשנה ש"מ שהמשנה לא איירי בהברכה שתקנו אנשי כנה"ג:
עוד נלע"ד ליתן טעם שהביא אביי הברייתא ולא הביא המשנה דבמשנה דרשו לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו ודריש מחד קרא תרוייהו ולא זו הדרך לדרוש תרי מילי מחד קרא לכן יש לפרש דחדא קתני ופרושו כמפרש דמה דאמרינן מלברכך לא תימא דהיינו שבח והודאה כפירוש המזרחי אלא פירושו מלהזכיר שמך דהיינו ברכה ממש ומעתה שוב איכא למימר דבנוסח הברכה לא מיירי המשנה דכיון ששנינו שצריך ברכה ממילא נוסח הברכה היא בשם ומלכות ואין מכאן ראי' לסתור דברי ר' יוחנן ולכך לא הביא ג"כ מברייתא דלעיל ברוך המקום שבראה דג"כ איכא למימר דר"מ קמ"ל שאף שאמר הברכה שלא בלשון שתיקנו חכמים יצא אבל מ"מ גוף הברכה צריך להיות שם ומלכות דהיינו ברוך המקום מלך העולם שבראה וסמך עצמו על נוסח כל הברכות ולכך הביא ברייתא זו דדריש משני פסוקי דהיינו לא עברתי מלברכך ולא שכחתי מלהזכיר שמך וקשה תרתי למה והרי כבר למדנו מלא עברתי שצריך לברך אלא ודאי שלא שכחתי אתי להורות נוסח הברכה שצריך שיזכיר שמו של הק"בה שכל ברכה שאין בה שם אינה ברכה וכיון שבא להשמיענו פרטי הברכה הי' לו להשמיענו גם מלכות אלא שהדין עם רב שאין צריך להזכיר מלכות ועל זה משני ר' יוחנן תני באמת בברייתא מלהזכיר שמך ומלכותך עליו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |