שונה הלכות/אורח חיים/תקמט

שונה הלכות ‏ אורח חיים תקמט

הלכות תשעה באב סימן תקמט
להתענות ד' צומות

א הכל חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז ובג' תשרי ובי' בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם כי בי"ז בתמוז אירעו בו ה' צרות בו נשתברו הלוחות כשירד משה מן ההר ובוטל התמיד עוד מלהקריב בבית הראשון והובקעה העיר בחורבן בית שני [ואע"ג דבבית ראשון הובקעה בט' בו לא רצו לגזור בשניהם שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי ותקנו בי"ז דחורבן בית שני חמיר לן] ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה והועמד צלם בהיכל (ס"א ב' וסק"ב ד').

ב ובתשעה באב הי' בו חורבן הגדול שנחרב בו הבית הראשון וגם השני ובזה היום נגזר על אבותינו שבמדבר שלא יכנסו לארץ ובזה היום נלכדה עיר גדולה וביתר שמה והי' בה אלפים ורבבות מישראל ונפלו כולם ביד הגוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן ביהמ"ק ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע את ההיכל ואת סביביו לקיים מה שנאמר ציון שדה תחרש (סק"ב) ואע"ג דבט"ב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי מ"מ קבעו הצום בט"ב שאז התחילה הפורענות (סי' תקנ"ח ס"א וסק"א).

ג ויום ג' בתשרי בו נהרג גדלי' בן אחיקם שמינוהו לראש לאחר החורבן על הפליטה הנשארת ונכבה גחלת ישראל הנשארה כי ע"י שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים (סק"ב).

ד ועשרה בטבת שבו סמך מלך בבל נ"נ הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן (שם).

ה וצומות אלו מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם כדכתיב בקרא צום הרביעי [זה י"ז בתמוז] וצום החמישי [זה ט"ב] וצום השביעי [זה צום גדלי'] וצום העשירי [זה עשרה בטבת] וגו' ואע"ג דמסקינן בגמ' דבזמן שאין מצוי גזרות גוים על ישראל תלוי הדבר ברצון ישראל שאם רצו רוב ישראל והסכימו שלא להתענות בהג' צומות [חוץ מט"ב] הרשות בידן אבל עכשיו כבר רצו וקבלו עליהן כלל ישראל מדור דור ואסור לפרוץ גדר (סק"א וסי' תק"נ ס"א וסק"א).

ו וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהי' זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהי' כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב כמו שנא' והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו' ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן. כי אין העיקר התענית כמ"ש באנשי נינוה וירא ה' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה ולכן אותן האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהן וכנ"ל (סק"א).

ז מי שטעה ואכל בהם מ"מ צריך להשלים התענית אתר שאכל וא"צ להתענות יום אחר אם לא שכונתו לכפרה וכדאי' במהרי"ל שציוה לאחד להתענות אח"כ לכפרה (סק"ג וסי' תקס"ח סק"ח וע"ש לענין ענינו, ודין חתן בד' צומות יתבאר בע"ה בסי' תק"נ דין ח').

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

· הבא >מעבר לתחילת הדף